הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הכותבים הם מרצים במחלקה לכלכלה ע"ש משפחת בוגן ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית וחברים בפורום הכלכלנים
בניגוד לעמדתם הדוגמטית, העיוורת, והבלתי מנומקת של מנהיגי הקואליציה, השווקים אומרים את דברם: הרפורמה המשפטית רעה לכלכלה. נקודה. כמו הרוב המוחלט של כלכלני ישראל, הארגונים הבינלאומיים וסוכנויות דירוג האשראי, השווקים אמרו כך בעקביות מהרגע שבו התבררו ההיקף וההשלכות של תוכנית הרפורמה, והם אומרים זאת ביתר שאת כיום, נוכח ההסתערות השנייה שבעקבות ההשהיה הטקטית בה אנו חוזים בשבועיים האחרונים.
בעקבות סיום השיחות בבית הנשיא, חידשה הקואליציה באופן חד־צדדי את חקיקת חוקי ההפיכה, ועליהם היא הוסיפה צעדים נוספים שמטרתם היא הסרת כל רסן מעליה. הציפייה, ככל שהייתה כזו, שהממשלה תפנים את היקף הנזקים החברתיים והכלכליים העצום שנגרמו עקב התנהלותה בחצי השנה הראשונה, התנפצה.
כוחן של סיסמאות מופרכות כגון "הרפורמה טובה לכלכלה. נקודה" (שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'), "אין כל קשר בין הרפורמה לסכנה כלכלית לישראל" (ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים) או מעשיות הבלונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו טובות אולי כהצהרות לערוץ 14, אך למרבה הצער השווקים חושבים אחרת. שער הדולר, מדדי המניות הישראלים וההשקעות הזרות הם ברומטרים חדים אשר מגיבים באופן ברור בכל פעם שהתחזית לגבי הניסיונות לקידום החקיקה מתעדכנת.
הסופה מתקרבת
ואכן, בשלושת השבועות האחרונים כל הברומטרים הללו מראים כי הסופה מתקרבת במהירות.
ממחקר שערכנו ביחד עם פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, מוביל פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, עולה כי הפערים שבין תשואת מדדי המניות תל אביב 35 ו־125 לבין מדד S&P 500, אשר במהלך כל שנת 2022 תשואותיהם הדולריות היו למעשי זהות, נפערו לממדים מבהילים. תשואות החסר במדדים הישראליים ביחס למדד האמריקאי מאז יום הבחירות בנובמבר 2022 הגיעו לשיא ועומדות כעת על כ־26%. ההחרפה בפערים התגברה בשלושת השבועות האחרונים, כאשר תשואות החסר של המדדים הישראלים גדלו בכ־6% נוספים, שמשמעותם הוא אובדן ערך של נכסים פיננסיים בשווי של עשרות מיליארדי שקלים.
מדד נוסף שמשקף את ההרעה במצב המשק הישראלי הוא הפיחות העודף בשער השקל. בהמשך לנתונים שפרסם נגיד בנק ישראל לגבי נתון זה, ביחד עם פרופ' איתי אטר אנו ממשיכים במעקב אחר היחלשות השקל ביחס לדולר. את הפיחות העודף בשער השקל ביחס לערכו החזוי אפשר לאמוד על בסיס הקשר היציב שהתקיים בשנת 2022 בינו ובין מדד המניות S&P 500.
נכון לראשית שבוע זה, שער החליפין עומד על רמה של 3.70 שקלים לדולר, והוא גבוה ביותר מ־14% משער החליפין שצפוי היה לשרור בהיעדר ההפיכה המשטרית. שער הדולר היה אמור להיות היום 3.23 שקלים לדולר, כמעט חצי שקל חדש מתחת לערכו כיום. בשבוע החולף הפיחות העודף הנאמד הגיע לרמות שיא, כאשר מאז אמצע חודש יוני נוספו לו יותר מ־15 אגורות.
לפיחות האדיר של השקל יש משמעויות אדירות על כולנו. מדובר לא רק בעלייה דרמטית בעלויות של נסיעות לחו"ל, אלא גם במחירי חומרי הגלם והמוצרים המיובאים, וכתוצאה מכך תיגרם גם עלייה בקצב האינפלציה. לפי הנתונים שמפרסם בנק ישראל, פיחות עודף בשער השקל של כ־15% אמור להיתרגם לעלייה של בין 2% ל־3% ברמת האינפלציה! עלייה משמעותית ומיותרת זו ברמת האינפלציה תחייב העלאות נוספות בריבית בנק ישראל, וכפועל יוצא מכך תגבר הסכנה למיתון.
ההייטק צולל
ברומטר נוסף שהתעדכן לאחרונה ואי־אפשר להתעלם ממנו הוא הירידה בהשקעות והיקף הפיטורים בהייטק. רשות החדשנות פרסמה לאחרונה את הדוח השנתי שלה עבור 2022 והחודשים הראשונים של שנת 2023. אומנם בכל העולם חלה האטה בתעשיית ההייטק, אולם הנתונים בתעשייה המקומית רעים במיוחד, מעל ומעבר למשבר הגלובלי בתחום. ברבעון הראשון של 2023 ירדו ההשקעות בישראל ביותר מ־70%, והנתח שלה מכלל ההשקעות בעולם ירד בכ־40%. נתונים עדכניים מצביעים על ירידה של 90% במספר ההשקעות הראשוניות של קרנות הון סיכון.
לא במפתיע, גם הפיטורים בתעשיית ההייטק מצטברים לכדי מסה קריטית. ברבעון הראשון של שנת 2023, מספר המועסקים בענפי שירות ההייטק ירד ב־2,250, ובחודש אפריל האחרון הוא ירד בעוד כ־3,400 איש.
אם כן, מאז התבהרו כוונות החקיקה של הקואליציה, השווקים הגיבו באופן ברור להתקדמות התוכנית: ככל שהסיכויים למימושן גברו, כך החמירו המדדים, וכאשר נראה היה שהן נבלמות או מרוככות, חלו בהם שיפורים. בשבועיים האחרונים כל הברומטרים משתוללים והתחזית שהם משדרים היא ברורה: חשרת עבים מחרידה.