גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלית שגייסה 120 מיליון דולר ומה אפשר ללמוד מהדחת נשיא סטנפורד

חברת התרופות האורולוגיות הישראלית יורוג'ן פרסמה תוצאות טובות במוצר החדש שלה ובמקביל ביצעה גיוס הון ● נשיא סטנפורד הודח בעקבות זיופי מאמרים שקרו במשמרתו והקהילה המדעית מנסה להבין איך ניתן למנוע אירועים כאלו ● וגם: ביוג'ן רוכשת חברה בכ-7 מיליאר דולר

צילומים: רויטרס-אמיר כהן, שאטרסטוק, אלי דסה, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: רויטרס-אמיר כהן, שאטרסטוק, אלי דסה, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

יורוג'ן דיווחה על תוצאות טובות בניסוי וגייסה 120 מיליון דולר

חברת התרופות האורולוגיות יורוג'ן פרסמה אתמול (ש') תוצאות טובות מניסוי במוצר החדש שלה, לטיפול בסרטן בשלפוחית השתן. המוצר החדש מיועד לשוק של כ-80 אלף מטופלים, לעומת כמה אלפי מטופלים במוצר שהחברה כבר משווקת היום. על רקע התוצאות הטובות ביצעה החברה גם גיוס הון בהיקף של 120 מיליון דולר בהובלת הקרנות RA Capital ו-Great Point Partners יחד עם הקרנותAcorn Ventures Monograph Capital ו-Horton Capital Partners.

חברת הדאטה הרפואי שעוזרת ליצרניות התרופות להבין את המטופלים
פרופ' רבקה כרמי: "רופאים שנשלחו להתמחות בחו"ל לא רוצים לחזור לישראל"
מלחמת התרופות בין ארה"ב לסין, ומה הישראלים יכולים להרוויח ממנה

הגיוס נערך בפרמיה של 5% על מחיר המניה בבוקר יום חמישי, לפני ההודעה על תוצאות העסקה והגיוס המתקרב. בעקבות ההודעה והגיוס עלתה מניית יורוג'ן כ-150% והחברה נסחרת כעת לפי שווי של 530 מיליון דולר.

לעומת חברות ביומד אחרות, יורוג'ן לא חוותה שיא ב-2021 ונפילה חדה ממנו. השיא שלה היה ב-2018, כשהחברה קיבלה תוצאות טובות במוצר הראשון שלה, שהובילו בסופו של דבר לאישור המוצר ב-2020. אולם, המוצר הראשון היה מיועד כאמור לשוק קטן יחסית, וההכנסות שהצטברו לאיטן להיקפים של עשורת מיליוני דולרים לשנה, לא הצליחו להלהיב את המשקיעים. יורוג'ן הסבירה מלכתחילה כי שוק זה יהיה סוג של "הוכחת היתכנות", ונראה כי השוק הצטרף היום לחלום החדש.

יו"ר החברה הוא פרופ' אריה בלדגרין, המוכר בישראל כיזם הביומד המצליח שמכר מספר חברות בסכום מצטבר של מיליארדי דולרים רבים, המובילה ביניהן היא קייט פארמה שנמכרה ב-11.9 מיליארד דולר. בלדגרין הוא פרופ' לאורו-אונקולוגיה, כלומר סרטן בדרכי השתן, והוא מסר ל"גלובס" בעקבות תוצאות הניסוי: "אמרתי לכם מתחילת הדרך שהמוצר הזה ישנה סדרי עולם בטיפול בחולים בסרטן שלפוחית השתן, והתוצאות הללו מבטיחות שזה נכון".

ליז בארט, מנכ"ל החברה, מסבירה בראיון ל"גלובס" את התוצאות: "קהל היעד של המוצר שלנו הוא חולים בסרטן שלפוחית השתן במצב בינוני עד קשה. הטיפול המקובל היום בסרטן שלפוחית השתן הוא ניתוח, אבל קבוצת החולים הזו סובלת מחזרות רבות של המחלה אחרי הניתוח". למעל מחצית מן החולים יש שתי חזרות של המחלה. לכרבע יש חמש חזרות או יותר.

החברה ערכה שני ניסויים. ניסוי ATLAS אליו יצאה ב-2021, מול קבוצת ביקורת שקיבלה רק את הניתוח. כאשר החברה קיבלה את התוצאות של הניסוי, שהראו ששיעורי ההצלחה שלה בסילוק מלא של הגידול דומים לאלה של ניתוח, היא החליטה להפסיק את הניסוי ולהתמקד בקבוצה של חולים במצב קשה יותר, שהסרטן חזר אצלם לפחות פעם אחת.

השוק אולי ראה בזמנו את הפסקת הניסוי כסימן שלילי, אבל תוצאות המעקב של ניסוי אטלס שהתפרסמו בסוף השבוע, הראו כי שיעורי החזרה של הסרטן בקבוצת התרופה היו נמוכים ב-55%. המשמעות היא שלמוצר יש עדיפות בקהל יעד זה לטווח הרחוק, אפילו אם התוצאה מיד אחרי הטיפול הייתה דומה. "כשיצאנו לניסוי שלנו, לא היה הרבה מידע בשוק לגבי ההצלחה של הטיפול הניתוחי", אומרת בארט. "לכן ההשוואה הייתה כל כך חשובה".

ניסוי ENVISION, אליו יצאה החברה אחרי שסיימה את ניסוי אטלס, כלל קבוצת חולים שהגידול שלהם כבר חזר. בקבוצה זו, שיעורי ההצלחה מיד לאחר הטיפול הראשון בתרופה היו גבוהים יותר - 79%. בניסוי ENVISION עדיין אין מידע לגבי שיעור החזרה, אך מידע נוסף צפוי ב-2024. בהינתן שיהיה חיובי, וגם בו יהיה לתרופה יתרון משמעותית במניעת חזרת הסרטן, החברה מעריכה כי תגיש את בקשת אישור המוצר ל-FDA ב-2024, וכי ההשקה תתקיים ב-2025.

לעומת המוצר הקיים, ממנו רשמה החברה ב-2022 הכנסות של 64 מיליון דולר, ואשר את הפוטנציאל המקסימלי שלו מעריכים כעת האנליסטים של החברה בכ-100-200 מיליון דולר, בארט מערכיה כי המוצר החדש פונה לשוק של מיליארד דולר ומעלה, ורוב האנליסטים מסכימים איתה.

אילו לקחים הפקתם מן ההשקה של ג'למייטו, התרופה הקיימת שלכם לדרכי השתן העליונות, השוק הקטן יותר?
"אורולוגים אינם מאמצים חידושים במהירות שקיווינו. לא נטעה שוב בהערכת חסר של המאמץ הדרוש לשכנוע. המוצר הראשון גם היה מורכב יותר למתן מבחינת הפרוצדורה שהרופא צריך לבצע. המוצר החדש פשוט יותר, גם מעצם הנגישות הגבוהה יותר של שלפוחית השתן לעומת דרכי השתן העליונות, וגם משום שפישטנו אותו. לשמחתנו, שני המוצרים מיועדים לאותו קהל יעד, כך שהיום הרופאים מכירים אותנו. אנחנו מתכוונים גם להיעזר בקבוצות השפעה של חולים, שזה קל יותר כשיש 80 אלף חולים, לעומת כמה אלפים".

לגבי הגיוס אומרת בארט: "שוק הביוטק קשה ולא כל החברות שהציגו תוצאות טובות מניסויים גם ראו עלייה במניה שלהן, ולא כולם הצליחו לגייס על בסיס התוצאות. אלינו הגיעו המשקיעים מיוזמתם, משקיעים חזקים שהציעו לנו הצעה מצויינת. הכסף שגייסנו יוקדש בחציו לסיום הניסויים וחציו יספיק להשקה חזקה".

אתם רואים את עצמכם היום כחברה ישראלית?
"המוטו שלנו, להיות אמיץ, חדשני ומחובר, הוא מוטו שנובע מן התרבות הישראלית של החברה. כשאני מציגה את החברה, אני תמיד אומרת שהיא ישראלית במקור ושיש לה מרכז פיתוח בישראל. כשליש מן המשקיעים שלנו מישראל. לא הרגשנו לחץ מהמשקיעים שלנו להוציא את מרכז הפיתוח מישראל".

נשיא סטנפורד הודח בעקבות זיופי מאמרים שקרו במשמרתו. איך מונעים את הפעם הבאה?

לפני כשבוע וחצי הודיע נשיא אוניברסיטת סטנפורד, פרופ' מרק טסייה-לוין, על התפטרותו מהתפקיד. זאת, על רקע איתור פגמים חמורים ואף זיופים בחמישה מאמרים עליהם היה חתום. טסייה-לוין טען כי לא היה מעורב בזיופים מכוונים, ודבריו תוקפו על ידי ועדת הבדיקה של האוניברסיטה. הזיופים כנראה בוצעו על ידי מדענים השייכים לצוותו. אך הוא הודה כי "הייתי צריך להקפיד בניהול המעבדה ובביצוע תיקונים כאשר אלה נדרשו". כעת שני מאמרים שלו יתוקנו, ושלושה אחרים ימחקו ממאגרי כתבי העת בהם פורסמו.

טסייה-לוין בן ה-64 מוכר יותר לתעשיית הביומד כראש תחום גילוי התרופות של חברת ג'ננטק. הוא כיהן בתפקידים בכירים בג'ננטק בין 2003 עד 2011, זמן קצר לאחר רכישתה על ידי רוש. המאמרים הבעייתיים פורסמו בין 1999-2001, עוד לפני שטסייה-לוין גוייס לג'ננטק, כאשר היה פרופ' מן המניין בסטנפורד.

המאמר לגביו הייתה הוועדה מוטרדת ביותר היה מאמר מ-2009 שפורסם בכתב העת נייצ'ר, ותיאר מודל של התנוונות עצבים במחלת האלצהיימר. המחקר הזה משפיע והיה צפוי להמשיך להשפיע על מחקר וטיפול במחלק האלצהיימר. הוועדה טענה כי במאמר זה לא הייתה רמאות ולא היה זיוף של נתונים, אבל היו בו בעיות חמורות בהצגת הנתונים. גם אם טסייה-לוין לא עשה את הטעות בעצמו, העובדה כי לא הכיר מפסיק לעומק מאמר עליו היה חתום אשר פורסם בנייצ'ר, נראתה לוועדה כחמורה.

הפרשה נחשפה על ידי תיאו בייקר, בן 17, כתב בעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת סטנפורד, לאחר שהחשדות הראשונים עלו באתר PubPeer, שבו הקהילה המדעית דנה במאמרים מדעיים באופן חופשי. העיתון האוניברסיטאי פרסם עשרות מאמרים בנושא, ואפילו כינס פאנל מומחים משלו כדי לדון במשמעות והשלכות הטעויות והבעיות במאמרים. גורמים מקורבים לנשיא לשעבר אמרו שהוא התפטר, בין היתר, משום שחשש שאחרת לעולם לא יניחו לו בנושא. כעת הוא יחזור למעבדתו.

הפאנל קבע כי מספר הטעויות, הבעיות והזיופים במאמרים של טסייה-לוין היה חריג, ובכל זאת מדענים ברחבי העולם המנהלים מעבדות בהן עובדים סטודנטים ושותפים רבים, תהו במהלך השבוע כיצד ניתן להישמר מבעיות מסוג זה. קשה לעקוב אחרי עבודתו של כל סטודנט, ובעיקר לצלול לנתונים גולמיים. הדברים מזכירים את מה שאירע לאחרונה במחקריו של פרופ' דן אריאלי הישראלי, אשר טען כי הוזן על ידי גורם חיצוני במידע לא מדוייק. והוא אינו היחיד ואף לא המדען הישראלי שמצא את עצמו בסיטואציה הזו. המשותף לרובם - היו להם מעבדות גדולות ועתיקות סטודנטים.

במאמר באתר כתב העת נייצ'ר נשאלו חוקרים כיצד הם מתמודדים עם החשש כי גם אצלם קורות מניפולציות למידע מאחורי גבם. החוקרים הדגישו כי הכשל העיקרי שעליו היה לטסייה-לוין שליטה היה תיקון הטעויות במהירות והחלטיות ברגע שהן הגיעו לידיעתו. הם ציינו כי בארבעה מקרים לאורך 20 השנה האחרונות, בעיות במאמרים הובאו לידיעתו אך הוא הדחיק אותם או התעלם מהם.

הולדן ת'ורפ, עורך ראשי במשפחת כתבי העת סיינס, פרסם טור ובו הציע לחלק את התפקיד של מנהל מעבדה לשניים: האחד, חוקר שמתווה את הכיוון והחזון המחקרי של המעבדה, והשני אדמיניסטרטיבי יותר, שעובד קרוב יותר עם הסטודנטים ועוזר להם לכתוב את המאמרים שלהם, וגם מפקח עליהם. חוקרים נוספים טענו כי אין אפשרות לנהל מעבדה וגם לבצע מחקר עצמאי ובאמת להיות מודעים לכל מה שכתוב במאמרים שכל חברי המעבדה מפרסמים. עוד הם טענו כי חוקרים מבריקים לא תמיד ניחנו בכישורים מתאימים לניהול מעבדה.

חוקרים נוספים דיברו על התרבות במעבדה של טסייה-לוין, אווירה שסגדה ל"מנצחים" ודיכאה את ה"מפסידים", למרות שניסוי טוב יכול להביא לפעמים גם לתוצאות שלא מניבות פרסומים. התרבות הזו יכולה להסביר מדוע כמה חוקרים במעבדה של סטייה-לוין ביצעו מניפולציות לתוצאות, ולא רק אחד. אולי התחושה הייתה כי מצופה מהם לנצח בכל מחיר. החוקרים ציינו כי הודאה בכישלונות בניסויים חשובה לא רק כדי להימנע מפרסום מאמרים מוטעים, אלא גם ואולי בעיקר לגילוי של תופעות חדשות, בלתי צפויות, שיהיו הבסיס למדע חדש.

ביוג'ן עושה קניות

מספר עסקאות רכישה ושת"פ בסכומים גבוהים נחתמו השבוע. ביוג'ן הודיעה על רכישת Reata Pharmaceuticals תמורת 7.3 מיליארד דולר, פרמיה של 59% על מחיר החברה הנרכשת. Reata פיתחה תרופה מאושרת לשיווק למחלה נוירולוגית נדירה בשם Friedreich’s ataxia. על פי הערכות האנליסטים, הכנסות השיא מן המוצר יגיעו ל-1.5 מיליארד דולר עד 2023.

בנוסף, הרכישה גם מקבעת את ההובלה של ביוג'ן בתחום התרופות הנוירולוגיות, ואכן מנכ"ל החברה, כריסטופר ויבכר, אמר כי ביוג'ן היא "הבית הטבעי" של התרופה. יש לה שני מוצרים נופים למחלות נדירות של מערכת העצבים המרכזית: תרופה לניוון שרירים בילדים מסוג SMA ולניוון שרירים במבוגרים מסוג ALS.

העסקה צפויה לאפס את קופת המזומנים של ביוג'ן, אשר צפויה להביא לשוק השנה שני מוצרים חדשים לשווקים ענקיים, מוצר חדש לאלצהיימר ומוצר חדש לטיפול בדיכאון. שני המוצרים הללו יכולים למלא את הקופה שלה במהירות, אבל לפני כן ידרשו מאמצי השקה משמעותיים.

התרופות החדשות מגיעות לשוק אחרי שביוג'ן ספגה תפוגת פטנטים וירידה בהכנסותיה, מ-14.4 מיליארד ב-2019 ל-10.2 מיליארד ב-2022. בעקבות זאת יבצע ויבכר, שהוא מנכ"ל חדש יחסית בחברה, פיטורים נרחבים בחברה עד 2025.

אנליסטים מסויימים טענו כי העסקה היא בתמחור יתר ואילו אחרים טענו שהסינרגיות בין המוצרים הופכות את הרכישה להגיונית. ביוג'ן נסחרת לפי שווי של 38 מיליארד דולר. בחמישה הימים האחרונים ירד מחיר המניה ב-4%, בעיקר על רקע ההודעה לגבי הפיטורים.

עוד כתבות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%