גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהייצור, דרך הסוללה ועד הגריטה: אירופה מהדקת את הרגולציה על יצרני הרכב

הדרישות הסביבתיות המהפכניות שמקדם האיחוד בענף הרכב עלו מדרגה ● הרפורמה בתחום המיחזור שפורסמה מוקדם יותר החודש תטיל על היצרנים את האחריות הסביבתית על כלי הרכב שלהם בכל מקום בעולם - ובכל שלבי הייצור - והיא צפויה להשפיע גם על השוק הישראלי

מגרש מכוניות הרוסות / צילום: תמר מצפי
מגרש מכוניות הרוסות / צילום: תמר מצפי

לתעשיית הרכב האירופית מערכת יחסים מורכבת עם הרגולטורים באיחוד האירופי. מצד אחד היא תורמת מהותית להתחממות הגלובלית ולזיהום הסביבה, גם בשל הנזק הסביבתי שגורמים כלי הרכב לאורך תקופת השימוש בהם, וגם בגלל תהליכי הייצור, שצורכים הרבה אנרגיה וחומרי גלם מתכלים, ומייצרים כמות גדולה של פסולת סביבתית. מנגד, תעשיית הרכב מעסיקה מיליוני עובדים באירופה, ומייצרת למדינות שבהן היא פועלת הכנסות ממסים בהיקף של עשרות מיליארדי אירו בשנה.

התביעה נדחתה: גיל שויד לא ישלם דמי תיווך על רכישת בית ב-130 מיליון שקל
רוסיה גוזלת מאפריקה חיטה ומוכרת לה נשק ושכירי חרב במקום

תעשיית הרכב תמיד ידעה לתרגם את הכוח הכלכלי שלה להשפעה פוליטית על הרגולטורים, כדי למתן רפורמות סביבתיות "קיצוניות", שעשויות לפגוע ברווחיה, אבל נראה כי בשנה החולפת האיזון הופר, והאיחוד החל לאמץ שורה של רפורמות סביבתיות פורצות דרך להפחתת הזיהום העקיף והישיר של התעשייה.

יש הטוענים, שהמטרה של הרפורמות היא לפתח שיטות חדשות לגביית מסים, לנוכח אובדן הכנסות ממסים בעידן הרכב החשמלי. אבל מה שבטוח הוא, שתעשיית הרכב האירופית ניצבת בפני שינויים מהותיים, שישפיעו גם עלינו בעתיד הנראה לעין.

 

תעשיית הרכב תחויב לאמץ "כלכלה מחזורית"

למרות המדיניות "הירוקה" המוצהרת של האיחוד האירופי, רוב רפורמות הרכב שהתקבלו באיחוד בשנים האחרונות התמתנו בדרך, בשל הלחץ הכבד שהופעל מכיוונם של יצרני רכב, ושל ממשלות באיחוד שתומכות ביצרנים. אבל השנה, כאמור, האיחוד החל להסיר את הכפפות.

בתחילת השנה התקבל מועד יעד קונקרטי ומחייב להפסקת השיווק של רכב בעירה פנימית באירופה - 2035. לאחר מכן עברה "רפורמת סוללות" חדשה, שהתקבלה בפרלמנט האירופי, שמטילה על יצרני הרכב והסוללות אחריות למחזר סוללות לרכב חשמלי בהיקף משמעותי (ויקר). בין לבין דן האיחוד בתקנות הפליטה המחמירות "יורו 7", שייכנסו לתוקף ב-2025.

החודש כבר הטילו הרגולטורים של האיחוד פצצה לא קונבנציונלית על תעשיית הרכב. ב-13 ביולי הגישה הנציבות הצעה לרפורמה חדשה, שתחייב את תעשיית הרכב לאמץ בשנים הקרובות "כלכלה מחזורית". כלומר, כזו ששמה את הדגש על ייעול ומיחזור חומרי גלם משלב תכנון הרכב, דרך ייצורו וכלה בטיפול בו בסוף חייו. הרפורמה נועדה להחליף דירקטיבות קודמות של האיחוד, שמתייחסות רק לאחריות היצרנים על רכב בתום חייו.

על פי ההצעה החדשה יידרשו יצרני הרכב, שמייצרים ו/או משווקים רכב באיחוד האירופי, לשנות את תהליך התכנון הראשוני של דגמי הרכב החדשים שלהם, כדי להקל על פירוקם ועל מיחזורם בתום תקופת השימוש; הם יידרשו להשתמש בכלי רכב חדשים בפלסטיק ממוחזר בשיעור של 25% לפחות, בערך פי שניים וחצי מהנדרש כיום; להגדיל את האיכות והכמות של מיחזור הרכב בתום השימוש בו; ויצטרכו לנהל מעקב הדוק אחרי כלי הרכב שלהם גם שנים רבות לאחר שירדו מפס הייצור והחליפו ידיים, כולל על כלי רכב שייוצאו מחוץ לתחומי האיחוד האירופי.

החלק האחרון בהצעה, שהוא הכי "כואב" לכיסה של התעשייה, הוא הטלת אחריות על יצרני הרכב למימון עלויות המיחזור של כלי הרכב בתום תקופת השימוש בהם במקרה שהממחזרים עצמם לא יכולים לכסות אותן. במסגרת ההצעה, אחריות המיחזור של היצרנים תורחב גם למיחזור משאיות, אוטובוסים ואופנועים.

הנימוק המוצהר מאחורי ההצעה הוא סביבתי-חברתי. נציבות השוק טוענת, שכך יגדל משמעותית היקף המיחזור של חומרי הגלם בתעשיית הרכב, שהיא אחת הצרכניות הגדולות בעולם של פלסטיק, אלומיניום, פלדה, ושל חומרי גלם שמוגדרים "קריטיים", ושאספקתם יוצרת תלות במעצמות זרות, כמו סין.

לטענת המציעים, הרגולציה תביא עד אמצע העשור הבא להפחתה שנתית כוללת של עשרות מיליוני טונות בפליטה של גזי חממה, לחיסכון בעלויות של מיליארדי דולרים בשנה וליצירת משרות חדשות. על פי הערכתם המציעים, העלות הכוללת של הרפורמה, שתתגלגל למחירי הרכב לצרכן, היא לא יותר מכמה עשרות אירו לרכב.

מתקפה חריפה מצד איגוד יצרני הרכב

מבחינת תעשיית הרכב מדובר בשבירה של כללי המשחק. הרפורמה תאלץ את היצרנים לשנות הליכי תכנון וייצור, שהתייעלו במשך עשרות שנים לטובת רווחיות. הם גם ייענשו ב"כאב ראש" של לקיחת אחריות כלכלית על כלי רכב, שייצורם כבר מזמן לא מניב להם הכנסות משיווק, משירות או מחלפים.

נוסף על כך מאיימת הרגולציה לפגוע בענף הרווחי מאוד של יצוא רכב משומש למדינות מתפתחות, בעיקר במזרח אירופה, אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. כיום זו "מסלקה" חיונית לעודפי רכב משוק הרכב באיחוד וב-2020 ייצאה אירופה מחוץ לתחומיה כ-880 אלף כלי רכב משומשים, בשווי מצרפי של 3.85 מיליארד אירו.

להבדיל מיצוא חומרים מזיקים, תחום יצוא הרכב היה פרוץ לחלוטין, בנוסח "נשפוך את הרכב הישן והמזהם שלנו למדינות אחרות ונשכח ממנו". כעת, זו עשויה להיות מכה קשה ליצואנים.

אין זה מפתיע שעוד לפני שההצעה בכלל הגיעה לדיון בפרלמנט האירופי, היא כבר ספגה מתקפה חריפה מצד איגוד יצרני הרכב האירופיים (ACEA). הטענה היא שהתעשייה גם ככה סובלת מעודף רגולציה, ושהתוצאה הסופית תהיה התייקרות משמעותית של מחירי כלי הרכב החדשים לצרכנים וצמצומים בתעסוקה באירופה.

הזדמנות לתיקון סביבתי בשוק הרכב

לפי הלמ"ס, כל שנה מגיעים בישראל לסוף תקופת השירות שלהם מעל 120 אלף כלי רכב בשנה. אבל כל נושא המיחזור של כלי הרכב והשלכותיו הסביבתיות הוא אצלנו בבחינת "חור שחור", עם מעט מאוד מידע ורגולציה.

ישראל אומנם מאמצת את התקינה האירופית בכלי רכב שמיובאים מאירופה, אבל הרגולציה של האיחוד אינה מחייבת אותנו. מנגד, אם אכן רפורמת "הכלכלה המחזורית" של אירופה תהפוך להחלטה מחייבת, עשויות להיות לכך כמה השפעות עקיפות הן על רוכשי הרכב בישראל והן על ההיבטים הסביבתיים.

השפעה אחת תהיה דחיפה נוספת ליצרנים להעלאת מחירים, בשל "ההרגל" של יצרני רכב לגלגל את "עלויות הרגולציה" למחירי כלי הרכב - בתוך האיחוד ומחוצה לו.

נוסף על כך, צפוי שיפור ביכולת הפיקוח של היצרנים על מצב כלי הרכב שלהם שנים לאחר המכירה, והטלת האחריות הכלכלית על הגריטה שלהם עליהם או על נציגיהם בישראל. זה יעד שגם במקרה זה העלויות שלו יגולגלו מן הסתם לכיסם של הרוכשים בעת הרכישה, במתכונת של "אגרת גריטה" גלויה או סמויה, אבל הוא חיוני.

לבסוף, הטלת הגבלות על יצוא רכב משומש שמיוצר באיחוד למדינות צד ג' עשויה להקשות בעתיד את פעילותם של מאות היבואנים הזעירים והמקבילים בישראל, שמייבאים כלי רכב משומשים שגילם עד שנה.

בשורה התחתונה מדובר ב"הרמה להנחתה" עבור המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, שעוד לפני ההצעה החדשה של האיחוד האירופי כבר החלו לגבש רפורמה להטלת האחריות הכלכלית למיחזור כלי רכב, כולל סוללות לרכב חשמלי, על יצרני הרכב. לא מן הנמנע שבישראל הרפורמה הזו אף תקדים את אירופה, במיוחד אם היא גם תניב מסים חדשים.

במשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה עידית סילמן, אומרים כי המשרד בוחן את הסדרת הטיפול בגרוטאות כלי רכב, לרבות כלי רכב חשמליים, במודל אחריות יצרן מורחבת (EPR).

עוד כתבות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דיווח: מגעים לשיחה בין ביידן לנתניהו - ככל הנראה עוד היום

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר