יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ
ברקע החתימה על הסכם השכר החדש בין משרד האוצר להסתדרות, המשרד מחליף את מערכת השכר במגזר הציבורי. המערכת הנוכחית קיימת עוד משנות ה־70, הפעם האחרונה בה עשו רפורמה טכנולוגית משמעותית במערכת השכר.
כבר לפני מספר שנים, 190 אלף עובדים וגמלאים שכוללים בין היתר את אנשי המשטרה והשב"ס, כבר החליפו את מערכות השכר הקיימת. בינואר 2024 צפויים לעבור עוד 110 אלף עובדי המגזר הציבורי, לרבות כל עובדי בתי החולים הממשלתיים. אך השינוי המורכב והמשמעותי ביותר צפוי להיות בפעימה השלישית, שכוללת 150 אלף עובדי הוראה.
● כך צפוי הסכם השכר החדש לבטל מאות סכסוכי עבודה | בלעדי
● הבנות באוצר ובהסתדרות: שינוי מודל החזרי הוצאות נסיעה ייכנס לתוקף רק בעוד שנתיים
● ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי. מה הוא כולל?
השאיפה: לשים סוף לסרבול ולחוסר ודאות
מערכת השכר הקיימת של עובדי ההוראה נחשבת למסורבלת בעיני רבים, ומובילה לחוסר ודאות והתחשבנויות רבות בין העובדים להנהלה. כך לדוגמה, באוקטובר 2017 גילו 120 אלף מורים שהם לא קיבלו את משכורת חודשית. ההנהלה הבטיחה להשיב להם את כספם בחודש שלאחר מכן, אך עבור כל מי שנדרש לשלם משכנתה או זקוק לכסף באופן מיידי - נפגע משמעותית.
גם ב־2016 התרחשה תקלה דומה. בתגובה, שר החינוך דאז, נפתלי בנט, כינס את "הוועדה לתשלום שכר מלא ובזמן" במשרד החינוך, בה הוצגו לעיני המשתתפים המערכות המסורבלות והעובדה שהמורים לא יכולים להבין איזה שכר הם יקבלו - ובעבור מה.
לצד היתרונות של המערכת החדשה, לא כולם מרוצים מהשינוי. משיחות עולה שעובדים רבים רגילים למערכות שהם עובדים איתן במשך שנים. חלקם חוששים שבעקבות השינויים במדידת השכר, העבודה שלהם תשתנה ויתגלו טעויות. אך נראה ששגיאות יכולות להיות לכל הכיוונים, וייתכן שיהיו גם עובדים שייהנו מכך מבחינת שכר. כנראה לשם כך נדרש ההסכם בין האוצר להסתדרות, כדי למנוע חיכוכים מיותרים סביב שינויים כאלה וטעויות שיימצאו במהלכו.
"תלוש השכר שלי כולל קרוב ל־40 רכיבי שכר שונים", סיפר לגלובס עובד ותיק במגזר הציבורי. "אלו מחולקים למספר קטגוריות: פנסיה, עבודה נוספת, החזר הוצאות ותשלומים. היכולת של עובד פשוט לעקוב אחרי רכיבי השכר היא כמעט בלתי אפשרית. הפער בין שכר הברוטו המקסימלי למינימלי יכול להגיע לפי שניים".
גם חיילים וגמלאים צפויים להצטרף למודל
לא רק השירות הציבורי עומד לעבור שינוי דרמטי במודל קבלת השכר. בעקבות הסכם שנחתם בין האוצר לבין מערכת הביטחון, נציג של החשב הכללי יהיה אחראי גם על היחידה הצה"לית "מופת", הממונה על תשלומי השכר, לרבות כל חיילי החובה והקבע.
אחת הסיבות העיקריות לשינוי היא תסכול ארוך שנים מטעויות שמתגלות במערכת חישוב השכר בצה"ל, כאשר נציגי החשב הכללי מקבלים את קבצי השכר מצה"ל כבר מעובדים, ללא אפשרות "לצלול פנימה" ולהבין איך הוא מחושב עבור כל משרת. מצב זה יצר בעבר בעיות בכל הנוגע להגדלות הרמטכ"ל ולפערים באופן החישוב של פנסיית גישור.
גם הגמלאים של שירות המדינה צפויים לעבור למודל דיגיטלי. כדי להקל על קשישים רבים המתקשים להתמודד עם טכנולוגיות חדשות, בחשב הכללי מנהלים שיחות טלפון דרך מוקד ואפילו נפגשים פיזית עם הגמלאים כדי להדריך אותם בשימוש בכלים המקוונים - שאמורים להיות ידידותיים ופשוטים לשימוש יותר מבעבר.
אמנם לא מדובר ברפורמה מקיפה בשכר עצמו במגזר הציבורי, אבל עצם הכנסת טכנולוגיה, שאמורה היום להיחשב בסיסית, בהחלט עשויה לעזור לשכר במגזר הציבורי להיות שקוף וצפוי יותר עבור עובדי המגזר הציבורי והאוצר כאחד.
יש לראות כיצד יתקדם המכרז למערכת שכר חדשה לעובדי ההוראה, והאם הוועדים במגזר הציבורי ישתפו פעולה עם "רוח המפקד" בהסכם בין האוצר להסתדרות, שכוללת שדרוג טכנולוגי מהותי של המגזר הציבורי בישראל.
המעבר למערכת השכר החדשה: כך זה יראה גמלאים, שוטרים ושב"ס 190 אלף עובדים עברו לעבוד עם המערכת החדשה עובדי משרדי הבריאות, האוצר ורה"מ 110 אלף עובדים צפויים להחליף את המערכת עד לסוף 2024 עובדי הוראה 150 אלף עובדים - טרם נקבע תאריך יעד למעבר למערכת החדשה
???? | ????