מפגינות של "בונות אלטרנטיבה" מול הרבנות הראשית בתל אביב / צילום: רוני להב, "בונות אלטרנטיבה"
דיוני ועדת החוקה בדבר שינויי הרוחב במערכת המשפט דוחקים מסדר היום התקשורתי מהלכי חקיקה רבים שעליהם הכריזה הקואליציה במגוון רחב של גזרות. מה מכל אלה יעבור בסופו של יום ומה יסתיים בהצהרות בלבד, קשה בשלב זה לצפות. חלק מהצעות לא עתידות להיות מקודמות במושב הקרוב.
אך הרוח הנושבת ממסדרונות הקואליציה ברורה: נשים לא רק נדחקו הצדה מתפקידי המטה הבכירים ומהמשרות המיניסטריאליות, ישנם דברי חקיקה רבים שעלולים לפגוע בהן. כן, גם במישור הכלכלי. מה על השולחן? בדקנו.
● היועמש"ית בהרב-מיארה: מופעל עלינו לחץ להטות את שיקול-דעתנו
● עורך דין שהתפשר בשם לקוחותיו ולקח לעצמו את הכסף יושעה לצמיתות
● עצת עו"ד תגן על חברות מפני קנס של 100 מיליון שקל? פסק הדין שמעורר מחלוקת
החקיקה: כריכת הדיון במזונות ילדים לדיוני גירושים בבתי הדין הרבניים
מי מקדם: שר הדתות מיכאל מלכיאלי
מהות החקיקה: לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים יחד עם הדיון במתן הגט (סמכות "כריכה"), גם בלי הסכמת שני ההורים.
סטטוס החקיקה: הוכן תזכיר חוק.
הפגיעה הכלכלית בנשים: התשובה לשאלה אם הצעת החוק הזו מסבה פגיעה כלכלית לנשים היא מורכבת, וניתן לחלק אותה לשלושה חלקים: האם בטווח הקצר בתי הדין הרבניים יפסקו מזונות נמוכים יותר מאשר הערכאות האזרחיות? האם הגברה של "מרוץ הסמכויות" בין בתי הדין הרבניים לערכאות האזרחיות היא בעלת השלכות כלכליות על נשים? והאם עצם העברתו של דיון בעניינן של נשים למערכת דין דתית מיטיב איתן?
התשובה לשאלה הראשונה איננה חד-משמעית ותלוית מקרה, אך בהחלט ייתכנו מקרים שבהם נשים יקבלו מזונות גבוהים יותר בבתי הדין הרבניים מאשר בבתי המשפט האזרחיים, נניח אם האישה מרוויחה לא פחות מהגבר.
"בתי הדין הרבנים פשוט לא שינו גישה. לעומת זאת, בית משפט לענייני משפחה לאור הלכות של בית משפט העליון שינו גישה, ויש הסתכלות על הכנסות האישה", מסבירה עו"ד ליאת שקלרז, המתמחה בדיני משפחה. "לכן יכול להיווצר מצב בו האב ירוויח 100,000 אלף שקל לחודש, ובית המשפט יקבע שהוא ישלם רק 600 שקל לילד, רק בגלל שהאם מרוויחה למעלה מ-10,000 שקל".
עם זאת, התפיסה של חלוקת נטל ומשימות שוויונית בין בני הזוג, שמנחה בעיקרו של דבר את גישת בתי המשפט למשפחה היום, אינה קיימת בבתי הדין הרבניים. לדבר הזה יש כמובן משמעות כלכלית כלפי נשים.
התשובה לשאלה השנייה יותר ברורה. "מרוץ סמכויות" הוא סיטואציה שבה ההחלטה אם בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יקיים את הדיון בסוגיות שקשורות בגירושים (רכוש למשל), תלויה בשאלה מי מבני הזוג פנה קודם לאיזה מהגופים. כלומר, אם אחד מבני הזוג הספיק לפנות ראשון לבית הדין הרבני - הדיון יתקיים שם. בשנת 2019 בית המשפט העליון אשרר את ההלכה משנות ה-60 שלפיה מזונות ילדים אי-אפשר לכרוך לתביעת גירושים בבית הדין הרבני, אך אם החקיקה תעבור - המאבק על גובה המזונות יהיה חלק מ"מרוץ הסמכויות".
מעבר להשפעה של המרוץ על העמקת הסכסוך בין הצדדים, יש לו גם השלכות כלכליות. "כשיש מצב של סרבנות גט, הגברת מרוץ הסמכויות תמיד תשחק לרעת הנשים", מסבירה פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. "מרוץ הסמכויות מעצים את הנשק הטקטי שיכול להיות בידי גברים סרבני גט".
ואשר לשאלה השלישית, צריך לזכור שבבתי הדין הדתיים מכהנים רק גברים, שנסמכים על דין שעוצב ונוסח בידי גברים, ואשר תפיסתם היא ככלל שמרנית, למשל בכל מה שנוגע למשטור מיני. האם טוב לנשים להתדיין שם, גם אם במקרה קונקרטי הן יוכלו לקבל יותר? אם לסמוך על פסק הדין של בית הדין הרבני שקבע שניתן לפגוע רכושית במי שלא גילתה נאמנות מינית בנישואים - התשובה לכך שלילית.
החקיקה: תיקון לחוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים
מי מקדם: חברי הכנסת אורית סטרוק, אופיר סופר, אוהד מלכה ומשה סלומון, הציונות הדתית
מהות החקיקה: לבטל את האיסור הקיים היום נגד אפליה מטעמי דת באספקת שירותים ומוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אפליה בהספקת מוצר או שירות ציבורי במתן כניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי לא תיחשב כאפליה אסורה, אם הדבר נעשה לשם מניעת פגיעה באמונתו הדתית של העוסק או באמונתו הדתית של חלק מציבור לקוחותיו.
סטטוס החקיקה: הונחה לדיון מוקדם.
הפגיעה הכלכלית בנשים: נשים יכולות להיפגע מהחוק הן כעוסקות והן כצרכניות. ניתן יהיה להימנע מלשכור את השירותים שלהן, לבחור שלא לתת להן שירות או להתנות את השירות בתנאים שיסירו לכאורה את הפגיעה הדתית שגלומה בהן. כן אפשר יהיה לייצר אירועים וכנסים ללא שירת נשים או לגברים בלבד, שנשים כלל לא יוכלו לקחת בהן חלק.
החקיקה: ביטול חזקת הגיל הרך
מי מקדם: ח"כ טלי גוטליב, הליכוד
מהות החקיקה: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ככלל, המשמורת על ילדים עד גיל 6 בסכסוכי גירושים תהיה אצל האם, אלא אם בית המשפט קובע אחרת. החקיקה מבקשת לבטל את זה.
סטטוס החקיקה: הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם.
הפגיעה הכלכלית בנשים: חזקת הגיל הרך היא נושא מורכב. ישנם מקרים שבהם חזקה שמעניקה לאם אוטומטית את המשמורת אינם מתאימים. אולם ביטול של החזקה, בטח באופן גורף, עלול להפוך את המשמורת על הילדים לקלף מיקוח כלכלי בהליכי גירושים: תוותרי על הדרישות הכספיות שלך ותקבלי את המשמורת על הילדים.
החקיקה: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים אזרחיים
מי מקדם: ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית וחברי הכנסת ישראל אייכלר, אורי מקלב, יעקב אשר ויינון אזולאי מיהדות התורה (הוצעה קודם לכן בין היתר על-ידי ח"כ אבי מעוז, הציונות הדתית)
מהות החקיקה: לאפשר לבתי הדין הרבניים לפסוק גם בסכסוכים אזרחיים, כמו סכסוכי עבודה, סכסוכי שכנים, סכסוכים בין עוסקים וצרכנים ובגדול כמעט כל סכסוך על כסף - לפי דין תורה. הצעת החוק מבקשת להקנות לבתי הדין הרבניים סמכויות בוררות, ולכן אם הצדדים מסכימים - אפשר להוציא את הוויכוח מבית המשפט - ולהעביר אותו לבית הדין הרבני.
סטטוס החקיקה: הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה. אך על-פי גורמים בקואליציה, היא לא צפויה להיות מקודמת בכנס הקרוב.
הפגיעה הכלכלית בנשים: בתי הדין הרבניים מורכבים מדיינים גברים שמכריעים על סמך ההלכה האורתודוקסית שעוצבה גם היא על-ידי פוסקים גברים.
הפגיעה הכלכלית בנשים היא כפולה: ראשית, בדין שיחול עליהן, שיכול לתת להן פחות ממה שיגיע להן בערכאה אזרחית. "דין תורה לא מכיר בזכויות עובדים למשל או בדיני העבודה המודרניים ודיני המגן בתחום", מסבירה פרופ' הלפרין-קדרי. "הדיינים לא לומדים משפטים ולא מכירים אותם".
שנית, בשל הלחץ שיכול להיות מופעל עליהן שיסכימו לדון בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט האזרחי. הליכים על-פי הצעת החוק טעונים הסכמה של שני הצדדים, אך הסכמה שכזו עשויה להיות קלף מיקוח, ומי שלא רוצה למצוא את עצמה בבית הדין הרבני, יכולה לשלם מחיר כלכלי וחברתי על הסירוב.
"ה'אנד גיים' הוא הקמת מערכת שיפוט מקבילה לחלוטין שלכאורה תלויה בהסכמת הצדדים, אבל אנחנו יודעים מספיק על הסכמות כאלה כשיש לחצים חברתיים ופערי כוח אינהרנטיים בין הצדדים", טוענת הלפרין-קדרי. "במערכת הזו נשים לא קיימות בכלל. איך ייתכן שבמאה ה-21, מדינה שהיא דמוקרטיה ליברלית מרחיבה סמכות של מערכת שהיא מלכתחילה נטולת נשים לחלוטין?".