גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי נחשב לתושב ישראל? הכללים החדשים שמקדמת רשות המסים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הצעת החוק לשינוי הגדרת תושב לצורכי מס היא החלק הראשון מתוך רפורמה במיסוי בינלאומי שנחשפה לראשונה בגלובס ● המטרה: לקבוע כללים ברורים להגדרת תושב ישראל, בהתבסס בעיקר על מספר ימי השהות בארץ בשנת המס

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

בשעה שהמדינה סוערת סביב קידום חקיקת הרפורמה המשפטית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם להערות הציבור תזכיר חוק המשנה באופן דרמטי את הנוסחאות לפיהן נקבע מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

אחרי עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם החוק ייפסל
איך ייראה המשק הישראלי ללא עילת הסבירות?
"עתיד ישראל על הכף": איך מסקרים בעולם את הסערה המשפטית?

מדובר בחלק ראשון מתוך רפורמה משמעותית בכללי המיסוי הבינלאומי, אשר נחשפה לראשונה בגלובס בנובמבר 2019. ההצעה מבקשת לקבוע כללים ברורים להגדרת תושב ישראל לצורכי מס, מפיחה חיים ב"מס היציאה מהארץ" שעד כה כמעט ולא נגבה, ומרחיבה את חובת הדיווח לרשות המסים גם למטבעות דיגיטליים.

אומנם תזכיר החוק שפורסם מתייחס רק לשאלת מיהו "תושב ישראל" לצורכי מס, אך מדובר במהפכה של ממש שעשויה להשפיע על כל הישראלים המבקשים לבצע רילוקיישן או לעזוב את הארץ לפרק זמן מסוים.

 

במסגרת התזכיר נקבעות חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) לפיהן ייקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ, בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל במהלך שנת המס, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים.

לגישת רשות המסים והאוצר, החקיקה תגביר את הוודאות בנוגע לקביעת תושבות לצורכי מס, תצמצם את החיכוך בין רשות המסים לבין נישומים ומייצגיהם, ותצמצם את הפגיעה בקופת המדינה כתוצאה מתכנוני מס.

המבחן העיקרי: מספר ימי השהות בישראל

כיום, יחיד נחשב לתושב המדינה במקרה שמרכז החיים שלו הוא בישראל. בבחינת ההגדרה ל"מקום מרכז החיים" של יחיד נבחנים מאפיינים איכותיים שונים, לרבות מיקום בית הקבע שלו, המגורים שלו ושל בני משפחתו, מיקום העסקתו הרגיל ומרכז האינטרסים הכלכליים שלו.

לצד הקריטריונים האיכותיים הללו, קיימים גם קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר ימי השהות של היחיד בישראל במהלך כל שנת מס. אולם ניתן לסתור את הקביעה המבוססת על מספר ימי השהות בישראל, בהתבסס על הקריטריונים האיכותיים של מבחן מרכז החיים.

למעשה, החקיקה החדשה מציעה להסדיר את אחד המוקדים המרכזיים למחלוקות עם רשות המסים באמצעות הישענות על מספרים שאי־אפשר להתווכח איתם. זאת באמצעות קביעת "חזקות" אשר בהתקיימן ייקבע כי היחיד הוא תושב ישראל או שהיחיד הוא תושב חוץ, בהתאם לנסיבות העניין.

כאשר היחיד, או בן זוגו או בת זוגו של היחיד, שהו מספר ימים רב בישראל בתקופה בת מספר שנים - יראו את היחיד כתושב ישראל. אם שהו מספר ימים מועט מאוד בישראל במשך מספר שנים - יראו את היחיד כתושב חוץ. במקרים שאינם נופלים בגדר החזקות החלוטות הללו, ימשיך לחול הדין הקיים.

על־פי החקיקה, המבחן העיקרי לקביעת תושבות יהיה מספר ימי השהות בישראל או בחו"ל. כך למשל, מי ששהה בישראל בשתי שנות מס רצופות 183 ימים או יותר בכל שנה - ייחשב תושב ישראל, גם במקרה שבבעלותו בית קבע ומשפחתו בחו"ל. מנגד, מי ששהה בישראל פחות מ־30 יום בכל שנת מס במשך 4 שנים ברציפות - ייחשב תושב חוץ, גם אם יש לו בית קבע ומשפחה בישראל.

מבחן "מרכז החיים" - הקובע האם אדם הוא תושב חוץ או תושב ישראל באמצעות בחינת הזיקות לישראל כמו בית קבע, מגורי בני המשפחה, מיקום הנכסים וכדומה - צפוי לפנות את מרכז הבמה למבחן הימים, שמבוסס על מספרים שלא ניתנים לסתירה.

הצעת החוק היא תולדה של המלצות הוועדה לרפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי, אשר הוקמה ביוזמתו של מנהל רשות המסים, ערן יעקב, אשר אמור לסיים את הקדנציה שלו בספטמבר הקרוב (לאחר שתי הארכות של הכהונה בשל עיכובים במינוי מחליף). בראש הוועדה עמד רולנד עם־שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, והיא כללה נציגים מרשות המסים וממינהל הכנסות המדינה, לצד נציגים של הלשכות המקצועיות: לשכת עורכי הדין, לשכת רו"ח ולשכת יועצי המס.

הצעת החוק הנוכחית היא הראשונה המפורסמת להערות הציבור בהתבסס על המלצות הוועדה. בתוך כך, הצעות חקיקה נוספות המיישמות את המלצותיה צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים.

מאבק ארוך בסוגיה הנוגעת לאלפי ישראלים

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים שירדו או שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי אינם תושבי ישראל.

במוקד פרשת המס המפורסמת ביותר בשנים האחרונות עמדה בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל. מקרה נוסף שעלה לכותרת היה עניינו של שחקו הפוקר רפי אמית (אמקיקשוילי), ששילם מס כתושב ישראל למרות ששה רוב זמנו בחו"ל.

אך המחלוקות עם רשויות המס בנוגע לשאלה האם העוזבים עדיין נחשבים תושבים, לא שמורות רק לעשירים ומפורסמים. מדובר בסוגיה רלוונטית לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים.

"החזקות נוטות לטובת רשות המסים"

בהתאם להגדרות החדשות, במקרה שהעוזבים את הארץ יוגדרו כתושבי ישראל - תחול עליהם החובה לתשלום מס על ההכנסות שהפיקו מכל מדינה בעולם. מנגד, אם הם ייחשבו כתושבי חוץ - החיוב על תשלום מס יחול רק על הכנסות שמקורן בישראל. בהתחשב בכך, הקביעה כי אדם הוא תושב ישראל היא משמעותית מאוד.

בעוד מומחי המס מברכים על הרצון ליצור ודאות בהגדרת תושבות לצורכי מס, יש הטוענים כי מדובר כי הגדרת התושבות חדשה מרעה עם העוזבים את המדינה באופן קיצוני.

"הצעת החוק שפורסמה מהווה רק נדבך אחד מני רבים ביחס לשינויים שהוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי המליצה עליהן", טוען יגאל רופא, רו"ח מנהל מחלקת המסים במשרד פאהן קנה ושות' Grant Thornton. "כנראה שלא בכדי התחילו דווקא עם ההמלצות שמעגנות את העמדות הקיצוניות יותר של רשות המסים ביחס לתושבותו של אדם פלוני".

לדבריו, החקיקה תביא להגדרות ברורות ביחס לתושבות, לאור העובדה שנקבעו חזקות שאינן ניתנות לסתירה. "עם זאת, החזקות שנקבעו - וביניהן לדוגמה הקביעה שאדם ששהה בישראל 100 ימים או יותר ובן או בת זוגתו לרבות ידוע או ידועה בציבור, ייחשב גם הוא כתושב ישראל - נוטות מטבע הדברים לטובת רשות המסים, ולא בכדי".

עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש קבוצת המסים במשרד פרל כהן בישראל, חולק על עמדת רופא. "תזכיר החוק הנוכחי מהווה צעד חשוב ומבורך בדרך להגברת הוודאות בשאלת התושבות לצורכי מס של יחידים" אמר מוטעי. "מדובר בשאלה משמעותית בשל השפעתה המיידית על חובות המס של אותו היחיד", הוא טוען, ומוסיף: "יש בכך גם השפעה על היוצאים לרילוקיישן - תיקון החוק המוצע יסייע לקבוע מתי הפסיקו היוצאים לרילוקיישן להיות תושבי ישראל, ולעת חזרתם - האם ועד כמה הם זכאים להטבות מס (הטבות הידועות כ'חוק מילצ'ן')".

יחד עם זאת, מוטעי מצביע גם על הכשלים שבהצעת החוק: "נראה כי התזכיר המוצע בחר לטפל במקרי הקצה, אשר ביחס אליהם אי־הוודאות הייתה קטנה מלכתחילה, בעוד שביחס לכל אותם מקרים יותר 'עמומים' ופחות חדים - אי־הוודאות תישאר בעינה".

כמו כן, הוא מבקש להפנות את תשומת־הלב לנקודה נוספת, "יש לשים לב לכך שהתיקון המוצע מתייחס רק ליחידים ולא נוגע בתושבות של חברות, נושא שגם בו מתקיימת אי־ודאות משמעותית. עם זאת, נראה כי המחוקק פועל בכיוון נכון שייטיב עם השוק כולו".

לדברי עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי, "קביעת חזקות חלוטות אמורה ליצור ודאות ולהפחית את החיכוך בין הנישומים ובין רשויות, המס, ולכן היא בהחלט מבורכת. יחד עם זאת, תזכיר החוק אינו מבטל את החזקות הנוכחיות הניתנות לסתירה, ולכן בפועל עדיין נשאר מתחם של עמימות וחוסר ודאות.

"בנוסף, החזקות החלוטות המוצעות אינן מאוזנות, מבחינה זו שהן הרבה יותר אגרסיביות לגבי מנין הימים כדי להיחשב 'תושב ישראל' לעומת מנין הימים כדי להיחשב 'תושב חוץ'. ההוראות מנסות לתפוס מקרי קצה, ובשל כך ניסוחן מורכב ומוקשה. מן הראוי לשקול לפשט את ההוראות המוצעות, כמו גם לשפר את ניסוחן".

עוד כתבות

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר