בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: Shutterstock
הכותב הוא ראש תחום משפט במרכז יכין למחקרים אסטרטגיים לאומיים
גירושים הם שדה חברתי כואב. חלומות שהתנפצו. הילדים שנושאים עיניים. רגשות חזקים. עתיד כלכלי לוט בערפל. כל מי שעבר גירושים, או מכיר מישהו שעבר, מבין. זירות ההתמודדות רבות. כמעט כל זווית בחיי האדם עוברת טלטלה.
הבנת המצב עמדה ביסוד החוק שקבע את סמכות בתי הדין הרבניים. ניסח זאת היטב השופט משה זילברג: "קבע המחוקק הישראלי כי בית הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל עניין הכרוך בתביעת גירושים, כדי שבני הזוג יוכלו להסדיר בבת־אחת את כל ענייניהם במשרד הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות".
● הרחבת מרוץ הסמכויות תפגע קשות בראש ובראשונה בנשים | דעה
● סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים פוגעת דווקא בגברים | דעה
● מגובה המזונות ועד נרמול אפליה: חוקי הקואליציה שיפגעו כלכלית בנשים | פרשנות
המחוקק הבין שכדי לסיים את ההליך הכואב ביעילות, יש לתת סמכות לבתי הדין. כך מפורש בלשון החוק: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושים בין יהודים, אם על־ידי האישה ואם על־ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושים, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".
ההבנה הזו הייתה הנחת הייסוד של המחוקק ושל בית המשפט העליון. שופטים ומלומדי משפט קיבלו זאת כמובן מאליו. בנוסף, בית דין המיוחד, שתפקידו להכריע בדיון על גבולות הסמכות בין בתי הדין לבתי המשפט, הכריע כי בסמכות בתי הדין לעסוק במזונות הילדים.
כרסום מתמשך
אולם במשך השנים, כחלק ממגמה מכוונת, כרסם העליון בסמכות החוקית והמשפטית של בתי הדין הרבניים בהיבטים רבים. שיא התהליך, ביחס לדיני מזונות הילדים, היה בפסק הדין של שופט העליון מני מזוז משנת 2019, שבו ביטל את משמעות החוק וחדר לתחום רשות שיפוטית מקבילה. אליבא דמזוז, תהליכים מהותיים של הרצון להגן על זכויות הילד גוברים על הבנת החוק כפשוטו ועל ההיגיון שעמד ביסוד חקיקתו.
השופט ניל הנדל, בדעת מיעוט, כתב את המובן מאליו ביחס לתכלית החוק המקורית: "להקל על בעלי הדין המבקשים לסיים את יחסיהם הזוגיים, במובן שהם יוכלו לדון במכלול ההיבטים הקשורים לכך בפני ערכאה אחת, זאת בצורה היעילה והמהירה ביותר. סבורני כי אי־מתן אפשרות לבית הדין לדון במזונות ילדים מכוח כריכה תמנע הגשמה של מטרה זו. זאת משום שבכל מצב בו הליך הגירושים נעשה בבית הדין, ממילא ובהכרח ייאלצו בני הזוג לפנות גם לבית המשפט לצורך קביעת המזונות, ככל שיש להם ילדים משותפים".
להתגבר על התעלמות העליון
חיזוק לצורך לנסות לסיים באחת את העניינים הכרוכים בפירוק הבית, נמצא במחקר האמפירי שערך היועץ המשפטי לשיפוט הרבני. על־פי המחקר, בשנים 2010-2012 הוגשו מאות תביעות גירושים לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים.
תזכיר החוק שהופץ, המאפשר לבתי הדין לדון במזונות הילדים, הוא בסך־הכול חזרה ללשון החוק ולכוונתו המקורית. הוא פשוט קובע כי החוק מכוון למה שנאמר בו. הוא מחזיר למחוקק את כבודו, כפי שהיה לפני שבית המשפט התעלם ממנו במודע, והוא מחזיר חזרה את עיקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות השיפוטיות השונות. בעיקר, הוא דואג לרווחתם של מי שמנסים לסיים פרק בחייהם בצורה היעילה ביותר, כך שבעזרת השם יוכלו גם לפתוח פרק חדש.