בית המשפט המחוזי בחיפה / צילום: שאטרסטוק
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע אתמול (ג') כי בנות זוג מאותו המין יירשמו כאימהות לבת, לאחר שמשרד הפנים סירב לרשום אותן על בסיס תעודת לידה מארה"ב.
בנות הזוג הן אזרחיות ישראל המתגוררות בארה"ב. בזמן שהותן שם הן הביאו לעולם יחד בת. הן ביקשו להירשם כאימהות במשרד הפנים על בסיס תעודת הלידה שהונפקה במסצ'וסטס, אך משרד הפנים סירב לרשום את האם הלא-ביולוגית. פקיד הרישום אף סירב לרשום את הקטינה בשם המשפחה בו היא נרשמה בתעודת הלידה, אשר מורכב משמות המשפחה של שתי בנות הזוג. פקיד הרישום דרש הצגת צו הורות פסיקתי מבית משפט ישראלי.
● המשרוקית של גלובס מציגה: כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה
● אחרי ביטול עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם ייתכן שהחוק ייפסל
● העתירות נגד ביטול עילת הסבירות הוגשו: מי השופט שידון ומתי תהיה הכרעה?
לאחר הגשת העתירה, משרד הפנים הודיע כי קיים דיונים בהשתתפות גורמי מדינה בכירים, והסוגיה הכללית הובאה בפני היועצת המשפטית לממשלה.
היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הביעה את עמדתה כי במקרה בו מדובר בבנות זוג מאותו המין, לא ניתן להסתפק בתעודת הלידה הזרה בלבד לצורך רישום ההורות של האם הלא-ביולוגית - ועליהן להמציא אישור כי מדובר בתרומת זרע אנונימית; זאת על-מנת לשלול את החשש האפשרי לקיומם של שלושה הורים, מצב שאינו מוכר בדין הישראלי.
בנות הזוג סירבו לכך, בטענה כי מדובר בדרישה רק מהורים להט"בים וללא סמכות.
בית המשפט פסק נגד עמדת היועמ"שית
נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, קיבל את העתירה וקבע כי "על פקיד הרישום לבצע את הרישום בהתאם לתעודה הציבורית שהוצגה לו, ואין לו סמכות להימנע מרישום הפרטים כפי שהם מופיעים בתעודה הציבורית הזרה שהוצגה לו, אלא במקרים בהם עולה חשש שהפרטים או התעודה אינם אמיתיים, ואין זה המצב בענייננו".
השופט הוסיף כי במקרה הנוכחי "עומדת בפני המשיב (משרד הפנים) ראיה בעלת משקל ממשי לפיה האם הלא-ביולוגית היא אמה של הקטינה, הן מבחינה משפטית והן בפועל". לכן, "אם מבקש פקיד המרשם להקפיד על כך שהמרשם ישקף את המציאות המשפטית והעובדתית לאשורה, ונוכח מכלול הראיות, ספקותיו אינם יכולים להכריע את הכף דווקא לטובת סירוב הרישום. משהוצגה תעודה ציבורית תקפה, על פקיד הרישום לבצע את הרישום".
עוד נקבע כי פקיד הרישום לא יכול לדרוש תעודה המעידה על תרומת זרע אנונימית בנסיבות העניין.
בית המשפט קבע כי המדינה, באמצעות פקיד הרישום, מחויבת לרשום את בנות הזוג כהוריה של הקטינה, כאשר הקטינה נושאת את שם משפחתן של שתיהן. המדינה חויבה בהוצאות בנות הזוג בסכום של 18 אלף שקל.
עורכי הדין דניאלה יעקובי וחגי קלעי, שייצגו את בנות הזוג, מסרו בתגובה: "ניסיון המדינה להתנער מהסדר שנהוג מזה עשרות רבות של שנים, ולפיו המדינה מכבדת תעודות ציבוריות זרות ורושמת על-פיהן, מנוגד לדין ולפסיקה, פוגע בטובת הילד ובזכות לשוויון. טוב עשה בית המשפט שבלם את הניסיון הזה, שהיווה איום ממשי על משפחות להט"ביות. אנו תקווה שלאור פסק הדין, פקידי הרישום ירשמו מעתה את ההורות של הורים להט"בים בהתאם לרשום בתעודת לידה, ללא תנאים נוספים וכפי שמתאפשר להורים שהם גבר ואישה".
