גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטה שמפילה מיזמי ענק בתחום האנרגיה בישראל

מכירת תחנת הכוח אשכול נכנסה לדפי ההיסטוריה של דיני המכרזים בישראל, לאחר שהזוכה דליה אנרגיה נסוגה מההצעה שהגישה בשל תמחור גבוה מדי ● לא מדובר במקרה בודד: מאז תחילת השנה חזרו בהן שתי זוכות נוספות במכרזי אנרגיה ● מה משותף להן, ומהי ההשפעה על המשק?

מי ייקח אחריות על משק החשמל? / צילום: Shutterstock
מי ייקח אחריות על משק החשמל? / צילום: Shutterstock

פארסת מכירת תחנת הכוח אשכול הפכה בחודש האחרון לשיחת היום בענף האנרגיה. עוד רבות ידובר, כנראה בעיקר בבית המשפט, על המתרחש במכרז, שפרסום תוצאותיו חשף פער חסר תקדים של 5.4 מיליארד שקלים בין ההצעה שהגישה הקבוצה הזוכה (דליה אנרגיה ותעבורה), לבין ההצעה השנייה בגודלה שהוגשה (של קבוצת OPC־קרן נוי). הפער הוביל לתשובה שלילית מיידית של שוק ההון, לעזיבה מיידית של תעבורה מהשותפות, ולבסוף להקטנת הצעתה של דליה אנרגיה ל־9 מיליארד שקל. צעד זה, הוביל להחלטת חברת החשמל לבטל את המכרז.

OPC-קרן נוי לחברת החשמל: "טענותיכם על מכרז אשכול מופרכות"
כ"ץ נגד סמוטריץ': "אני אקבע את ייצוא הגז"

אף שנסיגת דליה היא שהובילה לביטול המכרז, חברת החשמל החליטה לחלט "רק" 100 מיליון שקל (בכפוף לשימוע), מתוך ערבות בסך 200 מיליון שקל. אותם 100 מיליון שקל שלא חולטו, היו עשויים לשרת את הציבור ברמה כזו או אחרת בהפחתת כ־0.33% מתעריף החשמל. יתרה מכך, העיכוב במכרז אשכול מהווה פגיעה בהגדלת כושר ייצור החשמל - סוגיה קריטית למדינת ישראל - שעלולה להתגלות כחמורה.

בשורה התחתונה, אין ספק כי מכירת אשכול כבר נכנסה לדפי ההיסטוריה של דיני המכרזים בישראל, ועשויה להיות רבת־השפעה לקראת העתיד. עם זאת, מקרים בהם חברות האנרגיה מגישות הצעות חריגות - הן ברמת הפער מההצעות שבאות אחריהן במכרז, והן מבחינת עמדת שוק ההון - הם לא סיפור חדש. מכרז אשכול הוא המקרה השלישי מאז ינואר שבו נסוגה זוכה במכרז אנרגיה משמעותי. מהו המאפיין המשותף לכולן? מראית עין שלפיה מה שעומד בבסיס ההצעה הוא רצון להכריז על "ניצחון" במכרז, מבלי להתחשב בהשלכות ארוכות הטווח.

 

הצעות גבוהות במיוחד

אי־שם בדצמבר 2021, הכריזה ועדת המכרזים הבין־משרדית המשותפת למשרדי האוצר, האנרגיה, רשות החשמל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כי בחרה בחברת שיכון ובינוי אנרגיה במכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל, שמיקומה בדימונה (3,100 דונם). הצעת חברת שיכון ובינוי אנרגיה עמדה על 8.58 אגורות לקוט"ש, והייתה גבוהה ב־0.02 אגורות בלבד מההצעה מהדולקת אחריה.

אלא, שמאז במסדרונות שיכון ובינוי אנרגיה הבינו ככל הנראה שמדובר בטעות שנבעה מתמחור הרפתקני, ובמרץ האחרון הגיעו לסיכום עם החשב הכללי במשרד האוצר לביטול הזכייה במתקן. שיכון ובינוי אנרגיה נאלצה אומנם לשלם למדינה קנס בסך 20.5 מיליון שקל, אבל סיימה את הרבעון הראשון של 2023 עם רווח של 54 מיליון שקל.

בינואר האחרון התרחשה פארסה נוספת, שנוגעת לחברת האנרגיות המתחדשות סולגרין, שנשלטת על ידי קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל. באותה עת, חגגה החברה זכייה בשני מכרזי קרקעות של רמ"י להקמת שני מיזמים סולאריים ברמת בקע ובנאות חובב. במכרז הראשון ברמת בקע הציעה סולגרין 336 מיליון שקל, סכום הגבוה ב־16% מההצעה השנייה בגודלה (כ־289 מיליון שקל), מה שנראה בהחלט סביר. אולם, במכרז השני בנאות חובב קרה דבר חריג לכל הדעות: החברה זכתה במכרז תמורת כ־717 מיליון שקל, כשהצעתה הייתה גבוהה מזו השנייה (כ־423 מיליון שקל) ב־68%. בצל קריסה של 22% במניה תוך יממה מאז ההודעה על אותן זכיות, החברה נאלצה להודות בטעות כעבור פחות מחודש, להשיב את הקרקע - ולשלם קנס של 5 מיליון שקל.

זה לא היה הסוף להצעות הגבוהות באופן חריג במכרזי רמ"י. במאי האחרון זכתה חברת OPC של עידן עופר בשלוש קרקעות בנאות חובב בהיקף של 2,273 דונם, בסכום כולל של 484 מיליון שקל. פילוח אותם 484 מיליון שקל הוא לא פחות ממדהים. במכרז הראשון זכתה OPC עם 78 מיליון שקל, הצעה שגבוהה ביותר מפי שתיים מזו שסיימה במקום השני (כ־34 מיליון שקל); במכרז השני היא זכתה תמורת 288 מיליון שקל, יותר מפי ארבעה מהמקום השני (כ־64.7 מיליון שקל); ובזה השלישי עם 118 מיליון שקל, יותר מפי 3.5 מההצעה השנייה (כ־32 מיליון שקל).

מי המבוגר האחראי?

המשמעות של הצעות שלבסוף לא עומדים מאחוריהן, היא עצומה. בראש ובראשונה, היא כמובן עלולה להוביל לצניחה במניות. בד בבד, המשמעות של ביטול מכרז אשכול ופניית קבוצת OPC־קרן נוי לבית המשפט - שהגישה את ההצעה השנייה בגודלה ודורשת להעביר את הזכייה לידיה - היא עיכוב משמעותי בהפחתת תעריף החשמל. בנוסף, העיכוב מהווה גם דחיית התהליך להפחתת שיעור האחזקות של חברת החשמל בפלח הייצור בישראל, כפי שנקבע ברפורמה משנת 2018.

לבסוף, הנושא המדאיג ביותר הוא האנרגיות המתחדשות בישראל. רק ב־2022 עמדה המדינה ביעד של 10% שנקבע לשנת 2020 לייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. היעדים לשנים הקרובות, לפחות למראית עין, עדיין עומדים על 20% ייצור ב־2025 ו־30% ייצור ב־2030. כל ביטול ועיכוב בפיתוח שדות סולאריים, שמהווים את חלק הארי מייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל, מהווה קטליזטור למצב שבו ישראל תמשיך לפגר אחרי היעדים שלה עצמה.

תהליך הגשת ההצעות החריגות, שהחל במכרזים הסולאריים והגיע לשיאו במכרז למכירת תחנת הכוח אשכול, מעורר דאגה בקרב חברות אנרגיה. לא רק בגלל מה שקרה אלא גם בגלל העתיד הקרוב שבו רמ"י תצא לסבב מכרזי קרקע נוסף במתכונת דומה לאלו שהיו בינואר ובמאי. כלומר, הזכיות באמצעות הצעות גבוהות מאוד, בהן כאלו שעולות בביטול המכרז או בביטול הזכייה, עלולות לחזור על עצמן ובסיכומו של דבר לפגוע באינטרסים של כלל אזרחי מדינת ישראל. לכן, השאלה שנשארת פתוחה היא מי יהיה המבוגר האחראי מבין הרגולטורים שייטול אחריות על המגמה המסוכנת?

עוד כתבות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים