גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי נחשב לתושב ישראל? הכללים החדשים שמקדמת רשות המסים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הצעת החוק לשינוי הגדרת תושב לצורכי מס היא החלק הראשון מתוך רפורמה במיסוי בינלאומי שנחשפה לראשונה בגלובס ● המטרה: לקבוע כללים ברורים להגדרת תושב ישראל, בהתבסס בעיקר על מספר ימי השהות בארץ בשנת המס

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

בשעה שהמדינה סוערת סביב קידום חקיקת הרפורמה המשפטית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם להערות הציבור תזכיר חוק המשנה באופן דרמטי את הנוסחאות לפיהן נקבע מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

אחרי עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם החוק ייפסל
איך ייראה המשק הישראלי ללא עילת הסבירות?
"עתיד ישראל על הכף": איך מסקרים בעולם את הסערה המשפטית?

מדובר בחלק ראשון מתוך רפורמה משמעותית בכללי המיסוי הבינלאומי, אשר נחשפה לראשונה בגלובס בנובמבר 2019. ההצעה מבקשת לקבוע כללים ברורים להגדרת תושב ישראל לצורכי מס, מפיחה חיים ב"מס היציאה מהארץ" שעד כה כמעט ולא נגבה, ומרחיבה את חובת הדיווח לרשות המסים גם למטבעות דיגיטליים.

אומנם תזכיר החוק שפורסם מתייחס רק לשאלת מיהו "תושב ישראל" לצורכי מס, אך מדובר במהפכה של ממש שעשויה להשפיע על כל הישראלים המבקשים לבצע רילוקיישן או לעזוב את הארץ לפרק זמן מסוים.

במסגרת התזכיר נקבעות חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) לפיהן ייקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ, בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל במהלך שנת המס, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים.

לגישת רשות המסים והאוצר, החקיקה תגביר את הוודאות בנוגע לקביעת תושבות לצורכי מס, תצמצם את החיכוך בין רשות המסים לבין נישומים ומייצגיהם, ותצמצם את הפגיעה בקופת המדינה כתוצאה מתכנוני מס.

המבחן העיקרי: מספר ימי השהות בישראל

כיום, יחיד נחשב לתושב המדינה במקרה שמרכז החיים שלו הוא בישראל. בבחינת ההגדרה ל"מקום מרכז החיים" של יחיד נבחנים מאפיינים איכותיים שונים, לרבות מיקום בית הקבע שלו, המגורים שלו ושל בני משפחתו, מיקום העסקתו הרגיל ומרכז האינטרסים הכלכליים שלו.

לצד הקריטריונים האיכותיים הללו, קיימים גם קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר ימי השהות של היחיד בישראל במהלך כל שנת מס. אולם ניתן לסתור את הקביעה המבוססת על מספר ימי השהות בישראל, בהתבסס על הקריטריונים האיכותיים של מבחן מרכז החיים.

למעשה, החקיקה החדשה מציעה להסדיר את אחד המוקדים המרכזיים למחלוקות עם רשות המסים באמצעות הישענות על מספרים שאי־אפשר להתווכח איתם. זאת באמצעות קביעת "חזקות" אשר בהתקיימן ייקבע כי היחיד הוא תושב ישראל או שהיחיד הוא תושב חוץ, בהתאם לנסיבות העניין.

כאשר היחיד, או בן זוגו או בת זוגו של היחיד, שהו מספר ימים רב בישראל בתקופה בת מספר שנים - יראו את היחיד כתושב ישראל. אם שהו מספר ימים מועט מאוד בישראל במשך מספר שנים - יראו את היחיד כתושב חוץ. במקרים שאינם נופלים בגדר החזקות החלוטות הללו, ימשיך לחול הדין הקיים.

על־פי החקיקה, המבחן העיקרי לקביעת תושבות יהיה מספר ימי השהות בישראל או בחו"ל. כך למשל, מי ששהה בישראל בשתי שנות מס רצופות 183 ימים או יותר בכל שנה - ייחשב תושב ישראל, גם במקרה שבבעלותו בית קבע ומשפחתו בחו"ל. מנגד, מי ששהה בישראל פחות מ־30 יום בכל שנת מס במשך 4 שנים ברציפות - ייחשב תושב חוץ, גם אם יש לו בית קבע ומשפחה בישראל.

מבחן "מרכז החיים" - הקובע האם אדם הוא תושב חוץ או תושב ישראל באמצעות בחינת הזיקות לישראל כמו בית קבע, מגורי בני המשפחה, מיקום הנכסים וכדומה - צפוי לפנות את מרכז הבמה למבחן הימים, שמבוסס על מספרים שלא ניתנים לסתירה.

הצעת החוק היא תולדה של המלצות הוועדה לרפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי, אשר הוקמה ביוזמתו של מנהל רשות המסים, ערן יעקב, אשר אמור לסיים את הקדנציה שלו בספטמבר הקרוב (לאחר שתי הארכות של הכהונה בשל עיכובים במינוי מחליף). בראש הוועדה עמד רולנד עם־שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, והיא כללה נציגים מרשות המסים וממינהל הכנסות המדינה, לצד נציגים של הלשכות המקצועיות: לשכת עורכי הדין, לשכת רו"ח ולשכת יועצי המס.

הצעת החוק הנוכחית היא הראשונה המפורסמת להערות הציבור בהתבסס על המלצות הוועדה. בתוך כך, הצעות חקיקה נוספות המיישמות את המלצותיה צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים.

מאבק ארוך בסוגיה הנוגעת לאלפי ישראלים

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים שירדו או שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי אינם תושבי ישראל.

במוקד פרשת המס המפורסמת ביותר בשנים האחרונות עמדה בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל. מקרה נוסף שעלה לכותרת היה עניינו של שחקו הפוקר רפי אמית (אמקיקשוילי), ששילם מס כתושב ישראל למרות ששה רוב זמנו בחו"ל.

אך המחלוקות עם רשויות המס בנוגע לשאלה האם העוזבים עדיין נחשבים תושבים, לא שמורות רק לעשירים ומפורסמים. מדובר בסוגיה רלוונטית לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים.

"החזקות נוטות לטובת רשות המסים"

בהתאם להגדרות החדשות, במקרה שהעוזבים את הארץ יוגדרו כתושבי ישראל - תחול עליהם החובה לתשלום מס על ההכנסות שהפיקו מכל מדינה בעולם. מנגד, אם הם ייחשבו כתושבי חוץ - החיוב על תשלום מס יחול רק על הכנסות שמקורן בישראל. בהתחשב בכך, הקביעה כי אדם הוא תושב ישראל היא משמעותית מאוד.

בעוד מומחי המס מברכים על הרצון ליצור ודאות בהגדרת תושבות לצורכי מס, יש הטוענים כי מדובר כי הגדרת התושבות חדשה מרעה עם העוזבים את המדינה באופן קיצוני.

"הצעת החוק שפורסמה מהווה רק נדבך אחד מני רבים ביחס לשינויים שהוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי המליצה עליהן", טוען יגאל רופא, רו"ח מנהל מחלקת המסים במשרד פאהן קנה ושות' Grant Thornton. "כנראה שלא בכדי התחילו דווקא עם ההמלצות שמעגנות את העמדות הקיצוניות יותר של רשות המסים ביחס לתושבותו של אדם פלוני".

לדבריו, החקיקה תביא להגדרות ברורות ביחס לתושבות, לאור העובדה שנקבעו חזקות שאינן ניתנות לסתירה. "עם זאת, החזקות שנקבעו - וביניהן לדוגמה הקביעה שאדם ששהה בישראל 100 ימים או יותר ובן או בת זוגתו לרבות ידוע או ידועה בציבור, ייחשב גם הוא כתושב ישראל - נוטות מטבע הדברים לטובת רשות המסים, ולא בכדי".

עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש קבוצת המסים במשרד פרל כהן בישראל, חולק על עמדת רופא. "תזכיר החוק הנוכחי מהווה צעד חשוב ומבורך בדרך להגברת הוודאות בשאלת התושבות לצורכי מס של יחידים" אמר מוטעי. "מדובר בשאלה משמעותית בשל השפעתה המיידית על חובות המס של אותו היחיד", הוא טוען, ומוסיף: "יש בכך גם השפעה על היוצאים לרילוקיישן - תיקון החוק המוצע יסייע לקבוע מתי הפסיקו היוצאים לרילוקיישן להיות תושבי ישראל, ולעת חזרתם - האם ועד כמה הם זכאים להטבות מס (הטבות הידועות כ'חוק מילצ'ן')".

יחד עם זאת, מוטעי מצביע גם על הכשלים שבהצעת החוק: "נראה כי התזכיר המוצע בחר לטפל במקרי הקצה, אשר ביחס אליהם אי־הוודאות הייתה קטנה מלכתחילה, בעוד שביחס לכל אותם מקרים יותר 'עמומים' ופחות חדים - אי־הוודאות תישאר בעינה".

כמו כן, הוא מבקש להפנות את תשומת־הלב לנקודה נוספת, "יש לשים לב לכך שהתיקון המוצע מתייחס רק ליחידים ולא נוגע בתושבות של חברות, נושא שגם בו מתקיימת אי־ודאות משמעותית. עם זאת, נראה כי המחוקק פועל בכיוון נכון שייטיב עם השוק כולו".

לדברי עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי, "קביעת חזקות חלוטות אמורה ליצור ודאות ולהפחית את החיכוך בין הנישומים ובין רשויות, המס, ולכן היא בהחלט מבורכת. יחד עם זאת, תזכיר החוק אינו מבטל את החזקות הנוכחיות הניתנות לסתירה, ולכן בפועל עדיין נשאר מתחם של עמימות וחוסר ודאות.

"בנוסף, החזקות החלוטות המוצעות אינן מאוזנות, מבחינה זו שהן הרבה יותר אגרסיביות לגבי מנין הימים כדי להיחשב 'תושב ישראל' לעומת מנין הימים כדי להיחשב 'תושב חוץ'. ההוראות מנסות לתפוס מקרי קצה, ובשל כך ניסוחן מורכב ומוקשה. מן הראוי לשקול לפשט את ההוראות המוצעות, כמו גם לשפר את ניסוחן".

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות