צחי סדן ומי־רן מנקס ב''החבר השמן שלי''
קולנוע
החבר השמן שלי
היכן מוקרן: בתי הקולנוע ברחבי הארץ
ז'אנר: קומדיה רומנטית
במאי: גודיס שניידר
שחקנים: מי־רן מנקס, צחי סדן, אסף פרי, אפרת וינטרוב
תסריט: גודיס שניידר וליאת אלקיים
משך הסרט: 81 דקות
שפה: עברית
עלות ההפקה: מיליון שקלים
עלייה למסכים בישראל: 22.6
מחיר כרטיס: 46-47 שקלים
ציון IMDB:
6.9/10 (15 מצביעים)
קומדיות רומנטיות ישראליות טובות הן נדירות בקולנוע הישראלי, אבל לאחרונה יצאה פנינה חדשה שלחלוטין עונה על ההגדרה - "החבר השמן שלי". את הסרט יצרו הזוג גודיס (גד) שניידר, במאי ותסריטאי ("איתמר ואני" 2006, "ירח של זאבים" 2005) וליאת אלקיים, עיתונאית, מרצה לכתיבה, סופרת ותסריטאית. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל חיפה האחרון וזכה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר ובפרס השחקן הטוב ביותר, ועכשיו הוא סוף סוף בבתי הקולנוע.
הסרט מגולל יחסים הנמשכים על פני 12 שנה. הם מתחילים בימי הצבא של ג'ימי (צחי סדן), חייל פשוט, מסורבל ושמן ואליק (מי־רן מנקס), קצינה נחושה ויפה. אחרי שהשניים עובדים לילה שלם על משימה משותפת, ג'ימי מנסה להתחיל עם אליק, אך נתקל בסירוב. חמש שנים לאחר מכן שניהם חיים בתל אביב, ונתקלים זה בזו מדי פעם. רק בשנות השלושים שלהם חברות אמיתית פורחת בין השניים, אך האהבה מאיימת להרוס אותה.
ההקשר למציאות
יוצרי הסרט, גודיס שניידר, 49, וליאת אלקיים, 48, חיים ביחד כ־15 שנה ויש להם שתי בנות. בילדותו, שניידר עבר התקף אפילפסיה בעקבותיו החל ליטול תרופות, ובאותו הזמן החל להעלות במשקל. אומנם הסיפור של אליק וג'ימי איננו סיפור ההיכרות המדויק של שניידר ואלקיים, אך לטענתם החוויה האישית שלהם לחלוטין היוותה השראה ליצירת הסרט.
ההקשר הקולנועי
יוצרי הסרט מעידים על עצמם שהם אוהבים מאוד קומדיות רומנטיות, וזאת הסיבה שיצרו את "החבר השמן שלי". הם עקבו אחר חוקי הז'אנר בדקדקנות, כולל הריצה הרומנטית לשדה התעופה. אך בתוך האווירה הקלילה, הם שזרו בה גם מסרים על מודל היופי, דימוי גוף והשמנה. כמעט בכל מקום בו נכתב על הסרט ציינו המבקרים את הקשר המובהק לקומדיה הרומנטית המיתולוגית "כשהארי פגש את סאלי" (1989) שכתבה נורה אפרון וביים רוב ריינר. ואכן, יש דימוין רב בין שני הסרטים - מעקב ארוך שנים אחר זוג חברים, והתמקדות בשתי דמויות מרכזיות ובסיפורן, כמעט ללא הסחות דעת.
3 דברים שכדאי לדעת
● את פסקול הסרט יצר המוזיקאי אלון עדר. זהו הפסקול הראשון שיצר עדר לקולנוע, ואת שלושת השירים בסרט כתב וביצע השחקן הראשי, צחי סדן. זהו גם הפיצ'ר הראשון שכתבה התסריטאית, ליאת אלקיים.
● שם בתם הקטנה של שניידר ואלקיים הוא שמה של הדמות הנשית הראשית בסרט.
● בגלל התקפי האפילפסיה של גודיס, צילומי הסרט התארכו לכשנה וחצי. הסצינות צולמו בערך יומיים עד שלושה בחודש במשך שנה וחצי.
למה בחרנו בו
ליאת אלקיים וגודיס שניידר מביאים למסך דיון על דימוי גוף ושמנופוביה בצורה אמיצה, והעיסוק הבוטה במשקל הגיבור בסרט, כבר מהסצנה הראשונה, הופכת את כל ההתרחשות לכנה ונוגעת. בתוך ז'אנר שנוטה לאווירה אגדתית ומוגזמת, "החבר השמן שלי" נשאר מקורקע ומצליח להביא את קסם האגדות לחיים עצמם. זה מסע שהסוף שלו ידוע מראש אבל הדרך, מלאת המבוכה וההתרגשות, שווה כל דקה.
קלאסי
התזמורת הפילהרמונית הצעירה
מנצח: יבגני בושקוב
מתי: יום שני, 17.7.23, בשעה 19:00, אולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים; יום שלישי, 18.7.23, בשעה 20:00, היכל התרבות תל אביב
מחיר כרטיס: 130-110 שקלים (עם הנחות לזכאים)
לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים: www.jmc.org.il
השבוע יתקיימו בירושלים ובתל אביב קונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הצעירה, תזמורת נוער מעולה בה חברים כ־140 נגנים ונגניות מצטיינים מכל רחבי הארץ. הקונצרטים יהוו את שיאו של מחנה קיץ מוזיקלי בן עשרה ימים, שנערך במסגרת המרכז למוזיקה ירושלים משכנות שאננים.
על הקונצרטים ינצח המנצח הרוסי יבגני בושקוב (Evgeny Bushkov), 55, שהתחיל את דרכו המוזיקלית ככנר מבריק. הוא ניצח בארבע תחרויות בינלאומיות גדולות לכינור, ביניהן ויניאבסקי (1986) וצ'ייקובסקי (1990). הופעת הניצוח הראשונה שלו התקיימה בשנת 1999 בצרפת, ומאז ניצח על תזמורות רבות ברחבי העולם.
בשני הקונצרטים יבוצעו שתי יצירות מופת מלב הרפרטואר התזמורתי: סימפוניה מספר 1 של בטהובן וסימפוניה מספר 5 של צ'ייקובסקי. הסימפוניה של בטהובן הולחנה בשנת 1800, כשהמלחין היה בן 30. היא נשענת על היסודות הקלאסיים שהניחו היידן ומוצרט, אך כבר ניתן לזהות בה ניצנים לשפתו הסימפונית הייחודית של בטהובן. הסימפוניה החמישית של צ'ייקובסקי, לעומתה, חוברה בשנת 1888 ושייכת מבחינה סגנונית לשיא הרומנטיקה הרוסית. היא דורשת תיזמור עשיר הכולל חטיבת גדולה יחסית של כלי נשיפה, ובביצוע טוב יכולה לספק חוויה מוזיקלית גדולה. את הקונצרט שייערך בתל אביב תפתח תזמורת כלי קשת צעירה, שתבצע בנוסף לסימפוניות גם שבעה מינואטים מאת מוצרט.
הקונצרטים מומלצים לא רק בזכות היצירות היפות, אלא גם בזכות האפשרות לצפות בביצוע מצוין של צעירים חדורי אהבת מוזיקה והתלהבות נעורים, שנדיר למצוא בקונצרטים של התזמורות ה"ממוסדות".