גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוסעים לחו"ל? בדקנו באיזה בנק תשלמו פחות על המרת מט"ח

ברבעון הראשון של 2023, הבנקים היו המרוויחים הגדולים מעסקאות מט"ח ● רגע לפני שיא עונת הנסיעות, גלובס בדק באיזה בנק תשלמו את העמלות הנמוכות על המרה ואילו אפשרויות עומדות בפניכם

המרת דולרים / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio
המרת דולרים / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

90 אלף ישראלים טסים מדי יום מנתב"ג ביולי. לצד הכנסות גדולות לכל מי שעוסק בעולם התעופה, החופשות מייצרות הכנסות גם למי שעוסקים במטבע חוץ ובהמרת כספים, ובראשם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. הבנקים הכניסו ברבעון הראשון של השנה כמעט 450 מיליון שקל ממרווחי המרת המט"ח (בעיקר שקל לדולר), מספרים שצפויים לגדול ברבעון השני בשל התחזקות הדולר ועוד סכום לא מבוטל מעמלות המרה. לעומתם, חברות כרטיסי האשראי הכניסו סכום של 120 מיליון שקל מעמלות על עסקאות בחו"ל.

ימי חופשה לעובדים ללא הגבלה: המסקנה המפתיעה מהניסוי שערכו חברות הענק
מניות או אג"ח? מה הוא אפיק ההשקעה המומלץ לדעת בכירים בשוק

בדקנו באיזה בנק תשלמו את העמלות הנמוכות ביותר על המרה של 10,000 שקל והיכן יגבו מכם את העמלה הנמוכה יותר בשימוש בכרטיס אשראי על עסקה בסכום דומה.

ככלל, ישנן שלוש אפשרויות העומדות בפני הציבור הרחב שבוחר לטוס לחו"ל: שימוש בכרטיס אשראי ברכישה במט"ח (רלוונטי גם בהזמנת החופשה עצמה או ברכישות אונליין), פתיחת חשבון מט"ח מבעוד מועד וחיוב כרטיס האשראי ישירות ממנו, והאפשרות השלישית היא משיכת כספים במטבע זר מכספומטים בישראל או בחו"ל.

שימוש באשראי בחו"ל

האפשרות הראשונה של שימוש בכרטיס אשראי בחו"ל כרוכה בעמלת המרה (באחוזים) מתוך סך העסקה, ויכולה להשתנות בין סוגי כרטיסי אשראי שונים. עמלה זו מחושבת על פי השער היציג היומי, והיא נעה ברוב הבנקים בין 2.7% ל־3%. כלומר, בעסקה בשווי של 10,000 שקל, תשלמו 270 במזרחי טפחות ו־290 שקל בבנק הפועלים.

אולם, יש באפשרות זו מספר הבדלים. בנק וואן זירו (ONE ZERO) למשל, גובה 2% במסלול זירו. מי שיצטרף למסלול וואן (עלות חודשית של 49 שקל, הכולל גם פטור מעמלות בנקאיות אחרות) או וואן פלוס (119 שקל לחודש) ייהנה מכרטיס אשראי פטור מעמלות המרת מט"ח. הזמנת חופשה בשווי 20 אלף שקל בכרטיס האשראי הופכת את מסלול וואן לכדאי בכל הקשור להמרה.

מסלול נוסף שקיים בשוק הוא של הבינלאומי. הבנק מציע למחזיקי כרטיס ביונד שלו 1% עמלה בלבד, כלומר עמלה של 100 שקל.

בנק לאומי, לעומתם, מציע עמלה של 1.5% בלבד דרך האפליקציה שלו. באמצעות רישום בדרך זו, כרטיס האשראי של הלקוח זוכה אוטומטית לעמלת המרה מוזלת. אולם, ללא חיבור ראשוני דרך האפליקציה, תשלמו 3%, קרי 300 שקל.

לגלובס נודע כי בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט תינתן הטבה לכל לקוחות לאומי שיצטרפו לשירות הזה, ולמי שכבר הצטרף - לא יצטרך לשלם עמלות המרה. המבצע כוון למועד זה בשל הגידול בהוצאות במט"ח בסוף החופש הגדול, וגם כדי לעודד את הציבור להצטרף לשירות ולחסוך בעמלות ההמרה.

בנוסף, כדאי לדעת שישנם כרטיסי אשראי בנקאיים וחוץ בנקאיים בהם תוכלו לשלם עמלה נמוכה. בישראכרט למשל, מציעים עד סוף אוגוסט ביטול של עמלת ההמרה בכל הכרטיסים.

גם בחברת מקס קיימת הטבה דומה - חברת האשראי משיקה השבוע ארנק מט"ח דיגיטלי שיאפשר ללקוחות החברה לרכוש מט"ח מראש דרך האפליקציה, ללא עמלות המרה ובלי צורך בפתיחת חשבון מט"ח בבנק. בנוסף, בשלב הראשון תינתן האפשרות לניהול ארנק בארבעה מטבעות עיקריים: דולר אמריקאי, אירו, ליש"ט ודולר קנדי, המכסים לדברי החברה כ־80% מהעסקאות במט"ח. בעתיד יורחב הארנק למטבעות נוספים.

חברת כרטיסי האשראי השלישית, כאל, מציעה אף היא הטבת אפס אחוז עמלת המרה לחודשי יולי־אוגוסט ללקוחות שיבחרו לשלם בנייד, כשכרטיס הייטקזון שלה מציע 1% עמלה בשגרה ו-0% עד אוקטובר.

פתיחת חשבון מט"ח

האפשרות השנייה, פתיחת חשבון מט"ח, יכולה להוזיל מאוד את התשלום על עסקאות במט"ח, בעיקר למי שמבצעים עסקאות בסכומים גבוהים. אופציה זו כרוכה בעבודת הכנה קצרה של המרה מראש של שקלים לחשבון בדולר או אירו.

היתרון הגדול של אפשרות זו הוא שהלקוח לא משלם עמלת המרה של מאות שקלים על כל עסקה, אלא שקלים בודדים בעת המרת הכסף בתוך החשבון. כאן מדובר בעמלה שנעה בין 0.0875% בבינלאומי ל־0.2% בבנק ירושלים, כלומר בין 8.75 שקלים ל־20 שקל.

עם זאת, לכל בנק יש עמלת מינימום. מבין הבנקים הגדולים, בפועלים עמלת המינימום היא הנמוכה ביותר (3.35 דולר). בדיסקונט מדובר על 6 דולר, יותר מ־21 שקל בשער הנוכחי, לעומת 17 שקל עמלה ללא הרף המינימלי.

אל עמלה זו מצרפים הבנקים את מרווח ההמרה. מדובר במרחק שקובע כל בנק ביחס לשער האמצע - הממוצע בין שערי הקנייה והמכירה (מכיוון שמדובר בהמרה לחשבון ולא בכסף מזומן, התייחסנו למרווח שגובים הבנקים סביב המחאות). שער האמצע עומד ברוב הבנקים על 0.8%־0.9%. בגין המרווח הזה תשלמו סכומים של בין 80 ל־90 שקל בגין המרת שקלים למט"ח בסכום של 10,000 שקל. החריגים הם בנק ירושלים שגובה 1.2%, כלומר 120 שקל, וואן זירו מלמטה שגובה 0.5%, כלומר 50 שקל.

בסך הכול, בגין האפשרות הזו יגבו מכם על עסקה בשווי של 10,000 שקל בין כ־92 שקל בבנק הפועלים ל־140 שקל בבנק ירושלים, כאשר בוואן זירו לקוחות במסלולי דמי הניהול החודשיים ישלמו 68 שקל בלבד.

משיכת מזומנים בחו"ל

באשר לאפשרות השלישית, משיכת מזומנים מכספומטים בחו"ל, תיגבה מכם עמלה שנעה באזור של 3%־3.5% מהסכום. לכך יש להוסיף גם עמלה שגובה הכספומט עצמו בגין המשיכה. מי שבכל זאת מעדיף לשלם במזומן בחו"ל, יכול למשוך גם דרך חלק מהכספומטים בארץ. נציין כי בחלק מהבנקים אין עמלת המרה.

בכל מקרה, הנתונים שהובאו בכתבה אינם תלויים בשערי החליפין שגובה כל בנק על החלפה למט"ח, או מעניק על המרה חזרה לשקלים. לכן, מומלץ לבחון גם פרמטר זה ככל הניתן כדי למקסם את החיסכון והרווח.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"