גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיקון רך או קץ הדמוקרטיה: מה חשבו שופטי העליון על צמצום עילת הסבירות

האם השופטת בדימוס פרוקצ'יה יצאה בעבר נגד היקף השימוש בעילת הסבירות, כפי שעולה מסרטון שפרסם רה"מ? בדיוק להפך ● ומה לגבי הנשיא לשעבר גרוניס שהוזכר שם? הוא אכן יצא בעבר נגד הפרשנות של ברק ● וגם: עד כמה זה סביר לקרוא לחוק על שמו של השופט סולברג? ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו, הליכוד (סרטון בטוויטר, 10.7.23) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
בנימין נתניהו, הליכוד (סרטון בטוויטר, 10.7.23) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

האם "החוק לצמצום עילת הסבירות", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, הוא נקודת מפנה משמעותית עבור הדמוקרטיה הישראלית או תיקון ראוי שזוכה - או לפחות זכה בעבר - לתמיכה של חלק משופטי העליון?

הקרב על המסגור הזה נמשך אתמול ביתר שאת, על רקע אישור החקיקה מחד, וההיערכות להפגנות ול"שיבושים" עליהם הכריזו מתנגדי החקיקה מאידך. בעוד שהאחרונים ניסו לשכנע כי מדובר במהלך קיצוני ומסוכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע באמצעות סרטון שפרסם בטוויטר.

ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק | המשרוקית של גלובס
יועמ"ש משרד האוצר מתריע: ביטול עילת הסבירות תפגע אנושות בעצמאות בכירי האוצר

"להרגעת הרוחות, הנה כמה דברים שלא ידעתם על סבירות סולברג", נכתב מעל הסרטון שבו טען נתניהו כי "לא מדובר בקץ הדמוקרטיה, אלא בחיזוק הדמוקרטיה". כינוי החוק שעבר בשם "סבירות סולברג" הוא אמצעי רטורי ששווה להתעכב עליו, וניגע בכך בהמשך, אבל ראשית לתוכן הדברים.

"רבים מראשי האופוזיציה ושופטים בכירים תמכו בתיקון עילת הסבירות", אומר שם ראש הממשלה ובהמשך מזכיר שני שופטים בשמותיהם. "נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, אמר ש'עילת הסבירות מגדילה את אי-הוודאות המשפטית'. והשופטת (אילה) פרוקצ'יה אמרה שהיא 'עלולה להביא לפלישת בית המשפט לשטחים שבהם אין הוא אמור לפעול'".

האם שני שופטי העליון בדימוס אכן התבטאו באופן שעולה בקנה אחד עם החקיקה שמקדמת בעניין זה הממשלה?

שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הזהירה מצמצום עילת הסבירות עוד ב־2007

כפי שהראה בעמוד הפייסבוק שלו ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שני הציטוטים שהביא נתניהו לקוחים מאותו פסק דין. דיון בעתירה לבג"ץ שהגישה ב־2007 תנועת "אמונה" נגד מינויו של חיים רמון לשר בממשלתו של אהוד אולמרט, על רקע הרשעתו במעשה מגונה. נתחיל דווקא מהציטוט של פרוקצ'יה. האם מי שיצאה בפומבי נגד הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה, דווקא התבטאה בעבר בעד צמצום עילת הסבירות? כפי שניתן להסיק בקלות מקריאת פסק הדין, זה אינו המצב.

היות שהעתירה נגעה לעניין סבירות ההחלטה על מינוי רמון, פורקצ'יה דנה בפסק הדין שלה בהיבט העקרוני של השימוש בעילה הזאת, ואכן כותבת בתחילה כי "בהיותה של עילה זו רחבה ובעלת רמת הפשטה גבוהה, קיים חשש כי הפעלתה במקרה הפרטני, אם תיעשה בלא ריסון ראוי וזהירות מספקת, עלולה להביא לפלישת בית המשפט לשטחים לא לו, שמעבר לתחום המשפט, שבהם אין הוא אמור לפעול". כלומר, בהתאם לדברים שציטט נתניהו.

אך לאחר שהיא מזכירה את הסכנה העקרונית הזאת, היא ממשיכה וקובעת כי "חשש זה, כשלעצמו, אינו צריך להשפיע על קיומו של כלי הביקורת החשוב הזה, או על היקף תחום התפרשותו".

יתרה מכך, בהמשך דבריה מתייחסת פרוקצ'יה ישירות לאפשרות של צמצום השימוש בעילת הסבירות, וכותבת כך: "צמצומה של עילת הסבירות עלול ליצור חלל ריק במתחם הביקורת השיפוטית שעילות ביקורת אחרות לא תמלאנה, ולהצר עד למאוד את נכונותו של בית המשפט להתערב במצבים בהם הרשות המינהלית בהחלטתה לא שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים ואותם בלבד… אין לפגוע בכלי חיוני של ביקורת שיפוטית על המינהל בשל חשש מובנה מהפעלתו בדרך מוטעית".

במילים אחרות, כ־15 שנה לפני החקיקה הנוכחית, במהלך דיון משפטי שניהלה עם עמיתיה השופטים, פרוקצ'יה כבר התייחסה לאפשרות שהשימוש בעילה יצומצם, והביעה התנגדות ברורה לכך.

אגב, אם נותר ספק כלשהו לגבי עמדתה הנוכחית של השופטת בדימוס, היום (ג') היא התייחסה ב"כאן ב'" לסרטון ואמרה: "אני מעריכה שלא הייתה כוונה לסלף… (אבל) המציאות היא הפוכה לחלוטין. אני תומכת בעילת הסבירות… ואני מבין השופטים שהפעילו אותה במידה רבה מאוד, לא רק לגבי הדרג המינהלי, אלא גם לגבי הדרג הנבחר".

תקף ישירות את פסק הדין המפורסם של ברק

ומה לגבי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס? כאן הציטוט שבו השתמש נתניהו הוא פחות צורם. במסגרת פסק הדין שבו מתפלמס גרוניס עם עמיתיו השופטים, הוא מציע לדחות את העתירה, אך בניגוד לפרוקצ'יה, שדחתה אותה לאחר שבחנה אותה דרך משקפי הסבירות - גרוניס קובע כי במקרה כזה "אין לבית המשפט יתרון על פני כל אזרח במדינה בשאלת סבירותה של ההחלטה".

השופט אשר גרוניס / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

הוא לא מסתפק בכך, ובהמשך אוחז את השור בקרניו, כשהוא תוקף ישירות את פסק הדין המפורסם של אהרן ברק, שהעצים את השימוש בעילת הסבירות לרמות שאותן אנחנו מכירים כיום. "מאז פסק דינו של השופט ברק בעניין דפי זהב, (עילת הסבירות) עברה שינוי והתפתחה לממדים קרובים לאלה של 'נורמת־על'", כותב גרוניס. "תוך כדי התפתחות זו היא בלעה לתוכה, כאדם שאינו יודע שובע, עילות פרטיקולריות שהוכרו בעבר". מכאן הוא מגיע גם לציטוט שאותו הזכיר נתניהו: "חסרונה הגדול של עילה זו… נמצא ברמת ההפשטה הגבוהה שלה. (זו) מעצימה את שיקול־הדעת השיפוטי וממילא מגדילה את אי־הוודאות המשפטית".

ועדיין, גם גרוניס לא מביע תמיכה בפתרון כמו זה שמציעה הממשלה כעת. "אין בכוונתי לומר כי עלינו להתעלם מעילת חוסר הסבירות או לבטלה", הוא כותב, לפני שהוא מציע להעדיף שימוש בעילות "קונקרטיות יותר", כש"השימוש בעילה של חוסר סבירות יהא מוצדק… אך ורק כאשר מוצו כל אפשרויות הביקורת (האחרות)".

סולברג פנה לשופטים, לא לבית המחוקקים

זאת הבחנה ששווה להתעכב עליה, מכיוון שהיא מביאה אותנו לשופט המכהן נעם סולברג. מי שאמור להתמנות בעתיד לנשיא בית המשפט העליון (על־פי שיטת הסניוריטי), ומי ששמו הוצמד, אולי בעל־כורחו, להצעת החוק הנוכחית. "סבירות סולברג" קורא לה כזכור נתניהו בסרטון שבו ביקש להרגיע את הרוחות. אלא שבדומה לגרוניס, גם סולברג פרס את הביקורת שלו על ממדי השימוש בעילת הסבירות כחלק מ"שיח פנימי" של השופטים (הוא עשה זאת באמצעות נאום פומבי שהפך בהמשך למאמר).

השופט נעם סולברג / צילום: דוברות הרשות השופטת

זה אינו פרט שולי, אלא סייג חשוב. סולברג אכן הציע ליצור הבחנה בעת השימוש בעילה בין הדרג הנבחר לבין הדרג המקצועי, והמליץ שלא להפעיל אותה במקרה של הראשונים. וכך עושה הלכה למעשה גם הצעת החוק שאושרה אתמול בקריאה ראשונה, שלפיה עילת הסבירות לא תופעל על החלטות של הממשלה, של ראש הממשלה ושל השרים (לגבי יתר נבחרי הציבור, הדבר אמור להיקבע בהמשך).

אלא שככל הידוע, סולברג מעולם לא קרא לכך שההבחנה שהציג תיעשה באמצעות חקיקה של הכנסת. ישנו בהחלט הבדל בין קריאה של שופט לעמיתיו לפעול בדרך מסוימת - שתמיד מותירה פתח להחרגות במקרים קיצוניים ויוצאי דופן - לבין חקיקה גורפת וחד־משמעית שמוציאה את ההחלטה בעניין מידם.

לקריאה נוספת:

תיקון עילת הסבירות - נוסח החוק שיעלה לקריאה ראשונה
בג"ץ 5853/07 אמונה תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, אהוד אולמרט
על ערכים סובייקטיביים ושופטים אובייקטיביים: מאמרו של השופט סולברג בעניין עילת הסבירות

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?