ראשי השבטים ראובן וגד מבקשים נחלה, ציור של ארתור בויד יוטון, 1876 / צילום: ויקיפדיה
איתיאל גולדויכט, רב, מרצה ב-aish ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות
אנחנו חיים בעידן בו הגבולות שבין עבודה למשפחה היטשטשו כמעט לחלוטין. מגפת הקורונה, בין היתר, תרמה את חלקה למצב הזה. בימים עברו הורינו יצאו למשרד, עבדו וחזרו הביתה כדי לעסוק בענייני המשפחה. אנחנו, לעומתם, חוזרים הביתה וממשיכים לעבוד, באמצעות המחשב והטלפון הנייד.
ערבוב התחומים מקשה על רוב העובדים וגם על המנהלים. הוא מרחיק אותנו מהשקט הנפשי, ובעיקר מהמחויבות שלנו כלפי הקרובים אלינו ביותר. איזון בין עבודה למשפחה הוא אתגר לא פשוט במיוחד בדור שלנו. ככל שאנחנו מצליחים יותר בקריירה ומוטלת עלינו אחריות רבה יותר, כך המשימה הזו הופכת למורכבת יותר. כיצד משרטטים גבולות ברורים ומשמרים את האיזון הנכון?
ראובן וגד רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי
בפרשות השבוע, מַטּוֹת-מַסְעֵי, מסופר על שני שבטים, ראובן וגד, שפנו למשה בבקשה: במקום לעבור את הירדן ולמצוא להם נחלה בארץ ישראל, כפי שתכנן כל העם לעשות, הם רצו להישאר ולהשתקע בעבר הירדן המזרחי, שם היו אזורי מרעה רבים עבור הצאן הרב שלהם: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר... וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן" (במדבר פרק ל"ב, פסוקים ב'-ה').
תחילה, משה כעס עליהם על כך שהם מציבים את האינטרס האישי לפני האינטרס הלאומי: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'" (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ו'-ז').
שבט גד וראובן ממהרים להגיב שלא זו היתה כוונתם, ופונים למשה בהצהרה ובהבטחה: "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם...לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ" (במדבר פרק לב, פסוקים ט"ז-י"ח).
לא רק שהם יעברו את הירדן כדי להילחם עם אחיהם על כיבוש הארץ, אלא הם מבטיחים שהם גם יצאו חלוצים, ראשונים בכל מלחמה.
משה משנה את סדר המשימות
משה מסכים שראובן וגד יגלו אחריות לאומית אם יהיו חלוצים במלחמה, אבל מוכיחם שהאחריות המשפחתית שלהם חשובה לא פחות. על כן הוא מעיר להם על האופן בו ניסחו את בקשתם. כשהם הסבירו שהם יעברו את הירדן וילחמו, השבטים הקדימו ופרטו מה ישאירו אחריהם בעבר המזרחי: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ". הם הקדימו את הקמת מכלאות הצאן להקמת הבתים לילדיהם.
לא כך, עונה להם משה, ומשנה את סדר המשימות: "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם" (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק כ"ד). הצאן היווה למעשה את "הקריירה" של השבטים הללו - נכס מניב, מקור הפרנסה שלהם.
אולם, הזכיר להם משה, סדר העדיפויות צריך להיות ברור: קודם כל בונים בית וקהילה לילדים, ורק אחר כך תורה של העבודה. והשבטים עונים לו: "טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכׇל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד" (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק כ"ו'). הם הפנימו את המסר: קודם כל הילדים והמשפחה.
המשפחה קודמת לעבודה
במיוחד במשרות בכירות, קל למצוא את עצמנו במקום בו אנו מתנהלים כאילו אנו חיים כדי לעבוד. הפרקטיקה של איזון משפחה וקריירה משתנה בין סוגי אנשים, עבודות וזמנים, אבל העיקרון שחכמת היהדות מלמדת אותנו הוא נצחי: לא לשכוח את סדר העדיפויות.
זו האחריות שלנו, אלו האוחזים בעמדות ניהול, לא לתת לאיזון הנכון ללכת לאיבוד - הן למעננו והן למען העובדים שלנו. החיים עצמם הם מערכות היחסים החשובות לנו. הן המקור לסיפוק אמיתי.
כפי שמשה מלמד אותנו, גם אם יש לנו על הפרק משימת אדירים נוסח כיבוש הארץ, זו לא סיבה לשכוח את סדר העדיפויות הנכון: המשפחה תמיד קודמת.