בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב / צילום: אמיר מאירי
הכותבת היא עורכת דין לגירושים ומומחית בדיני משפחה
אחרי שכבר חשבנו ששמענו הכול, התבשרנו על מהפכה אפשרית נוספת בתחום המשפחה בכל הקשור למזונות הילדים, הפעם בדמות "תזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים - סמכות כריכת מזונות". ניתן לומר שמדובר במהפכה משפטית בדין האישי.
עד לא מזמן הסמכות לדון במזונות ילדים במקרה של גירושים הייתה נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה, ובמקביל לבתי הדין הרבניים במקרים של כריכת מזונות הילדים במסגרת תביעת גירושים. כלומר, סמכות מקבילה לשתי הערכאות שביניהן התקיים "מרוץ סמכויות": הראשון שקונה סמכות בתביעת המזונות, דן בה. פג'ו
● חזרה ללשון החוק ולכוונתו המקורית של המחוקק | דעה
● סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים פוגעת דווקא בגברים | דעה
● מגובה המזונות ועד נרמול אפליה: חוקי הקואליציה שיפגעו כלכלית בנשים | פרשנות
למנוע סמכויות מקבילות
בשנת 2019 הוציא בית המשפט העליון פסק דין, שקבע כי "הלכת שרגאי" (שקבעה כי בתי הדין אינם דנים באופן ישיר במזונות הקטינים אלא במסגרת השבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים - כביכול צמצום סמכות בתי הדין) שרירה וקיימת. כלומר, השופט מני מזוז אמר: לא עוד - מעתה רק לבתי המשפט תהא הסמכות לדון במזונות הילדים.
אלא שבמקביל לפסיקת העליון הגיעו עוד ועוד פסיקות של בתי הדין הרבניים שלא קיבלו את הנאמר בעליון, וביום 10.10.21 בית הדין הרבני הגדול הוציא פסק דין, במסגרתו הבהיר את סמכויותיו והודיע כי דעתו של מזוז הייתה דעת מיעוט שאינה חלה על בתי הדין ולא מחייבת אותם להפסיק ולדון בכריכת מזונות הילדים. למעשה, בתי הדין הרבניים הודיעו כי מבחינתם יש להם סמכות לדון במזונות הילדים כל עוד נכרכו כדין בתביעת הגירושים. על כך הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, שטרם ניתנה בהן הכרעה.
המטרה המקורית הייתה שבתי המשפט לענייני משפחה, הם והם בלבד, ידונו במזונות הילדים, כדי למנוע מצב של "סמכויות מקבילות" ולצמצם את מרוץ הסמכויות. אך בתי הדין הרבניים לא הסכימו לקבל זאת ולאבד מסמכויותיהם. ומכאן אנו מגיעים להצעת החוק האחרונה, שמחדדת כי מעתה מזונות הילדים יידונו בבתי הדין הרבניים - משמע שוללים סמכויות מבתי המשפט. ומה קורה עם בני זוג ידועים בציבור שמראש בחרו שלא להינשא ברבנות? גם הם ייאלצו לעבור בדלתות בתי הדין הרבניים לצורך דיון במזונות הילדים.
בשנתיים האחרונות מצבן של נשים טוב מבעבר בבתי הדין הרבניים מבחינת מזונות ילדים, לאור מגמת השוויון בבתי המשפט לענייני משפחה. ועדיין, האם זו תוצאה רצויה? אני סבורה שלא. לא יכול להיות שכופים על אזרחים את הדין הדתי.
תוצאות עגומות
הצעת החוק תשיב את הנשים עשרות שנים אחורה, וזו כפייה דתית לכל דבר. הצעת החוק מטרידה, ותוצאתה יכולה להיות עגומה. גברים יוכלו לעשות שימוש בחוק, לשלוט בגורלן של נשים - ולא ממקום אמיתי של טובת הילדים, אלא ממקום של כוחניות ושליטה. העברת הסמכות לדון במזונות הילדים לבתי הדין תעצים את האפליה ממנה סובלות נשים רבות, שכן ההלכה מוטה לטובת גברים.
ייתכן כי הצעת החוק הגיעה נוכח מחלוקות כשבתי המשפט התערבו בצורה אקטיביסטית ומנוגדת ללשון החוק. ועדיין, במבחן התוצאה גורלן של נשים רבות יהיה תלוי בבתי הדין הרבניים, מבלי שרצו או בחרו בכך.