איוון לנסברג / צילום: יח''צ
הסדרה "יורשים" המשודרת ב־HBO, הגיעה באחרונה לסיומה לאחר ארבע עונות שופעות תככים ומזימות. היא העלתה למודעות ועוררה שיח ציבורי בנוגע לאתגרים הטמונים במעברים בין־דוריים של עסקים משפחתיים, בוודאי כשמדובר באימפריות רבות עוצמה.
● שוק התעסוקה עדיין הדוק, אך יש סימנים להתקררות
● קיצוצים אבל בחכמה: כך צריכות חברות לנהל עלויות באי ודאות כלכלית
עד כמה דינאמיקה המשפחתית שתוארה ב"יורשים" קרובה לאירועים מן המציאות? יש להניח שהמציאות, לפעמים, מתעלה לפעמים על מה שנראה על המרקע.
אבל המומחה לעסקים משפחתיים, פרופ' איוון לנסברג - שותף־מייסד בפירמה הבין־לאומיות LGA - רואה גם הרבה מקרים אחרים, ומעודדים בהרבה.
"האמת, היה לי קשה לצפות בסדרה", הוא אומר בראיון מיוחד לגלובס. "האופן שבו היא מתארת את היורשים - כחסרי כישורים וכשקרנים - זה חוטא לכל אותם יורשים, בנות ובנים, שפגשתי לאורך הקריירה שלי שהיו מתחשבים ומסורים".
לנסברג, מנהל אקדמי של התוכנית למנהלים בעסקים משפחתיים, בבית הספר למינהל עסקים קלוג שבאוניברסיטת נורת'ווסטרן, לימד לפני כן בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל במשך שבע שנים. השבוע הוא ישתתף בכנס "מדור לדור: כנס המשכיות עסקית בחברות משפחתיות" של גלובס, ויישא בו את ההרצאה הראשית. מדובר בהרצאה ראשונה של לנסברג בפני קהל ישראלי המורכב מעסקים משפחתיים.
עוד לגבי "יורשים", המשיך לנסברג ואמר: "יש משפט בספרדית שאומר: 'אם תגדל עורבים, הם ישלפו את העיניים שלך'. כך שאב המשפחה בסדרה, בעל השליטה, הוא תרם בהתנהגותו לסוג הילדים שהיו לו. אני מתכוון לאופן שבו הוא תימרן אותם. כך שמצד אחד, הסדרה היא בידור טוב והיא פתחה פתח לשיחות שחשוב לקיים. מצד שני, היא לא עשתה טוב לדימוי של עסקים משפחתיים, והציגה את הסיפור באופן מעוות. זו קריקטורה".
"צריך לבחון אם הילד קידם או פגע בחברה"
לנסברג (69), שנולד וגדל בבירת ונצאולה - קראקס, השתייך בעצמו למשפחה שייסדה עסק משגשג. אביו הקים חברת ביטוח שהפכה לדבריו "לקונגלומרט הביטוח הגדול ביותר בכל אמריקה הלטינית". 18 שנים אחרי ייסוד החברה, אחיו הצטרף אליה כיורש אך לא התאים לתפקיד והעסק התערער.
החברה עדיין קיימת, "אבל היא שבריר ממה שהייתה". עבור לנסברג, זו הייתה חוויה מעצבת. "אבי לא היה צריך לחכות כל כך הרבה זמן כדי לשלוף את אחי מהתפקיד. הייתה כאן דינאמיקה משפחתית שלמה, כי גם אמא שלי הייתה ברקע ואמרה: 'אתה לא יכול לעשות את זה לבן שלנו'".
החוויה המשפחתית שלך מחדדת את השאלה: מה עושים הורים כשהם נאלצים לומר לבן או לבת שירשו את העסק 'אתם לא מתאימים לתפקיד', אבל לא רוצים לפגוע ברגשותיהם?
"הדרך לעשות זאת היא באמצעות דאטה, נתונים, שמראים אם הילד הוסיף או פגע בערך החברה. כך שעוד בטרם החלו בתפקיד, צריך לומר לילדים בבירור: הנה היעדים שלכם, ואנחנו נמדוד אתכם לפיהם. לא מתחילים שיחה כזו ממקום של שיפוטיות, אלא ממקום שבו מראש יצרנו את התנאים לכך שהדאטה תאפשר לקבל החלטה מושכלת".
מה בנוגע לילדים שאולי עושים עבודה טובה, אבל מרגישים שהם מתנהלים בצלם של אב או אם דומיננטיים ומתקשים לקבל קרדיט עבור כישרונם?
"כתבתי על זה מאמר שנקרא: 'מבחן הנסיך'. ילדים שנכנסים לעסק, צריכים להרוויח את הסמכות שבידם. היא לא ניתנת מן המוכן. הם צריכים לתת לביצועים לדבר. עוד מרכיב חשוב הוא צניעות. כי אז, מה שהחל כנכות מסוימת - נניח, 'היא פה רק כי היא הבת של הבוס' - הופך דווקא לנכס. מה שיאמרו על היורשת הוא: 'היא מקצועית ונהדרת, ובנוסף היא הבת של הבוס'. כבן או בת שנכנסים לעסק, אין מנוס מלהיות צנועים, נדיבים ומכבדים כלפי אחרים. קשה יותר להיות בן משפחה בעסק מאשר לא בן משפחה בעסק".
"המגדר משחק תפקיד בבחירת היורש, זה שגוי"
בשנים האחרונות בישראל צפו כמה מקרים של סכסוכי ירושה מרים במשפחות האצולה בישראל - למשל, אצל המשפחות עופר וורטהיים - בגלל חלוקה לא שוויונית של ההון המשפחתי. האם חלוקות לא שוויוניות מסוג זה הן בגדר "זרע פורענות" שיש להימנע ממנו בכל מחיר?
לנסברג סבור שגם אם לא מייצרים חלוקה שהיא מדויקת "ברמה האגורה", עיקרון הצדק צריך להתקיים. "אם לא מנסים להשוות, הייתי אומר, לייצר צדק גולמי (rough justice), אז לעתים קרובות זה מתכון לצרות".
ייתכן, לדבריו, מצב שבו לא מחלקים את העסק שווה בשווה בין כל הילדים, אבל מפצים את אלה שקיבלו פחות "דרך נכסים אחרים כך שהערך האולטימטיבי יהיה פחות או יותר אותו הדבר".
עד כמה הסוגיה המגדרית משחקת תפקיד בהעברת בין־דורית של עסקים? במילים אחרות, עד כמה ערכים פטריארכליים שעליהם גדל הדור המייסד, האב למשל, עשויים לעצב את הבחירה לראות בבן, ולא בבת, כיורש?
"היא בהחלט משחקת תפקיד, וחבל שכך כי כשזו ההטיה, אז בזבוז הכישרון של נשים - כדירקטורות, כמנהלות, הוא עצום. בחברה משפחתית, כולם מפסידים מזה. ביצוע שיפוט על בסיס מגדר נראה לי שגוי לחלוטין. כמה מהיורשות הכי מצליחות שפגשתי לאורך השנים, היו נשים. להתעלם מהסקטור הזה - זה מתכון לצרות".
"חברות משפחתיות מראות המשכיות גבוהה"
ישנה אימרה מפורסמת לגבי עסקים משפחתיים ולפיה: דור ראשון בונה, דור שני משמר ודור שלישי הורס. מה דעתך?
"זה סוג של פולקלור שקיים בכל תרבות, אבל המחקר העדכני מראה שהוא כנראה לא נכון. צריך להשוות את ההמשכיות של חברות משפחתיות לחברות לא משפחתיות. כשעושים זאת, מתברר שחברות משפחתיות מראות המשכיות גבוהה יותר. אופק ההשקעה שלהן הוא לטווח ארוך ולכן הן גם מקבלות החלטות לטווח ארוך.
"אלה עסקים שחושבים על הילדים וחושבים על הנכדים. גם מבחינת ניהול הסיכונים, חברות משפחתיות זהירות יותר. הן לוקחות על עצמן פחות חובות. הן גם מודעות מאוד לאיכות המוצרים שלהן, כי האיכות היא שיקוף של המשפחה. איכות היא מרכיב חשוב".
*** גילוי מלא: הכנס בחסות מיתר, KPMG ופירמת הייעוץ LGA