משה מדבר לעם ישראל. ציור של אנרי פליקס עמנואל פיליפוטו, המאה ה־19 / צילום: ויקיפדיה
איתיאל גולדויכט, רב, מרצה ב-aish ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות
האם רוחו של מנהל תמשיך להשפיע על מסדרונות הניהול גם לאחר פרישתו? בין אם זוהי פרישה "צעירה", דוגמת מנכ"ל חברת סטארט אפ העובר למיזם חדש, ובין אם מדובר בפרישתו לגמלאות של בעל תפקיד בכיר - כך או כך, חשוב שהחותם יישאר. כיצד עושים את זה?
התשובה נעוצה במידת ההשראה שאנחנו מקרינים כמנהיגים. כל מנהיג טוב, בין אם זה בעבודה, בבית או בממשלה, משפיע על סביבתו באמצעות שתי תכונות: סמכות והשראה.
הסמכות נובעת מתוקף התפקיד ומעניקה את הכוח להנחיל הנחיות וכללים ברורים ולוודא שהם מיושמים כהלכה. ברגע שהאדם פורש - לסמכות אין כל משמעות. האדם כבר אינו מחלק הוראות, ואיש לא מגיע אליו לבקש הכוונה. יש מנהל חדש בשכונה. כאן נכנס לתמונה הרכיב השני: השראה.
הנאום המכונן של משה
פרשת השבוע היא פרשת דְבָרִים, הפותחת את ספר דברים, הספר שנמסר בחודש האחרון לחייו של משה, מראש חודש שבט ועד ז' אדר, אז הלך לעולמו. בספר דברים הוא נושא נאום ארוך: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם... בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר (דברים, פרק א' פסוקים ג'-ה').
עד עתה משה היה המנהיג: הוא היה בשטח עם העם והתמודד עם האתגרים שהוצבו לפניו. אבל כעת הוא יודע שהוא עומד למות, והעם יעבור את הירדן בלעדיו ויבוא אל הארץ.
כאן קורה משהו מרתק. בחודש האחרון לחייו, משה הופך בתודעת העם ממשה המנהיג והמושיע ל'משה רבנו". הוא נהיה ה"רב", המלמד והמורה.
בנאומו, מסכם משה את ההיסטוריה הצעירה של העם היהודי: מה יש ללמוד מטעויות העבר, מהו הייעוד של עם ישראל וכיצד יראה העתיד.
כיצד משה יהיה בטוח כי החזון שלו לבניית חברה ערכית ותקינה, שתהווה אור לגויים, ימשיך ללוות את עם ישראל בארצם החדשה? הנאום בספר דברים הוא התשובה. הוא נאמר לעם על ידי משה כך שילווה אותם הלאה. ואכן, כך היה.
להנהגה בכוח סמכות יש תאריך תפוגה
ההשראה, מלמדת אותנו חכמת היהדות, היא חלק חיוני בכל מנהיגות. גם אם היית בתפקידך עשרות שנים, אי אפשר להסתמך על כך שהשפעתך תישאר ביום שאחרי. הדבר היחיד שמבטיח השפעה מתמשכת הוא היכולת של מנהיג לדבר אל הדור הבא בשפה של השראה, להנחות ולהעביר חזון, ערכים ורעיונות.
ואכן, מנהיגים רבים הנמצאים בסוף הקריירה מתחילים לשאת יותר הרצאות, כותבים ספר, מקיימים מפגשים עם צעירים, וכן הלאה. הם עושים זאת מפני שהם מעוניינים לשמר את ההשפעה שלהם. ככל שהם מתרחקים מהשפעה המושגת באמצעות סמכות, הם משקיעים יותר בשימור השפעה באמצעות השראה.
אנטואן דה סנט־אכזופרי סיכם זאת אולי באופן הטוב ביותר בספרו הנודע "הנסיך הקטן": 'אם אתה רוצה לבנות ספינה, אל תדרבן אנשים שיקבצו עצים, אל תקצה להם משימות ותן הוראות', הוא כותב. ואכן, להנהגה כזו בכוח סמכות, אחרי הכול, יש תאריך תפוגה. "במקום זאת", הוא אומר, "למד אותם לערוג לים הרחב והאינסופי". זו מנהיגות שהחזון שלה תמיד ישרוד.