גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לפסגה הגיעו 17 הנשיאים האפריקאים הנוכחים, לעומת 43 בפסגה הקודמת ב־2019 / צילום: Reuters, TASS

צירופי הנסיבות היו מדהימים ומועילים. ולדימיר פוטין זימן את מנהיגי אפריקה לפגישת פסגה בפטרבורג. ועידות כאלה מתוכננות מבעוד מועד. אבל הוא החליט לסיים הסכם עם אוקראינה על יצוא דגנים דרך נמלי הים השחור שבוע ופחות לפני בוא האפריקאים.

במשך ארבעה לילות הוא שלח מל"טים איראניים ושיגר טילי שיוט חומקי־מכ"ם נגד אודסה, מוצאה העיקרי של אוקראינה לים. הוא כתש את מתקני הנמל והבעיר ממגורה שהיו בה 70 אלף טון דגנים. ליתר ביטחון הוא גם הרס מתקני נמל על נהר הדאנובה.

● הלקח של צרפת והונג קונג: מה קורה לדירוג אשראי של מדינות שהמונים מוחים ברחובותיהן | פרשנות
● קללת אפריקה: ארצות כורעות תחת חובות, המונים נמלטים ורבים שוקעים במצולות | פרשנות

את הדגנים האלה פוטין גוזל בראש ובראשונה מעניי העולם, ובמיוחד מעניי אפריקה, בימים של בצורת קטסטרופלית בקרן המזרחית של היבשת, בימים של רעב בניגריה, בימים של מלחמת אזרחים הרת אסון בסודאן. ואז הוא אומר לאורחיו שאין להם מה לדאוג, רוסיה הניבה יבול עצום, והיא תתחיל לחלק חיטה לנזקקים בעוד ארבעה חודשים.

ובשעה שאפריקה מתחבטת בקשיי שלטון ומשילות, ידה הנסתרת של רוסיה בוחשת בניז'ר, הארץ הענקית ודלילת האוכלוסים בסהרה, ומפילה את הממשלה הדמוקרטית האחרונה בחלק הזה של היבשת. מוסקבה מסתתרת מאחורי הודעת גינוי חסודה להפיכה הצבאית, אבל ראו זה פלא ברחובות עיר הבירה מופיעים למחרת מאות מפגינים נושאי דגלים רוסיים.

וחודש אחד לאחר התקוממותם של שכירי החרב מכוח ואגנר, הבעלים יבגני פריגוז'ין, מופיע בפטרבורג, ומצטלם בחברת נציג מן הרפובליקה המרכז אפריקאית (רמ"א). הוא אומר למצלמות, כנראה מבלי למצמץ, שההפיכה בניז'ר היא "מהלומה ניצחת לניאו־קולוניאליזם" המערבי.

תמונת מחזור של דיקטטורים

קצת קשה להאמין למראה האוסף הזה של מעשים ושל מחדלים, של תוקפנות גסה, של ציניות, של רשעות ושל עודף קריצות. אפילו לחלק מאורחיו האפריקאים של פוטין קצת נמאס ממנו, והם אמרו לו שהגיע הזמן לסיים את המלחמה "על יסוד צדק והיגיון". הם אפילו הציעו תכנית שלום, שאת פרטיה איננו יודעים. פוטין הבטיח לעיין בה בכובד ראש.

רבת אירוניה הייתה תמונת המחזור של 17 הנשיאים הנוכחים (בפסגה הקודמת, ב־2019, היו 43). רודן רוסיה התחכך בחביבות ברודן מצרים, שהוצב לידו. אצל בעלי זיכרון התעוררה אולי האסוציאציה של גמאל עבד א־נאצר עומד לצדו של ניקיטה חרושצ'וב לפני 60 שנה ויותר, ומדבר איתו על סוציאליזם, על שוויון, על התקדמות המין האנושי (וגם כמובן על הבסת המערב ועל החרבת הציונות).

שירותים ביטחוניים לעריצים

למרבה חוסר ההפתעה, כניסתה המחודשת של רוסיה לאפריקה התרחשה באמצעים צבאיים. כוח ואגנר, לאחר שרכש ניסיון בסוריה, הציע את שירותיו למשטרים רופפים או לקצינים תאבי־שלטון בארצות קטנות־אוכלוסים, חלשות ופגיעוֹת. הפגיעוּת הגדולה ביותר נוגעת לחתרנות איסלאמיסטית.

שירותים ביטחוניים לעריצים אינם המצאה רוסית, או סובייטית. גם ארצות במערב הגישו אותם. ישראלים מתמחים בהם זה שנים. אבל עכשיו נראה בעליל שרוסיה, או קבלני־משנה מטעמה, עוסקים לא רק בהגנה על משטרים, אלא גם בהפלתם ובהחלפתם.

מה יוצא להם מזה? הארצות העניות האלה מבורכות בדרך כלל באוצרות טבע, גם במינרלים נדירים. זו משוואה קלאסית של ימי הקולוניאליזם האירופי: שירותים תמורת מינרלים.

מעניין שבמקביל מתרחשת גם פעילות מיסיונרית. בעוד שהסובייטים הפיצו את מרקס, הרוסים מפיצים את הצלב. בבאנגי, עיר הבירה של הרפובליקה המרכז אפריקאית, כנסייה קתולית המירה את האפיפיור בפטריארך של מוסקבה.

צריך להגיד שביטחון אישי וקיבוצי נמצא בהחלט בעדיפות גבוהה בארצות ידועות הסבל האלה, על הפיכותיהן, התקוממויותיהן, מלחמות האזרחים שלהן והטרור. דמוקרטיה לא היטיבה איתן. זה בהחלט מתיישב עם טעמה של רוסיה ועם עדיפויותיה. דמוקרטיה לא היטיבה גם איתה.

שאלת הרלוונטיות של דמוקרטיה לאפריקה היא בת 65 שנה לפחות. היא נענתה בשלילה ב־30 השנה הראשונות שלאחר העצמאות. בנקודה מסוימת, בתחילת שנות ה־70, נשארה רק דמוקרטיה מתפקדת אחת בכל היבשת (בוצואנה, בדרום). מעט מעט הן התחילו לחזור, לאחר התמוטטות הקומוניזם המזרח אירופי. אבל ההתלהבות שככה, רוב הדמוקרטיות נעשו כאלה רק למראית עין, ואת חילופי השלטון מכוח בחירות חופשיות אפשר למנות על אצבעות יד אחת.

שבועיים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, דיפלומט זוטר בשגרירות רוסיה ברמ"א התייצב במשרדו של נשיא בית המשפט העליון, וציווה עליו לבטל את ההגבלה החוקתית על אורך כהונתו של נשיא הרפובליקה, כדי שהנוכחי, ידיד מוסקבה, יישאר על מכונו ללא הגבלת זמן. הוא סירב. שבעה חודשים אחר כך, הנשיא הדיח אותו, ורמ"א הפכה בזה ל"ואסאלית של רוסיה", בלשונו של דיפלומט מערבי.

אנשי כוח ואגנר "נעים כאוות נפשם ברחובות, בפנים רעולות, בכלי רכב ללא לוחיות רישוי, רובים אוטומטיים על כתפיהם", דיווח רוג'ר כהן ב'ניו יורק טיימס' בדצמבר שעבר.

רמ"א, כמו שכנותיה, שילמה מחיר כבד על מלחמת פוטין נגד אוקראינה. מחירו של שמן בישול קפץ ב־50%. הרעב התפשט, וארגוני סיוע בין לאומיים מתקשים להפיץ מזון לנוכח המחסור בדלק.

ביידן הציע 15 מיליארד דולר

קשה לדעת אם רגשות פרו־רוסיים משקפים את דעת הקהל, או רק את העדפות האליטה. אבל אפריקה הפגינה בדרך כלל אדישות מוחלטת לגורל אוקראינה. האפריקאים (כמו גם רבים אחרים בזה המכונה 'הדרום הגלובלי', מהודו עד ברזיל) שומרים טינה למערב על שנות הכיבוש והניצול, וזוכרים ש"רוסיה מעולם לא כבשה ארץ אפריקאית כלשהי". הם אינם מתעניינים בארצות ובעמים הלא־אפריקאים שרוסיה כבשה, ניצלה, דיכאה והרגה.

בעצרת האו"ם, רק חצי מארצות אפריקה הצביעו לטובת גינוי רוסיה על הפלישה, או על הסיפוח של חלקים מאוקראינה.

הנשיא ביידן ניסה להטות את לב אפריקה, זימן את מנהיגיה לבית הלבן והציע תכנית סיוע של 15 מיליארד דולר. המנהיגים האפריקאים לא התרשמו. רוסיה לא עזרה להם בשום עניין חוץ משיורם האישי. אבל נראה שזה מספיק להם לפי שעה. במהלך הפסגה בפטרבורג נחתמו 40 עסקאות נשק עם האורחים. אם אין חמאה תאכלו תותחים. בתיאבון.