אילון מאסק וסרגיי ברין / צילום: רויטרס - Ruben Spric
אילון מאסק לוקח קטמין, סרגיי ברין נהנה לפעמים מפטריות הזיה, מנהלים בחברת ההון־סיכון Founders Fund, הידועה בהשקעותיה ב־SpaceX ובפייסבוק, עורכים מסיבות שכוללות סמים פסיכדליים. ואלה רק דוגמאות: שימוש שגרתי בסמים הפך מפעילות של אחרי שעות העבודה לתרבות ארגונית של ממש. בראש ניצבים מנהלי טכנולוגיה ועובדים הרואים בחומרים פסיכדליים וחומרים דומים, בהם פסילוסיבין, קטמין ו־LSD, שערים לפריצות דרך עסקיות.
● הבכיר לשעבר באובר שהורשע בעקבות פריצת הענק: "לא רוצה שמנהלי אבטחת מידע יפחדו להיות בתפקיד" |ראיון
● שלושת היזמים החיפאים שכובשים את טוסקנה | ראיון
● הקרב הלוהט במדעי הכלכלה: תעלומת האינפלציה והחמדנות התאגידית
"נכון לשעה זו ישנם מיליוני אנשים שצורכים מיקרו־דוזינג (מינון מזערי של סמים פסיכדליים שניתן כטיפול לא רשמי)", אמר קארל גולדפילד, יועץ מכירות ושיווק לשעבר בסן פרנסיסקו, אשר מייעץ באופן בלתי פורמלי לחברים ועמיתים ברחבי עולם הטכנולוגיה על כיול המינון הנכון. "זו הדרך המהירה ביותר לפתוח את הראש".
לגולדפילד אומנם אין תואר ברפואה אך הוא למד "למנות" סמים פסיכדליים באמצעות הניסיון. לדבריו, מספר השאלות שהוא מקבל בעניין גדל באופן דרמטי בחודשים האחרונים.
תופעה שמדאיגה חברות
ההתעסקות עם פסיכדליים אצל חלק מהמשתמשים עשויה להתחיל בחיפוש אחר בהירות נפשית או כדי לטפל בבעיות בריאותיות. אך בסופו של דבר גם הם יכולים להגיע מהר מאוד לצריכה בתדירות גבוהה יותר במסיבות עמק הסיליקון או במסיבות רייב.
הזמנות למסיבות אלו נשלחות לרוב דרך אפליקציית ההודעות המוצפנת Signal, כך שלא ניתן לשתף אותן בקלות. בחלק מהמסיבות הפרטיות והיוקרתיות משתמשים אף מתבקשים לחתום על הסכמי סודיות ולעתים לשלם מאות דולרים כדי להיכנס.
ספנסר שולם, מנכ"ל הסטארט־אפ BuildBetter.ai, העיד שהוא משתמש ב־LSD בערך אחת לשלושה חודשים כי זה מגביר את המיקוד ועוזר לו לחשוב בצורה יצירתית יותר. שולם, המתגורר בניו יורק, ציין כי הציפיות הגבוהות של חברות הון־סיכון ומשקיעים בכלל יכולות להוביל את המייסדים לפנות לפסיכדליים כדרך להשגת יתרון. "הם לא רוצים אדם נורמלי, או חברה נורמלית", אמר. "הם רוצים משהו יוצא דופן. אתה לא נולד יוצא דופן".
הפרקטיקה הזו מגיעה כמובן עם סיכונים לתלות ושימוש לרעה, בטח אם מתחשבים בעובדה שרוב הסמים אינם חוקיים. לפני שנהרג באפריל בסן פרנסיסקו, בוב לי, מייסד CashApp, היה חלק מסצנת מסיבות מחתרתית המכונה "הלייף סטייל", שבה השימוש בחומרים פסיכדליים היה נפוץ. לפי הנתיחה שעשו לגופתו, לי צרך סמים, כולל קטמין, לפני מותו.
התופעה הזו גם מדאיגה חלק מהחברות. לדברי יועצים ומקורבים לחברות, הדירקטוריונים חוששים שהם עלולים לשאת באחריות לפעילות בלתי חוקית. ויש להם סיבה לחשוש: משתמשים מסתמכים על סוחרי סמים עבור אקסטזי ורוב הפסיכדליים האחרים. במקרים מיוחדים, בעיקר בקרב האליטה, הם מעסיקים כימאים.
אחת הדוגמאות לחשש של החברות בא לידי ביטוי במנכ"ל הסטארט־אפ Iterable, ג'סטין זו, שצרך מיקרו־דוז של LSD לפני שנתיים ופוטר על־ידי מועצת המנהלים של החברה. "פיטוריו של זו היו בגין הפרות של 'המדיניות והערכים של Iterable'", כתבה החברה במייל לצוות. זו טען שהוא צרך מיקרו־דוז של LSD פעם אחת בשנת 2019 בהמלצת יזם אחר, כדי לעזור לעצמו להתמודד עם דיכאון כתוצאה מהיותו מנכ"ל. "זה באמת ריפא עבורי הרבה מהטראומה", אמר.
לאחר מכן, זו הגיש תביעה נגד Iterable בטענה שהוא פוטר בגין אפליה על רקע גזעני, ושנושא המיקרו־דוזינג היה אמתלה. המינון אומנם השפיע על הראייה שלו במהלך פגישת משקיעים, אמרו עורכי הדין בתביעה, אבל בסך הכל החוויה הביאה לשינוי חיובי בחיי העבודה שלו. Iterable סירבה להגיב.
כשמאסק ב־2018 עישן מריחואנה בפודקאסט "The Joe Rogan Experience", הוא ועובדי מיזם הטילים שלו, SpaceX, עברו בדיקות סמים במשך חודשים לאחר מכן, כפי שהוא עצמו העיד. על פי מקורבים למאסק, הוא צורך מיקרו־דוזינג של קטמין נגד דיכאון, ואף לוקח מנות מלאות של קטמין במסיבות.
תעשייה שמגלגלת מיליארדים
מה שמניע ומאפשר את השימוש הבלתי פורמלי בחומרים פסיכדליים הוא העבודה הקלינית הרשמית המבוצעת על־ידי רופאים וחוקרים המחפשים פתרונות חדשים לבעיות בריאות הנפש. קטמין, שבו רופאים השתמשו זה מכבר כחומר הרדמה, נרשם לעיתים כטיפול בדיכאון או בהפרעת דחק פוסט טראומטית.
גם משקיעים מזרימים כספים לחברות הפועלות לפיתוח טיפולים בעזרת פסיכדליים. ריק דובלין, מייסד עמותת המחקר וההסברה הרב־תחומית למחקרים פסיכדליים, או MAPS, אירח כ־12 אלף משתתפים בכנס הפסיכדליה שלו בדנוור בשבוע שעבר, מספר שיא בהשוואה לכ־3,000 המשתתפים שהגיעו לפני שש שנים.
כמה כסף מגולגל בתעשייה הזו? שווי שוק הסמים הפסיכדליים, הכולל חברות העוסקות במחקר ובניסויים שמטרתם להכשיר את השימוש, צפוי להגיע ל־11.8 מיליארד דולר עד 2029, לעומת 4.9 מיליארד דולר ב־2022, לפי חברת המחקר BrandEssence.
לפאונדרס פאנד יש נתח בעלות ב־Compass Pathways, חברה החוקרת פיתוח פסילוסיבין מסחרי. דוברת מטעם קרן המייסדים אמרה כי "מחקרים מראים שתרופות פסיכדליות יכולות לספק יתרונות משמעותיים לבריאות הנפש, ואנו תומכים במאמצים של המגזר הציבורי והפרטי להפוך את התרופות לזמינות בצורה בטוחה".
בעוד שחלק מהמשתמשים אומרים שלקיחת התרופות מביאה תועלת רפואית, רובם עושים את מינון הסמים בעצמם, ולא במסגרת קלינית. "לפני כמה שנים, לדבר על פסיכדליה בעמק הסיליקון היה טאבו", אמר אדוארד סאליבן, מנכ"ל Velocity Coaching, עסק שמאמן מייסדי סטארט־אפ ומנהלי תאגידים. "זה באמת השתנה". לדבריו, כ־40% מהלקוחות שלו הביעו עניין בפסיכדליה לאחרונה, לעומת קומץ לפני חמש שנים.
איך משלבים סמים בעבודה?
גולדפילד, יועץ המכירות לשעבר שעוזר לחבריו עם מיקרו־דוזינג, אמר שהוא מייעץ למשתמשים לקחת כמות קטנה של חומר פסיכדלי - נגיד 10 מיקרוגרם בסוכריה או בכדור - ולהמתין שעה כדי לאמוד את ההשפעה. הוא הסביר ש־LSD עזר לו להתאושש מילדות קשה בשיקגו של בריונות ותחושת אובדנות. "תחשוב על זה כעל סם חכם", אמר. "זה נותן לך את היכולת להיות יותר אנליטי ומודע".
ולמרות זאת, מומחים בתחום אומרים שאנשים המנסים לאבחן את עצמם יכולים להתדרדר לשימוש לרעה. "אין שום ערובה לכך שאתה תקבל את התוצאה החיובית בכוחות עצמך", אמר אלכס פנרוד, מומחה להתמכרויות באוסטין, טקסס.
פנרוד הסביר שהוא תומך בשימוש בחומרים פסיכדליים בעזרת מטפל מיומן, אך מודאג מאנשים שמשתמשים ביתרונות הטיפוליים הפוטנציאליים של הסם כהצדקה לשימוש פנאי. סאליבן, מאמן הבכירים, מציין שכשאתה משתמש בחומרים רבי עוצמה ללא סיוע של אנשי מקצוע מיומנים, "יהיו לך כמה שיפלו להרס עצמי, ולא לריפוי עצמי".
זה מה שקרה לטוני הסיה, מנכ"ל זאפוס לשעבר שמת בסוף 2020 בעקבות פציעות בשריפה בבית, כך דיווח בעבר הוול סטריט ג'ורנל. הסיה האמין שקטמין יכול לעזור לו לפצח אתגרים עסקיים בזמן העבודה ב־Zappos, שבבעלות Amazon.com. עד מהרה, הוא הגיע לשימוש יתר. תחת לחץ מצד אמזון לשפר את התנהגותו הבלתי יציבה, הסיה התפטר זמן קצר לפני מותו.
מהצד השני, יש גם חברות שמנסות להיעזר בחומרים האלו. דובלין, מייסד MAPS, וחוקרים אחרים, אמרו שהם מאמינים שיש דרך לשלב תרופות במקום העבודה. ב־MAPS, המונה כ־35 עובדים, הוסיפו למדריך העובדים קטע שנקרא "משימות הניתנות לעישון" - דברים שאתה יכול לעשות בעבודה כשאתה תחת השפעת סמים, כמו סיעור מוחות בפגישה או שימוש באקסל.
חברת בת למטרות רווח של MAPS, העוסקת בפיתוח טיפול שפועל בשילוב עם MDMA, הידוע גם בשם אקסטזי, ומונה כ־130 עובדים, סירבה ליישם את המדיניות. דובלין כינה את העמדה הזו "ביישנית ושנאת סיכונים".
טסלה סבלנית לקנאביס
המסיבות הפסיכדליות מתרחבות גם הרבה מעבר לעמק הסיליקון: מנהלי טכנולוגיה ותעשיות אחרות השתתפו במסיבות דומות במיאמי ובמקסיקו, שבהן רשימות האורחים מבוקרות באופן הדוק ונשמרות חסויות.
טים סה קו היה המייסד של סטארט־אפ לשיווק דיגיטלי בסן פרנסיסקו כשגילה את הסמים הפסיכדליים בפסטיבל המוזיקה Coachella ב־2014. הוא אמר שהם עזרו לו להבין שהוא פתח את העסק שלו כדי להסב גאווה לאמו, ושהגיע הזמן למכור. בחמש השנים האחרונות הוא אירח ריטריטים של ayahuasca בקוסטה ריקה המיועדים ליזמי טכנולוגיה ומנכ"לים. יותר מ־500 אנשים השתתפו בטקסים, כולל קומץ מייסדי סטארט־אפים בשווי של יותר ממיליארד דולר.
דסטין רובינסון, עורך דין לשעבר במשרד עורכי הדין הולנד אנד נייט, שבסיסו בפורט לודרדייל, פלורידה, אמר שהוא החל לחקור פסיכדליים ואת תכונות הריפוי שלהם לפני שניסה פסילוסיבין בהשגחת המאמן האישי שלו. לפתע, אמר רובינסון, הוא יכול היה לראות מסלול קריירה רחב בהרבה. הוא הקים קרן הון סיכון ממוקדת פסיכדליה, ובשנתיים האחרונות השקיעה הקרן כמעט 20 מיליון דולר ב־18 חברות שונות שעוסקות בפסיכדליה. החברות כולן חוקיות, הוא מציין.
רובינסון אמר שהוא עצמו קיבל טיפול בקטמין ידי רופא במרפאה פרטית. לאחרונה הוא השתתף בריטריט פסילוסיבין של חמישה ימים בג'מייקה שאורגן על ידי Beckley Retreats, שם הוא משקיע מוביל. משתמשים עוטים מסכות עיניים בטקס רוחני ובהנחיית מנחים מיומנים מקבלים מינון גבוה של התרופה כדי "להיכנס פנימה".
סילביה בניטו, חברת מועצת המנהלים והדוברת של בקלי, אמרה שיש רשימת המתנה למרבית מתוך כ־30 הריטריטים שמתקיימים בכל שנה. "אנחנו בתקופה שבה אנשים מחפשים דרכים להרגיש שחייהם חשובים".
עובד של טסלה מספר שבעוד שלחברה יש מדיניות נגד סמים, קיימת סובלנות גבוהה לשימוש בקנאביס וסמים פסיכדליים מחוץ לשעות העבודה, והעובדים לא נבדקים באופן שגרתי. לעתים קרובות עובדי טסלה הוסעו באוטובוסים במשך כשעה או יותר, והיה נפוץ לצרוך קנאביס או פסיכדליים ולהגיע לעבודה "עם צלילות קליפורנית".