יו''ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד / צילום: דוברות ההסתדרות
רק לפני מספר ימים, בהסתדרות התעקשו שעל עילת הסבירות אין טעם להשבית את המשק, מה שהותיר את המאבק נגד החקיקה לפורום אנשי העסקים, שכולל את בכירי המשק. אלא שמאז, חלה תפנית בעלילה, ההסתדרות החליטה פתאום להיכנס לתמונה, והרטוריקה בארגון השתנתה. הלחץ, כך נראה, עשה את שלו.
● הליכוד דחה את מתווה ההסתדרות; אלפים בדרך להפגנות בירושלים | סיקור שוטף
● "הסדר מאוזן שיזכה להסכמה רחבה שתציל את המדינה": פרופ' אריאל בנדור מציע מתווה פשרה בטור מיוחד | דעה
כשכל העיניים נשואות ליו"ר ארנון בר־דוד, הציגו ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי מתווה פשרה. במוקד: ריכוך של הנוסח שאישרה ועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית ביממה הקרובה, השהייה ארוכה של יתר רכיבי החקיקה ברפורמה, וכניסה להליך הידברות בין הקואליציה לאופוזיציה. בינתיים, בליכוד דחו את ההצעה. מה כולל המתווה החדש של ההסתדרות? ומה הוביל לשינוי הגישה של בר־דוד?
הוויכוח לא עוצר בעילת הסבירות
ההצעה שהניח בר־דוד מבוססת על מתווה שהציעו פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי; עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה; ופרופ' יובל אלבשן. לפי המתווה, בדומה להצעת הקואליציה, עילת הסבירות לא תחול על החלטות ממשלה בענייני מדיניות ועל החלטות שרים שאושרו בהחלטות ממשלה (בהן מינוי שרים וסגני שרים). על מה תחול עילת הסבירות? על החלטות שרים שלא דורשות את אישור הכנסת - כגון מינוי מנכ"לים ושומרי סף. בנוסף, עילת הסבירות תחול על כלל ההחלטות בתקופת ממשלת מעבר.
הריכוך בהצעה ההסתדרות, לעומת הנוסח של הקואליציה, הוא בעיקר בכך שהחלטות של שרים, שאינן דורשות את אישור הכנסת, יהיו נתונות לביקורת של עילת הסבירות. כך, מינויים של שומרי סף יהיו כפופים לביקורת השיפוטית של עילת הסבירות. מנגד, באופוזיציה טוענים כי הקואליציה תוכל לשנות את הדרישה למינוי של בעלי תפקידים לפי אישור הכנסת בו היא שולטת. כך, מינויים בהם תרצה הקואליציה יוכלו לצאת אל הפועל מבלי שייבחנו בעילת הסבירות.
מחלוקת נוספת היא משך הזמן שהקואליציה תימנע מלהמשיך ולחוקק באופן חד־צדדי. על־פי מתווה ההסתדרות, לא תקודם חקיקה נוספת הנוגעת לרפורמה המשפטית לתקופה של שנה וחצי, אלא בהסכמה של לפחות 75 חברי כנסת. בקואליציה מבקשים לצמצם זאת לשישה חודשים, ובאופוזיציה דורשים שלא לאפשר חקיקה צדדית כלל. כך או כך, בליכוד כאמור, כבר דחו את המתווה.
מה גרם לארנון בר־דוד לשנות את דעתו?
ממוצאי השבת ועד השעה 2:00 בלילה ישבו יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי והתלבטו האם להכריז על שביתה כללית של המשק במחאה על צמצום או ביטול עילת הסבירות וכלל החקיקה המשפטית. קריאות המפגינים שהתקהלו מחוץ לבניין ההסתדרות בתל אביב והפצירו בבר־דוד להצטרף למחאה נשמעו היטב בתוך חדר הישיבות.
בשבוע שעבר עוד ניסה יו"ר ההסתדרות להדוף מעליו דרישות מצד אנשי עסקים בכירים וציבור המוחים לרתום את ארגון העובדים לשביתה, בטענה שעילת הסבירות אינה חציית קו־אדום. אבל ככל שחלפו הימים, הטון בהסתדרות הוחרף ובמיוחד כאשר התברר שפורום העסקים - קבוצה בת כ־150 מנהלים בכירים דוגמת הראל ויזל, ליאורה עופר וראשי הבנקים - נערכים לעצירת המשק עם ההסתדרות או בלעדיה.
הנקודה שהטרידה את יו"ר ההסתדרות
אבל נקודה אחת מרכזית הטרידה את בר־דוד: מה יקרה אם ישתמש בנשק יום הדין ויכריז על שביתה, ובכל זאת הקואליציה תעביר את החוק לצמצום עילת הסבירות? תרחיש כזה עלול מבחינתו להירשם ככישלון ולפגוע במוניטין הכוח של ההסתדרות. בר־דוד לא מעוניין לצאת לקרב אם הוא לא חושב שינצח בו, ולכן העדיף קודם כל למצות את כל האפיקים הדיפלומטיים.
ביום ראשון בצהריים נפגש בר־דוד עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ועוד קודם לכן עמד בקשר עם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ במהלך סוף השבוע. זאת, לאחר פגישה ביום חמישי האחרון בין נתניהו לבר־דוד ואמיתי. על פי גורמים המעורים בפרטים, אחת מאפשרויות הפשרה שעלו היא שהמחנה הממלכתי יעניק רשת ביטחון לנתניהו במקרה של סדקים בקואליציה, אך במפלגתו של גנץ שללו את האפשרות מכל וכל.