גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חלוץ העריכה הגנטית: "עד שלא נפצח את המודל הכלכלי, ההבטחה לא תמומש"

פרופ' מתיו פורתאוס, חוקר מוביל ומהמייסדים של שתי חברות מרכזיות לעריכה גנטית, שהתארח בכנס האגודה הישראלית לריפוי תאי וגנטי, מדבר על פרדוקס ההצלחה של הטכנולוגיה המובילה בתחום, המכשולים שמפילים את מניות החברות וההזדמנות של בתי החולים בישראל ● וגם: על מה הוא מתחרט בשיחת הטלפון שניהל עם המדען הסיני שערך גנים של תאומות ונשלח לכלא

פרופ' מתיו פורתאוס / צילום: תמונה פרטית
פרופ' מתיו פורתאוס / צילום: תמונה פרטית

בשנת 2018 קיבל פרופ' מתיו פורתאוס, חוקר מוביל בתחום העריכה הגנטית, טלפון מפתיע. על הקו היה ד"ר הא ג'יאנקוי, מדען סיני שהכיר היכרות שטחית מתקופת לימודיו. הא סיפר לפורתאוס שהוא קיבל אישור מוועדת אתיקה סינית לבצע עריכה גנטית בתינוק בריא באמצעות טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית. פורתאוס ביקש ממנו שבשום אופן לא יעשה זאת, אך "מתברר שכאשר שוחחנו, זה כבר היה כנראה אחרי המעשה", אומר היום פורתאוס בראיון לגלובס.

שני סטארט-אפים מנסים להתאושש מהמצב אליו נקלעו, וחברה אחת שמצליחה | השבוע בביומד
פלורי תפתח בארה"ב טיפול כנגד תסמונת קרינה רדיואקטיבית

זמן לא רב אחרי השיחה הזאת, נעצר הא בסין, אחרי שניסה להפוך שתי תאומות בריאות לגמרי לחסינות בפני איידס באמצעות עריכה גנטית. בתוך כמה ימים מאז שהניסוי שלו נחשף, פרסמו 122 מדענים סינים הודעה המתנערת מהא. הם טענו שהניסוי משוגע, עובר על כללי האתיקה וקטלני לתדמית המדע הסיני בעולם. הא נשלח לשלוש שנות מאסר ושוחרר ב־2022.

ד''ר הא ג'יאנקוי / צילום: Associated Press, Kin Cheung

"הא פנה אליי לאחר שהשתתפתי בוועדה בינלאומית שהייתה אמורה להתוות קווים מנחים לאופן שבו ניתן יהיה יום אחד להתקדם לקראת עריכה גנטית של עוברים", אומר פורתאוס. "ההמלצות המפורשות שלנו היו שהעולם עדיין לא מוכן לעשות זאת, אבל כשדיברתי איתו, הבנתי שהוא סובב את ההמלצה שלי, עיוות את המילים שלי כדי לתת לעצמו גושפנקה לעשות זאת".

הוא היה משוגע, שאפתן, או לא הבין את ההשלכות? היו מדענים, אפילו במערב, שראו בו כמי שהקריב את עצמו למען קידום המדע.
"העולם מלא מדענים שאפתנים, לא פחות ולא יותר ממנו. הוא חשב כנראה שהוא יעשה משהו לטובת האנושות, וגם חיפש תהילה. המערכת לא עצרה ואותו ובכך היא אכזבה את כולנו.

"בתרבות המדעית יש רכיב של סודיות. לא חושפים מחקר מתוכנן של קולגה אם הוא ביקש להתייעץ איתנו בדיסקרטיות. אני מצטער שלא ביקשתי ממנו רשות לשוחח על הנושא עם קולגות, כדי לוודא שישימו עליו עין. אני בטוח שכמו שהוא דיבר איתי, אדם שהוא בקושי פגש לפני כן, הוא דיבר עם אחרים, וכולנו כנראה נפלנו באותו פח. כשהתברר שהוא אכן הלך ועשה את זה, למרות ההמלצה המפורשת שלי, הייתי בהלם ממש כמו כל שאר השחקנים בתחום".

מה עלה בגורל התאומות?
"התאומות, וכנראה ילדה אחת נוספת שעברה אותו טיפול, נעלמו מהרדאר של הקהילה המדעית. יש כאן דילמה אתית רצינית. מצד אחד הן אוצרות אצלן מידע קריטי לתחום - אם משהו השתבש, עדיף שנדע זאת לפני שיבוצעו ניסויים כאלה בילדים נוספים, ואם דבר לא השתבש, גם זה מידע חשוב שיכול להאיץ את הגעתם לשוק של פיתוחים מצילי חיים, אבל מול הרצון שלנו לדעת את כל זה, מגיע להן לשמור על פרטיותן. הדבר האחרון שמגיע להן הוא שיבוצעו בהן עוד הליכים רפואיים לא נחוצים. הייתי רוצה שממשלת סין תמנה איש קשר שיעקוב אחרי בריאותן בלי לחשוף אותן לעולם. אני חושב שסין מנהלת את העניין הזה בסודיות רבה מדי. הם היו מאוד רוצים שהפאדיחה הזאת תיעלם. לצערי אין היום מספיק חסמים שימנעו ממישהו לעשות את השטות הזאת שוב".

הבעיה הגדולה: להפוך את המוסרי לכלכלי

פורתאוס, פרופסור לרפואת ילדים, מנהל את תחום התרפיה הגנטית והתאית באוניברסיטת סטנפורד. הוא היה אחד המייסדים המדעיים של חברת CRISPR Therapeutics, מחלוצות התחום ואחת המתקדמות בו, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר. הוא גם ממייסדי חברת גרפיט ביו, שצלילתה לשווי של 159 מיליון דולר, לאחר שהמניה איבדה 85% משווייה בהנפקה, מדגימה חלק מהאתגרים שפורתאוס רואה היום בתחום.

לאחרונה, הוא הגיע לישראל כאורח של כנס האגודה הישראלית לריפוי תאי וגנטי שנערך באוניברסיטת בר-אילן, בחסות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ובהובלת ד" ר איל הנדל מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' עדי ברזל ופרופ' דינורה פרידמן מאוניברסיטת תל אביב .

מה גרם לנפילת מניות התרפיה הגנטית והתאית בשנה וחצי האחרונות, נפילות שגררו מטה את כל תחום הביומד?
"יש כמה הסברים. הראשון, התלהבות יתר. לא הייתה באמת הפנמה של מורכבות פיתוח התרופות בתחום הזה. רעיונות מדעיים הפכו לחברות אחרי מאמר יחיד, עוד בטרם שוחזר על ידי מעבדות נוספות. זה ללא ספק מוקדם מדי".

ההסבר השני טמון באתגר הייצור. "אלה תרופות שמורכבות לייצור יותר מגלולה, חלבון בהזרקה או אפילו חיסון", הוא אומר. אבל גם זו אינה הבעיה העיקרית בעיניו. ההסבר השלישי הוא בעיה מרגיזה ומתסכלת למדי מבחינתו: הבעיה הכלכלית.

"תרפיה גנטית אמורה להינתן פעם אחת ולרפא מחלה כרונית. זה חלק ממה שמלהיב בעניין, אבל אנחנו לא יודעים איך לתמחר או איך לשווק מוצר כזה.

"המצב מסתבך משום שהמחלות הכי מתאימות לטיפול בטכנולוגיה הזאת הן לרוב מחלות נדירות. לפעמים אפילו מדובר בשוק של שניים-שלושה חולים בשנה. מלבד הצו המוסרי לרפא את החולים הללו אם אנחנו יודעים כיצד, יש לנו כחברה תמריץ נוסף: אם נצליח בפיתוח מוצרים לאינדיקציות הספציפיות האלה, נלמד אולי גם כיצד להתחיל להתמודד עם המחלות הנפוצות יותר. אז כדאי לאנושות וכדאי כלכלית לתעשיית התרופות לעשות זאת, אנחנו רק לא יודעים בדיוק איך לתרגם את הכדאי הזה למודל שמושך משקיעים כבר היום".

הפרדוקס של הצלחת הטכנולוגיה

"Orchard Therapeutics היא 'חברת הפוסטר' של הבעיה הזאת, שלא בטובתה כמובן", אומר פורתאוס. החברה עלתה לכותרות לאחר שפיתחה טכנולוגיה לטיפול ב"ילדי בועה", הסובלים מכשל חיסוני מולד. בארה"ב מדובר בפחות מעשרה ילדים בשנה.

אורצ'רד הציעה להם תרפיה תאית עם עריכה גנטית. בניסוי קליני, 48 מתוך 50 ילדים שטופלו נהנו משיפור משמעותי במצבם. הם חזרו לבית הספר, לחיי חברה תקינים, וכמו שאמר רופא בתחום בעבר ל־CNN: "אנחנו בקושי שומעים מהם, כי הם לא צריכים אותנו".

אלא שבאופן פרדוקסלי, הניסוי חיסל לחברה חלק לא זניח מהשוק. אחרי שהיא נתקלה גם באתגרים בייצור בכמות מסחרית, הודיעה החברה שהיא נוטשת את המחלה הזאת לטובת פיתוח טיפולים למחלות נפוצות יותר. הילדים שלא נכללו בניסוי וחיכו לטיפול בקוצר רוח נותרו כלואים בבית, מנותקים מהעולם וזועמים.

אורצ'רד החזירה את המוצר לאוניברסיטה שממנה לקחה אותו, UCLA, והבטיחה לעזור ככל יכולתה, כולל כספית, למצוא אפיק אחר למסחור המוצר. כ־25 ילדים מחכים היום לטיפול, והאוניברסיטה החלה לטפל בכמה מהם באופן ניסיוני. אבל הקצב שלה לא מספיק כדי לטפל במספר החולים החדשים בכל שנה.

איך מתחילים לגשת לפתרון הפרדוקס הזה?
"הלוואי שידעתי. יש כמה מחלות שהן מספיק נפוצות כדי שהעריכה הגנטית שלהן תשתלם לחברות התרופות, אבל מספיק נדירות כדי שהטיפול בכל מי שחולה בהן לא ימוטט את ביטוחי הבריאות הממשלתיים, וכנראה התחום יתחיל משם".

בטיחות? יש יותר חששות מתקלות

יש כמה סוגים של טיפולים גנטיים. אפשר לטפל בתאים של החולה מחוץ לגוף ואז להזריק אותם חזרה (כל הטיפולים שבניסוים קליניים מתקדמים הם מהסוג הזה), אבל חלום הקריספר הוא לערוך עוברים כך שלא ייוולדו מלכתחילה עם מוטציה או לתקן את הפגם הגנטי בכל התאים של אדם קיים. זה הרבה יותר מסובך וניסיוני, ולכן כל העולם היה בהלם מהניסוי של הא.

חלוקה נוספת של סוגי טיפולים היא בין פגיעה בגן קיים, שזה יחסית קל, לבין מחיקה של מקטע שגוי בגן והחלפתו במקטע תקין. זה קצת יותר מסובך, ורוב הטיפולים שבניסויים מתקדמים הם מהסוג הראשון.

מהן בעיות הבטיחות?
"חיתוך במקום הלא נכון. אבל במציאות, אם מתכננים נכון, זה כמעט לא קורה. קריספר הרבה יותר ספציפי מכפי שיכולנו לדמיין. עוד לא ראינו ניסוי קליני שהופסק משום שהעריכה הגנטית באמצעות קריספר עשתה משהו שלא הייתה אמורה לעשות".

בתי החולים בישראל מדברים על ייצור

פורתאוס מספר שבביקורו בישראל, הוא השתתף במפגש של האגודה הישראלית לתרפיה תאית, שבו דנו בשאלה אם כדאי שלבתי החולים המובילים בארץ תהיה היכולת לייצר את התאים לתרפיה גנטית אצלם. בית החולים שיבא, למשל, כבר החל לפתח יכולות כאלה, הא אומר.

"בתרופות קלאסיות, אין שום צורך שבית החולים יעשה זאת, זה בלתי סביר. אבל בתחום התרפיה התאית, אם אנחנו רוצים להפיק תאים ממטופל, לערוך אותם ולהחזיר אותם, אז כן, בהחלט שוקלים את זה. ואחד היתרונות של ישראל הוא שיש לכם את כל היכולות בכל התחומים הרלוונטיים לטיפול בתאים ערוכים גנטית, ואפשר לבחון בישראל פיילוטים של כל מיני סוגים של מערכי ייצור כאלה. הניחוש שלי הוא שבסופו של דבר הייצור יהיה מקומי, אבל לא בכל בית חולים".

מה לגבי תחום התרפיה התאית לסרטן? הוא נחשב הבטחה גדולה, אחר כך המכירות גמגמו בגלל אתגרי הייצור, ועכשיו נראה שההכנסות נוסקות שוב.
"שתי החברות המובילות בתחום הזה הן נוברטיס וגיליאד והן שמו אינסוף הון על מערכי הייצור שלהן. ההכנסות הן בהתאם, אך מה שלא ידוע לשוק הוא עד כמה המתקנים הללו יעילים. מה שיעורי הכישלון? כל כמה זמן תהליך הייצור לוקח יותר מדי זמן והחולה כבר מידרדר באופן שהטיפול לא מועיל לו? בכל מקרה, הם הוכיחו שהייצור והשיווק של מוצר כזה הם אפשריים. עכשיו האתגר הוא הנדסי, לייעל את התהליך".

ה־FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, משדר אופטימיות לגבי התחום כולו. גורמים מטעמו הודיעו השנה שהם יעשו מאמצים משמעותיים כדי לתמוך בפיתוח, בניסוי ובאישור של תרופות מבוססות על עריכה גנטית. במקביל, עובדים שם על מסגרת רגולטורית חדשה ומפורטת יותר למוצרים הללו, עם דגש על מתן תמריצים לפיתוח הטיפולים הללו למחלות נדירות ואולטרה-נדירות.

"המהלך שעשו גיליאד ונוברטיס היה מאוד חשוב לתחום. היום השוק לא מספיק חזק בשביל הרפתקאות כאלה ואין לו סבלנות, אז כנראה שהקפיצה הבאה תקרה רק כאשר שוק הביוטק הבורסאי שוב יהיה חזק. אבל גם אם מבחינה פיננסית התחום קצת תקוע, המדע ממשיך להתקדם. אנחנו בעולם המדע אוסף של אנשים עקשנים ואופטימים, ואנחנו נפצח את זה".

עוד כתבות

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים