כשחבר הכנסת יצחק פינדרוס (יהדות התורה) התארח לאחרונה בערוץ 14 הוא נשאל על יחסו לתנועת הלהט"ב, בין היתר על רקע אמירה חריפה שלו, שעוררה סערה, שלפיה התנועה "מסוכנת יותר מדאע"ש והחיזבאללה". פינדרוס טען כי הצד הנפגע כאן הוא בכלל הצד החרדי, והדגים: "מותר (לבצע) ניתוחים לשינוי מין לילדים, (זה) ממומן על־ידי סל הבריאות… אבל טיפולי המרה הולכים לאסור בחוק".
גם בחשבון הטוויטר "בודקים" שמו לב לאמירה הזאת וציינו כי היא לא נכונה מכיוון שניתוחים כאלה מאושרים על ידי משרד הבריאות רק מגיל 18 ומעלה. ואכן, בחוזר של המשרד מ־2014, שמסביר את ההליך, מצוין כי כדי לעבור אותו יש לקבל אישור מוועדה. זו כוללת מומחה לכירורגיה פלסטית עם הכשרה ייעודית, פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני, פסיכיאטר וגורמים נוספים. שווה להתעכב לרגע על ההליך הזה משום שהוא מראה כי לא מדובר בצעד שמאושר כלאחר יד. לפי החוזר, אדם המעוניין לעבור ניתוח לשינוי מין צריך להגיש לוועדה המלצה מפסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני וחוות דעת של פסיכיאטר. בנוסף יש להוכיח את הזהות המגדרית המבוקשת במשך כשנה. באתר משרד הבריאות נכתב בהקשר זה כי "רכזת הוועדה תזמן את הפונים לשיחה ראשונית ולאחר מכן לפגישות עם כל אחד מחברי הוועדה, לצורך בדיקות התאמה מבחינה גופנית ונפשית לאורך כשנה".
לאחר שהתהליך מאושר המדינה אכן מממנת אותו מתקציב סל הבריאות. ממשרד הבריאות מסרו לנו בהקשר זה כי "ניתוחים להתאמה מגדרית (פלג הגוף התחתון) כלולים בסל באופן מלא לבני 18 ומעלה לאחר שהתקבל אישור מהוועדה. בנוסף, גם הניתוחים הנלווים בבגירים (ניתוחי נישוי פנים, ניתוחי כריתת גרוגרת ועוד) כלולים בסל וניתן לבצעם בכפוף לאישור הוועדה". בפועל, אגב, נראה שרוב מי שזקוקים לניתוחים הללו דווקא לא עושים שימוש במערכת הציבורית. במחקר של מיכל סטולר שנעשה במסגרת תזה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון נכתב כי "מרבית הטרנסג'נדרים בישראל אינם משתמשים בשירותי הרפואה הציבורית לצורך ניתוחי התאמה מגדרית", ומעדיפים לעשות זאת באמצעות שירותי רפואה פרטית.
ומה בכל זאת המצב לגבי קטינים? ח"כ פינדרוס הפנה אותנו לסרטון של ארגון בשם "עד הילדים" בו נשמעת אם שמתקשרת למרפאה פרטית על מנת לבקש "ניתוח עליון" לבנה שעומד לחגוג יום הולדת 14. אלא שההקלטה עצמה דווקא סותרת את דברי פינדרוס. האם פונה כאמור למרפאה פרטית ובשיחה נאמר לה שעלות ההליך היא "30־32 אלף שקל". כלומר, אין כאן מימון ציבורי. אילו טיפולים כן יכולים לקבל קטינים במסגרת המימון הציבורי? באתר "כל זכות" מצוין כי לפני גיל 18 ניתן לקבל טיפולים הורמונליים כחלק מסל הבריאות (לאחר אישור הורים ואישור מגורמי מקצוע), וממשרד הבריאות נמסר לנו בהקשר זה כי כל הטיפולים המבוצעים בקטינים הם הפיכים.
בשורה התחתונה: דבריו של פינדרוס לא נכונים. כדי לעבור ניתוח לשינוי מין במימון ציבורי יש צורך לעבור הליך מסודר, שאחד התנאים לקיומו הוא היותו של הפונה בן 18 ומעלה. קטינים זכאים למימון ציבורי רק בכל הנוגע לטיפולים הורמונליים (הפיכים), ומעל גיל 14 באפשרותם לעבור "ניתוחים נלווים" במסגרת רפואית פרטית.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
