גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיקון רך או קץ הדמוקרטיה: מה חשבו שופטי העליון על צמצום עילת הסבירות

האם השופטת בדימוס פרוקצ'יה יצאה בעבר נגד היקף השימוש בעילת הסבירות, כפי שעולה מסרטון שפרסם רה"מ? בדיוק להפך ● ומה לגבי הנשיא לשעבר גרוניס שהוזכר שם? הוא אכן יצא בעבר נגד הפרשנות של ברק ● וגם: עד כמה זה סביר לקרוא לחוק על שמו של השופט סולברג? ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו, הליכוד (סרטון בטוויטר, 10.7.23) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
בנימין נתניהו, הליכוד (סרטון בטוויטר, 10.7.23) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

האם "החוק לצמצום עילת הסבירות", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, הוא נקודת מפנה משמעותית עבור הדמוקרטיה הישראלית או תיקון ראוי שזוכה - או לפחות זכה בעבר - לתמיכה של חלק משופטי העליון?

הקרב על המסגור הזה נמשך אתמול ביתר שאת, על רקע אישור החקיקה מחד, וההיערכות להפגנות ול"שיבושים" עליהם הכריזו מתנגדי החקיקה מאידך. בעוד שהאחרונים ניסו לשכנע כי מדובר במהלך קיצוני ומסוכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע באמצעות סרטון שפרסם בטוויטר.

ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק | המשרוקית של גלובס
יועמ"ש משרד האוצר מתריע: ביטול עילת הסבירות תפגע אנושות בעצמאות בכירי האוצר

"להרגעת הרוחות, הנה כמה דברים שלא ידעתם על סבירות סולברג", נכתב מעל הסרטון שבו טען נתניהו כי "לא מדובר בקץ הדמוקרטיה, אלא בחיזוק הדמוקרטיה". כינוי החוק שעבר בשם "סבירות סולברג" הוא אמצעי רטורי ששווה להתעכב עליו, וניגע בכך בהמשך, אבל ראשית לתוכן הדברים.

"רבים מראשי האופוזיציה ושופטים בכירים תמכו בתיקון עילת הסבירות", אומר שם ראש הממשלה ובהמשך מזכיר שני שופטים בשמותיהם. "נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, אמר ש'עילת הסבירות מגדילה את אי-הוודאות המשפטית'. והשופטת (אילה) פרוקצ'יה אמרה שהיא 'עלולה להביא לפלישת בית המשפט לשטחים שבהם אין הוא אמור לפעול'".

האם שני שופטי העליון בדימוס אכן התבטאו באופן שעולה בקנה אחד עם החקיקה שמקדמת בעניין זה הממשלה?

שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הזהירה מצמצום עילת הסבירות עוד ב־2007

כפי שהראה בעמוד הפייסבוק שלו ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שני הציטוטים שהביא נתניהו לקוחים מאותו פסק דין. דיון בעתירה לבג"ץ שהגישה ב־2007 תנועת "אמונה" נגד מינויו של חיים רמון לשר בממשלתו של אהוד אולמרט, על רקע הרשעתו במעשה מגונה. נתחיל דווקא מהציטוט של פרוקצ'יה. האם מי שיצאה בפומבי נגד הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה, דווקא התבטאה בעבר בעד צמצום עילת הסבירות? כפי שניתן להסיק בקלות מקריאת פסק הדין, זה אינו המצב.

היות שהעתירה נגעה לעניין סבירות ההחלטה על מינוי רמון, פורקצ'יה דנה בפסק הדין שלה בהיבט העקרוני של השימוש בעילה הזאת, ואכן כותבת בתחילה כי "בהיותה של עילה זו רחבה ובעלת רמת הפשטה גבוהה, קיים חשש כי הפעלתה במקרה הפרטני, אם תיעשה בלא ריסון ראוי וזהירות מספקת, עלולה להביא לפלישת בית המשפט לשטחים לא לו, שמעבר לתחום המשפט, שבהם אין הוא אמור לפעול". כלומר, בהתאם לדברים שציטט נתניהו.

אך לאחר שהיא מזכירה את הסכנה העקרונית הזאת, היא ממשיכה וקובעת כי "חשש זה, כשלעצמו, אינו צריך להשפיע על קיומו של כלי הביקורת החשוב הזה, או על היקף תחום התפרשותו".

יתרה מכך, בהמשך דבריה מתייחסת פרוקצ'יה ישירות לאפשרות של צמצום השימוש בעילת הסבירות, וכותבת כך: "צמצומה של עילת הסבירות עלול ליצור חלל ריק במתחם הביקורת השיפוטית שעילות ביקורת אחרות לא תמלאנה, ולהצר עד למאוד את נכונותו של בית המשפט להתערב במצבים בהם הרשות המינהלית בהחלטתה לא שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים ואותם בלבד… אין לפגוע בכלי חיוני של ביקורת שיפוטית על המינהל בשל חשש מובנה מהפעלתו בדרך מוטעית".

במילים אחרות, כ־15 שנה לפני החקיקה הנוכחית, במהלך דיון משפטי שניהלה עם עמיתיה השופטים, פרוקצ'יה כבר התייחסה לאפשרות שהשימוש בעילה יצומצם, והביעה התנגדות ברורה לכך.

אגב, אם נותר ספק כלשהו לגבי עמדתה הנוכחית של השופטת בדימוס, היום (ג') היא התייחסה ב"כאן ב'" לסרטון ואמרה: "אני מעריכה שלא הייתה כוונה לסלף… (אבל) המציאות היא הפוכה לחלוטין. אני תומכת בעילת הסבירות… ואני מבין השופטים שהפעילו אותה במידה רבה מאוד, לא רק לגבי הדרג המינהלי, אלא גם לגבי הדרג הנבחר".

תקף ישירות את פסק הדין המפורסם של ברק

ומה לגבי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס? כאן הציטוט שבו השתמש נתניהו הוא פחות צורם. במסגרת פסק הדין שבו מתפלמס גרוניס עם עמיתיו השופטים, הוא מציע לדחות את העתירה, אך בניגוד לפרוקצ'יה, שדחתה אותה לאחר שבחנה אותה דרך משקפי הסבירות - גרוניס קובע כי במקרה כזה "אין לבית המשפט יתרון על פני כל אזרח במדינה בשאלת סבירותה של ההחלטה".

השופט אשר גרוניס / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

הוא לא מסתפק בכך, ובהמשך אוחז את השור בקרניו, כשהוא תוקף ישירות את פסק הדין המפורסם של אהרן ברק, שהעצים את השימוש בעילת הסבירות לרמות שאותן אנחנו מכירים כיום. "מאז פסק דינו של השופט ברק בעניין דפי זהב, (עילת הסבירות) עברה שינוי והתפתחה לממדים קרובים לאלה של 'נורמת־על'", כותב גרוניס. "תוך כדי התפתחות זו היא בלעה לתוכה, כאדם שאינו יודע שובע, עילות פרטיקולריות שהוכרו בעבר". מכאן הוא מגיע גם לציטוט שאותו הזכיר נתניהו: "חסרונה הגדול של עילה זו… נמצא ברמת ההפשטה הגבוהה שלה. (זו) מעצימה את שיקול־הדעת השיפוטי וממילא מגדילה את אי־הוודאות המשפטית".

ועדיין, גם גרוניס לא מביע תמיכה בפתרון כמו זה שמציעה הממשלה כעת. "אין בכוונתי לומר כי עלינו להתעלם מעילת חוסר הסבירות או לבטלה", הוא כותב, לפני שהוא מציע להעדיף שימוש בעילות "קונקרטיות יותר", כש"השימוש בעילה של חוסר סבירות יהא מוצדק… אך ורק כאשר מוצו כל אפשרויות הביקורת (האחרות)".

סולברג פנה לשופטים, לא לבית המחוקקים

זאת הבחנה ששווה להתעכב עליה, מכיוון שהיא מביאה אותנו לשופט המכהן נעם סולברג. מי שאמור להתמנות בעתיד לנשיא בית המשפט העליון (על־פי שיטת הסניוריטי), ומי ששמו הוצמד, אולי בעל־כורחו, להצעת החוק הנוכחית. "סבירות סולברג" קורא לה כזכור נתניהו בסרטון שבו ביקש להרגיע את הרוחות. אלא שבדומה לגרוניס, גם סולברג פרס את הביקורת שלו על ממדי השימוש בעילת הסבירות כחלק מ"שיח פנימי" של השופטים (הוא עשה זאת באמצעות נאום פומבי שהפך בהמשך למאמר).

השופט נעם סולברג / צילום: דוברות הרשות השופטת

זה אינו פרט שולי, אלא סייג חשוב. סולברג אכן הציע ליצור הבחנה בעת השימוש בעילה בין הדרג הנבחר לבין הדרג המקצועי, והמליץ שלא להפעיל אותה במקרה של הראשונים. וכך עושה הלכה למעשה גם הצעת החוק שאושרה אתמול בקריאה ראשונה, שלפיה עילת הסבירות לא תופעל על החלטות של הממשלה, של ראש הממשלה ושל השרים (לגבי יתר נבחרי הציבור, הדבר אמור להיקבע בהמשך).

אלא שככל הידוע, סולברג מעולם לא קרא לכך שההבחנה שהציג תיעשה באמצעות חקיקה של הכנסת. ישנו בהחלט הבדל בין קריאה של שופט לעמיתיו לפעול בדרך מסוימת - שתמיד מותירה פתח להחרגות במקרים קיצוניים ויוצאי דופן - לבין חקיקה גורפת וחד־משמעית שמוציאה את ההחלטה בעניין מידם.

לקריאה נוספת:

תיקון עילת הסבירות - נוסח החוק שיעלה לקריאה ראשונה
בג"ץ 5853/07 אמונה תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, אהוד אולמרט
על ערכים סובייקטיביים ושופטים אובייקטיביים: מאמרו של השופט סולברג בעניין עילת הסבירות

עוד כתבות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד