גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותעו"ד דן אלדד

להסדיר בחוק יסוד: חובת מינוי ממלא־מקום קבוע לראש הממשלה

אשפוזו של נתניהו מדגים עד כמה קריטי לגלות אחריות ולדאוג שימונה לו מיד ממלא־מקום קבוע ● ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה ● נוכח לקחי העבר, נכון לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר מקום לאי־ודאות שפוגעת במדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך
ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

הכותב הוא מנהל המחלקה לעבירות כלכליות בפרקליטות המדינה לשעבר. כיום עורך דין במשרד אלדד־פרץ, מומחה לעבירות הצווארון הלבן

האירועים הקרדיולוגיים האחרונים הפנו את תשומת־הלב לתופעה של חוסר אחריות המתקיימת בממשלת ישראל: אין ממלא־מקום מוגדר מראש לראש הממשלה. אין תוכנית מסודרת למקרה שבו ראש הממשלה לא יוכל, חלילה, להמשיך במילוי תפקידו.

החשש אינו ערטילאי. שני ראשי ממשלה בישראל הלכו לעולמם במהלך כהונתם. האחד, לוי אשכול, נפטר מהתקף לב. השני, יצחק רבין, נפל על משמרתו מידי רוצח נתעב. ראש ממשלה שלישי, אריאל שרון, לקה באירוע מוחי והוחלף בידי ממלא־מקום שהוגדר לכך מראש. שלושה ראשי ממשלה מתוך השלושה־עשר שכבר סיימו את תפקידם, נפטרו או איבדו את כשירותם במהלך הכהונה. כמעט רבע. הדבר אינו חריג בעולם: שמונה מ־44 האנשים שסיימו עד כה לכהן כנשיאי ארה"ב, מתו במהלך תפקידם: כמעט חמישית.

נזק גדול ומהותי

ראש ממשלה שילך, חלילה, במהלך כהונתו לעולמו, בהיעדר מחליף מוגדר מראש, עלול לגרום למדינה נזק גדול יותר ממה שגורמים אישה או איש מן הציבור שלא משאירים צוואה ומותירים כך למשפחתם סכסוכים והליכים משפטיים. ראש ממשלה שנמנע מלמנות לו ממלא־מקום עלול להשאיר מדינה שלמה בחוסר ודאות, כשהאזרחים צופים במנהיגיהם מתקוטטים.

סעיף 5(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי אחד השרים, שהוא חבר כנסת, "יכול שיהיה ממלא־מקום ראש הממשלה". פרשנות היועצים המשפטיים לממשלה לסעיף היא שהביטוי "יכול" - משמעו גם "יכול שלא יהיה כזה". סעיפים אחרים בחוק היסוד קובעים כי ממלא־המקום יחליף את ראש הממשלה במקרה פטירה או במקרים אחרים, וכי הוא ינהל את ישיבות הממשלה בהיעדרו. החוק מאפשר גם מינוי שר אחר, אד־הוק, למשימות אלה, במקרה שאין, בעת הסתלקותו של ראש הממשלה, ממלא־מקום לראש הממשלה.

מה יקרה אם הממשלה תתקשה לקבל החלטה? מה יקרה אם שני מועמדים יקבלו בממשלה מספר קולות זהה? מי בכלל יכנס את הממשלה במצב דברים כזה? במקרים הקודמים הייתה הסכמה על שר משרי הממשלה שלקח על עצמו את התפקיד, אך לא לעולם חוסן.

תשתית ליום שאחרי

כל עורך דין העוסק בצוואות או בייפוי־כוח מתמשך, יודע שקשה לגרום לאנשים לעסוק ב"יום שאחרי". לא פשוט לשכנע אנשים שאחריותם למשפחתם ולעסקיהם מחייבת אותם להכין את התשתית המשפטית ליום שבו לא יהיו בעולם, או שלא יהיו כשירים לקבל החלטות. אם כך לגבי בני אדם מהשורה - בוודאי שקשה יותר לשכנע בכך מנהיגים, הרואים עצמם כמי שנמצאים בעיצומה של שליחות היסטורית, ושרויים בעשיה אינטנסיבית.

דווקא אורח החיים של מנהיגים פוליטיים חושף אותם, יותר מאנשים אחרים, לסכנות רפואיות, ולצערנו - גם לחשש מפני התנקשות בחייהם. דווקא האחריות הכבדה שמוטלת עליהם מחייבת אותם לראות כחלק מתפקידם גם דאגה ל"יום שאחרי" במקרה שיום זה יבוא מוקדם מהצפוי.

הועלו כל מיני סברות על מניעים אישיים ופוליטיים ליצירת המצב הנוכחי בישראל. אלה תירוצים שאין בהם כדי להתמודד עם חוסר האחריות שבהימנעות מהדרת ממלא־מקום. לבעיות הפוליטיות יש פתרונות. ניתן לקבוע בחוק מראש כי שר הביטחון, כמי שעוסק בתחום הרגיש ביותר ויכול להבטיח בו המשכיות, יהיה ממלא־המקום. ניתן להגדיר את התפקיד לפי הסדר ברשימה שבמסגרתה נבחר ראש הממשלה לכנסת. גם שיטת הסניוריטי (בגיל או בוותק) אינה פסולה, וניתן גם לקיים רוטציה בין שרים.

קול הציבור

בהיעדר ממלא־מקום העובר אוטומטית לשמש כראש ממשלה בפועל, אין למעשה, ברגע שבו ראש הממשלה לא יכול עוד לשמש בתפקידו, ממשלה מתפקדת במדינת ישראל. לעיקרון החוקתי של רציפות הממשלה לא תהיה אז משמעות מעשית מלאה. לא יהיה ברור מי בממשלת ישראל מקבל את ההחלטות החשובות לקיום המדינה. לידידינו ברחבי העולם לא תהיה כתובת לפנות אליה, וסביבנו אויבים רבים מאוד, המחכים לשעת כושר מהסוג הזה.

רק בשבת זו קראנו בפרשת השבוע על הניסיון האחרון של משה רבנו לדחות את רוע הגזירה ולהישאר מנהיג האומה גם בעת כניסת עם ישראל לארץ ישראל. ניסיון זה נענה על־ידי האל בהנחיה: "וצו את יהושע, וחזקהו ואמצהו". במדינת ישראל של היום לא יבוא כנראה צו אלוהי. הקול צריך לבוא מראש הממשלה עצמו, ואם לא ממנו, אז מהציבור הרחב ומיתר נציגיו בבית המחוקקים.

איני מקבל את הסברה שלראשי הממשלה פשוט לא אכפת מה שיקרה אחרי לכתם. לכל ראש ממשלה חשובה המדינה גם בראייה היסטורית. המדינה יקרה לליבו, וכל מה שהוא עושה נועד לחזקה גם בשנים שיבואו אחרי שנות חייו. לכן, חובתו של ראש הממשלה וחובתה של הממשלה הן למנות מיד ממלא־מקום לראש הממשלה.

לתקן את חוק היסוד

כמו כן, ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה. נוכח לקחי העבר, נכון גם לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר שום מקום לאי־ודאות, בדומה לסדר הקיים בארצות־הברית.

לקחי ההיסטוריה מחייבים שיהיה יותר מממלא־מקום אחד בסדר: כשראש הממשלה יצחק רבין נרצח, לא היה שמעון פרס רחוק מכדורי הרוצח, ובארצות־הברית כבר היה קשר שבו נרצח הנשיא, וניסו לרצוח במקביל את סגן הנשיא ואת מזכיר המדינה.

במדינת ישראל, שבה הצמרת המדינית והצבאית מסתכנת לא פעם, כולה יחד, בביקורים במקומות מסוכנים, ושמתקיים בה חשש לא רק להתקפי לב ואירועים מוחיים אלא גם לפעולות טרור מצד האויב המכוונות נגד ראשי המדינה - עניין זה מחייב התייחסות רצינית הרבה יותר ממה שמתרחש כיום.

בריאות ואריכות־ימים לראש הממשלה ולכל משרתי הציבור, באשר הם.

עוד כתבות

זירת הפיגוע באזור מחסום בל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

נריה לייטר, בנו של שגריר ישראל בארה"ב, נפצע קשה בפיגוע

פיגוע דריסה באזור מחסום בל: נריה לייטר, בנו של השגריר בארה"ב, נפצע קשה; המחבל חוסל ● נשיא סוריה: "שום ניסיון לכפות עובדות בשטח אינו יכול לפגוע בלגיטימיות של מדינתנו ● טורקיה, עיראק, עומאן ואזרבייג'אן הודיעו על עצירת הטיסות אל איראן וממנה ● דיווח: ההתרעה מאיחוד האמירויות לפני ה-7 באוקטובר הועברה קודם כול לשב"כ, וכמה ימים לאחר מכן עלתה בשיחה בין נתניהו לנשיא האמירויות ● עדכונים שוטפים

מימין: אבי לוי, יפית גריאני, ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי, רמי זרנגר, יוסי כהן

הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

פיצוץ עסקת כאל, בעקבות תנאים חדשים שהציבה רשות התחרות, כולל בתוכו השלכות רוחב לענף ● בנק דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, אך עלול להסתבך עם המדינה, המיליארדר שבזבז שנתיים והרגולטורית שהוכיחה שיש לה שיניים

בית דין רבני. שחקן שחוזר למגרש הסכסוכים האזרחיים אחרי 20 שנה / צילום: Shutterstock

כיצד מוכיחים בבית הדין הרבני טענות על הנעשה "בחדרי חדרים"

בית הדין הרבני נדרש להכריע בטענות על התנהלות אינטימית שקשה להוכיח בראיות, לאחר שהאישה טענה כי בעלה כפה עליה יחסי אישות בעת נידתה ● הבעל הכחיש ועבר בדיקת פוליגרף, אך בשיחת ההכנה הודה כי לחץ עליה לקיים יחסים בתקופה זו ● שלושת הדיינים נחלקו - והכריעו בעמדת הביניים

אושר עד / צילום: יונתן כיתאין

אייפון חדש בהנחה של אלף שקל. איך אושר עד עושה את זה?

האייפון החדש רק נחת בישראל ובאושר עד כבר מציעים אותו בהנחה של אלף שקל ● מה ההבדלים ביחס למוצר של היבואן הרשמי?

מנכ''ל מטא מארק צוקרברג / צילום: ap, Nic Coury

מטא מציגה עוזר אישי שיזמין לכם כרטיסי טיסה. האם הוא שווה את הזינוק במניה?

מטא רשמה מיליוני הורדות עם Muse, עוזר אישי שיכול לנהל יומן, לעשות קניות אונליין ולהזכיר ימי הולדת ● ההצלחה הזניקה את המניה בוול סטריט, אך המומחים מזהירים שהמודל הפיננסי עדיין לא ברור וייתכן שהדרך להכנסות מהמוצר ארוכה

מימין: עו''ד יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, ויקטור שמריך, ווליו בייס ועידו נויברגר, ווליו בייס / צילום: סיון פרג', תומר יעקבסון

כלל מעניקה שווי שיא לבנק השקעות בישראל: כך קפץ המחיר של ווליו בייס

יותר מעשור לאחר מכירת החיסול של כלל פיננסים: יורם נוה מקדם השקעה בווליו בייס של ויקטור שמריך ועידו נויברגר לפי 600 מיליון שקל ● מהלך ההשקעה שנתקע בעבר בעקבות חקירת ני"ע, יוצא כעת לדרך בשווי גבוה בהרבה, על רקע הגאות בשווקים ומחירי שיא לבתי השקעות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

החוזים בוול סטריט אדומים; תשואת האג"ח ל-30 שנה מזנקת לשיא מאז 2004

סקטור הטכנולוגיה מושך את החוזים העתידיים בוול סטריט לירידות ● הבורסות באירופה מתנהלות בנטייה שלילית ● שעות לפני פגישת המנהיגים בוושינגטון, שתי המעצמות מסכימות להאריך את "שביתת הנשק" בסחר בחודשיים ● אג"ח 30 שנה של ארה"ב בשיא של 22 שנים ● הברנט חוצה את רף ה-105 דולר לחבית ● אזהרה חריגה: החוב העולמי חצה את רף ה-365 טריליון דולר

יורם אלטמן ואדם פיינברג / צילום: נעה ניר, יח''צ

מיזוג בענף הפרסום: שתי חברות הפוסט-פרודקשן שיפעלו תחת קורת גג אחת

חברות הפוסט־פרודקשן Gravity ו־Shortcut Playground מאחדות כוחות ויפעלו תחת קורת גג אחת, במטרה להציע למותגים ולמשרדי פרסום מעטפת שירותים משלב הרעיון ועד לתוצר המוגמר ● המהלך מגיע על רקע השינויים בענף בעקבות חדירת הבינה המלאכותית והצורך בייצור תוכן בהיקפים גדולים ובזמנים קצרים ● אירועים ומינויים

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

המגדל בן 66 הקומות ברמת גן מעורר התנגדויות: “קיפוח חריף של בעלי הקרקעות”

פרויקט "בית ישראל קנדה" ברמת גן, שיכלול 208 דירות לצד שטחי תעסוקה ומסחר, מעורר התנגדויות מצד בעלי קרקעות ודיירי המגדל הסמוך ● בעלי הקרקעות טוענים לחלוקה לא הוגנת של זכויות הבנייה, ודיירי Tower Time מזהירים מפגיעה בנגישות, בפרטיות ובאיכות החיים ● וגם: התוכנית החדשה שתסייע לקבלנים להטמיע טכנולוגיות בענף הבנייה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

עודד שפירר, מנכ''ל הרשות לניירות ערך / צילום: אבישג שאר-ישוב

לאחר 25 שנה: מנכ"ל הרשות לניירות ערך יסיים את תפקידו

עודד שפירר הודיע ליו"ר הרשות לניירות ערך ספי זינגר כי יסיים את תפקידו בחודש דצמבר ● שפירר הצטרף לרשות בשנת 2001 וכיהן בה במגוון תפקידים, עד למינויו למנכ"ל הרשות הראשון לפני שבע שנים

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

נוסעים להולנד? תבדקו מה יש לכם במזוודה

כותרות העיתונים בעולם: בהולנד מאיימים בקנס או במאסר אם ימצאו מוצרים מההתנחלויות במזוודה בכניסה למדינה, סין נותנת כסף וטכנולוגיה לאיראן, וסופרת יהודייה גורשה מפסטיבל בספרד ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

ההיסטוריה מלמדת: היכונו לרבעון הכי טוב בשנה / צילום: Shutterstock

וול סטריט נכנסת לרבעון החזק בשנה, הפד עלול לקלקל אותו

ה־S&P 500 עלה ברבעון האחרון של השנה ב־80% מהמקרים מאז 1950, עם תשואה ממוצעת של כ־4.2%, וגם השנה הוא מגיע אליו עם מומנטום חזק ● אלא שהפד כבר חזר להעלות ריבית, וההיסטוריה מלמדת שכאשר הרבעון משתבש, כפי שקרה ב־2018, זה עלול לכאוב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

התשואות זינקו והפאניקה חזרה לוול סטריט: נאסד"ק ירד ב-1.2%

S&P 500 ירד ב-0.7% ● עליית מחיר הנפט תדלקה את הפחד מהאינפלציה ודחפה את תשואות האג"ח האמריקאיות לשיאים ● חברת המחשוב הקוונטי IonQ בישרה על פריצת דרך ● מקדונלד הודיעה על כוונתה להשקיע מיליארדי דולרים כדי לסייע לזכיינים להטמיע בינה מלאכותית ● דיסני מעלה את מחירים ● מדד מנהלי הרכש זינק לשיא של 5 שנים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סערת האג"ח העולמית מגיעה לתל אביב: המדדים יורדים בחדות

מדד ת"א 35 נופל בכ-1.3%, ת"א 90 מאבד כ-2% ● כלל המדדים הענפיים נסחרים באדום ● ברקע, תשואות האג"ח בארה"ב לא עוצרות - התשואה לעשור בשיא של 19 שנה, התשואה ל-30 שנה ברמתה הגבוהה מאז 2004 ● הסיבות: החובות המדינתיים התופחים ברחבי העולם, זעזועי האנרגיה והחששות מפני אינפלציה ● גם שוק החוב המקומי מרגיש את הלחץ: מדד תל-גוב 10+ יורד בכ-1%

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

הדרישה של רשות התחרות שעשויה לטרפד את עסקאות המיזוג הבאות

מאחורי התנאים של רשות התחרות למיזוג יוניון והראל עם חברת כאל, שהפילו את המיזוג, עומד חשש מזליגת מידע בין החברות ● מומחים בתחום מסבירים: "מידע על משתמשים הוא דרמטי והוא נכס שחברות קונות"

ינסו להוריד את גובה הלהבות. טראמפ ושי במפגש הקודם השנה, בייג'ינג / צילום: ap, Mark Schiefelbein

חמוש בסוללת בכירי ההייטק האמריקאי: טראמפ בדרך לפסגת ענק עם שי ג'ינפינג

מפגש הפסגה בין ראשי המדינות בוושינגטון נועד למנוע הידרדרות ביחסים, כאשר מתחת לפני השטח נערמות מחלוקות כבדות: מהמכסים, דרך המרוץ ל־AI ועד המלחמה באיראן ● בפגישה צפויים להשתתף גם אנשי העסקים החזקים ביותר בארה"ב, בהם אילון מאסק וסם אלטמן

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על דוחה את תוכנית היהלומים החדשה. זו הסיבה

אל על מאריכה בפעם השנייה את תוקף תוכנית היהלומים, שהייתה אמורה להסתיים בסוף השנה, ומשאירה את תנאי הצבירה וההטבות ללא שינוי עד סוף פברואר 2027 ● זאת לאחר שבשנה שעברה שינתה את תנאי צבירת היהלומים, ובמקביל העבירה השנה את מועדון הנוסע המתמיד ממכאל לישראכרט

רחוב ריג'נט בלונדון / צילום: Shutterstock

עוד 120 ליש"ט לחופשה? המס החדש שמסעיר את בריטניה

ממשלת בריטניה בוחנת לאפשר לראשי הערים באנגליה להטיל מס תיירות על לינות, בדומה למודל הקיים בסקוטלנד ובוויילס ● המס נועד להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות ולחזק את עצמאותן התקציבית, והוא עשוי להניב מאות מיליוני ליש"ט ● היוזמה מעוררת התנגדות בענף התיירות וחשש מעליית מחירי החופשות ומפגיעה בעסקים

תומר לוינסקי / צילום: גיל נחושתן

משקיע מיליונים בנדל"ן ורק עשרות אלפי דולרים בשוק ההון: "אני עדיין לומד אותו"

תומר לוינסקי התוודע לשוק ההון רק לפני שנתיים (בגיל 35), הוא משקיע בעקבות המלצות ומעדיף להתרחק ממניות שכולם מדברים עליהן ● "הרווחתי כ־30 אלף דולר בשנתיים, מצחיק אותי לדבר על זה כרווח. אני לא בונה על הכסף הזה", הוא משתף

בני נוער ובינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סקר חדש: שליש מהנוער בישראל סומכים על סוכני AI יותר מאשר על ההורים

בחברת מאסטרקארד ערכו לאחרונה סקר בקרב 26 אלף מבוגרים ובני נוער מ-13 מדינות באירופה כולל ישראל, הבודק עד כמה הם מאמצים את חידושי הבינה המלאכותית ● מהסקר עלה כי הישראלים מובילים בפער בכל הנוגע לאימוץ הטכנולוגיות החדשות ● אלו הנתונים