משפט פלילי / צילום: Shutterstock
אלברשטין היא דקאנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. ודוידוביץ' הוא שותף במשרד עורכי דין דוידוביץ'־מאירי
החתירה להסדר טיעון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אינה מבטאת חריג בעולם ההתדיינות הפלילי. גם שאלת ביסוסה של עבירת השוחד העומד כעת לדיון יכולה וצריכה להילקח בחשבון כאשר מנסים להגיע להסכמה בין הצדדים בתיק.
בעשורים האחרונים המגמה של "משפט נמוג" - שהיא היעלמות עד כדי היכחדות של הליך השפיטה המלא המלווה בהוכחות ובכתיבת פסק דין מנומק - מאפיינת מערכות משפטיות רבות בארץ ובעולם.
לנוכח התארכות משך המשפט, מורכבות רבה של תיקים ועקב סיבות נוספות, בתיקים אזרחיים ופליליים גם יחד ישנה הסטה של מרכז הכובד של הפעילות השיפוטית להליכים מקדמיים. במסגרת הליכים כאלה, כמו ימי מוקד במשפט הפלילי וקדמי-משפט באזרחי, מסתיימים כיום רוב התיקים המשפטיים.
גם בצד הליך משפטי יריבותי (אדוורסרי) רגיל, במקרים הנדירים שבהם הוא מתקיים, כמו במקרה של נתניהו, מתנהל משא-ומתן להסכמה המשקף את ההתפתחויות בתיק. גישור פלילי שבמסגרתו שופט שאינו מכהן מקבל את כלל הראיות בתיק, נותן את ההערכה שלו על המצב המשפטי ומסייע לצדדים לצמצם פערים ביניהם ולהגיע להסכמות, הוא דרך נוספת להגעה להסכמות גם בשלב זה.
תהליך זה משנה את אופי המשפט הפלילי הרגיל היריבותי (אדוורסרי) שבו התביעה מגישה ראיות אשר ההגנה צריכה להגיב עליהן, ומקדם שפיטה חקירתית (אינקוויזיטורית) יותר המקובלת במשפט הקונטיננטלי.
חריג הדורש הצדקה
באופן מעניין מצאנו במחקר שקיימנו בנושא תפקידים משתנים של שופטים בעידן המשפט הנמוג, שכלל ראיונות ושיחות עם שופטים, כי הבחירה במשפט אדוורסרי מלא מלווה בהוכחות ובעדים במסגרת תרבות הפשרה החדשה שנוצרה, היא כיום החריג הדורש הצדקה.
האם הצדקה כזאת מתקיימת במקרה של משפטו של נתניהו? לכאורה כן, הרי מדובר בתיק עקרוני וחשוב שאמור לקבוע נורמות ציבוריות, מדובר בערעור האמון במערכת המשפט שדורש הפעלתה כבעבר - אך האם זה מספיק? האם לא ניתן לקבוע נורמות ולשקלל הסתברויות גם במסגרת פשרות והסדרי טיעון? האם הליך מובנה ומפוקח לקידום הסכמות לא עשוי לקדם אמון או לייצר נורמות חשובות? ומה לגבי הפנמה של הנאשם את חומרת מעשיו? הטמעה בהסדר של תהליכי שיקום, טיפול ומיצוי זכויות סוציאליות?
מה לגבי שילוב פרקטיקות מאחות עבור נפגעי ונפגעות עבירה במסגרת תהליכים של חתירה להסכמה? תוצאות מיטיבות יותר מסתברות יותר בהינתן מסגרת של הסכמה, ולא בהכרח מתקיימות כאשר נשלח נאשם לכלא.
במציאות הקיימת כיום השאלה ברוב התיקים אינה מדוע לקדם הסדר טיעון, אלא מדוע לא לעשות כן. שופטים רבים מאוד מציגים לעתים את הצורך לקדם נורמות כמעט כשיקול זר או כמשני למטרת ישוב הסכסוך בהסכמה.
דוגמה מובהקת
לנוכח השינויים המפליגים שעבר המשפט הפלילי לאחרונה, הקושי עם פתרונות בהסכמה בתחום הפלילי אינו נובע אם כן מעצם הבחירה בהם - שהרי היא משקפת את הכלל - אלא מהאופן הלא סדור שבו נעשה בהם שימוש. הליך השפיטה המלא כבר כמעט אינו מתקיים, ובמקומו יש לגבש תפיסה קוהרנטית של קידום הסכמות והטבת הסכסוך הפלילי במסגרת הסדר טיעון, גישור פלילי, הסדרים מותנים, בתי משפט קהילתיים ושאר הדלתות החדשות המאפיינות את מערכת המשפט הפלילית כיום.
אסדרה כזאת תקבע כללים לגבי דרך בירור הראיות, הבטחת השתתפות כנה וסדרי דין, וכן תאפשר התייחסות למאפיינים רחבים יותר מעולם ישוב הסכסוכים. מקרה נתניהו מדגיש את הצורך בהסדרה רחבה כזאת.