גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להסדיר בחוק יסוד: חובת מינוי ממלא־מקום קבוע לראש הממשלה

אשפוזו של נתניהו מדגים עד כמה קריטי לגלות אחריות ולדאוג שימונה לו מיד ממלא־מקום קבוע ● ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה ● נוכח לקחי העבר, נכון לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר מקום לאי־ודאות שפוגעת במדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך
ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

הכותב הוא מנהל המחלקה לעבירות כלכליות בפרקליטות המדינה לשעבר. כיום עורך דין במשרד אלדד־פרץ, מומחה לעבירות הצווארון הלבן

האירועים הקרדיולוגיים האחרונים הפנו את תשומת־הלב לתופעה של חוסר אחריות המתקיימת בממשלת ישראל: אין ממלא־מקום מוגדר מראש לראש הממשלה. אין תוכנית מסודרת למקרה שבו ראש הממשלה לא יוכל, חלילה, להמשיך במילוי תפקידו.

החשש אינו ערטילאי. שני ראשי ממשלה בישראל הלכו לעולמם במהלך כהונתם. האחד, לוי אשכול, נפטר מהתקף לב. השני, יצחק רבין, נפל על משמרתו מידי רוצח נתעב. ראש ממשלה שלישי, אריאל שרון, לקה באירוע מוחי והוחלף בידי ממלא־מקום שהוגדר לכך מראש. שלושה ראשי ממשלה מתוך השלושה־עשר שכבר סיימו את תפקידם, נפטרו או איבדו את כשירותם במהלך הכהונה. כמעט רבע. הדבר אינו חריג בעולם: שמונה מ־44 האנשים שסיימו עד כה לכהן כנשיאי ארה"ב, מתו במהלך תפקידם: כמעט חמישית.

נזק גדול ומהותי

ראש ממשלה שילך, חלילה, במהלך כהונתו לעולמו, בהיעדר מחליף מוגדר מראש, עלול לגרום למדינה נזק גדול יותר ממה שגורמים אישה או איש מן הציבור שלא משאירים צוואה ומותירים כך למשפחתם סכסוכים והליכים משפטיים. ראש ממשלה שנמנע מלמנות לו ממלא־מקום עלול להשאיר מדינה שלמה בחוסר ודאות, כשהאזרחים צופים במנהיגיהם מתקוטטים.

סעיף 5(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי אחד השרים, שהוא חבר כנסת, "יכול שיהיה ממלא־מקום ראש הממשלה". פרשנות היועצים המשפטיים לממשלה לסעיף היא שהביטוי "יכול" - משמעו גם "יכול שלא יהיה כזה". סעיפים אחרים בחוק היסוד קובעים כי ממלא־המקום יחליף את ראש הממשלה במקרה פטירה או במקרים אחרים, וכי הוא ינהל את ישיבות הממשלה בהיעדרו. החוק מאפשר גם מינוי שר אחר, אד־הוק, למשימות אלה, במקרה שאין, בעת הסתלקותו של ראש הממשלה, ממלא־מקום לראש הממשלה.

מה יקרה אם הממשלה תתקשה לקבל החלטה? מה יקרה אם שני מועמדים יקבלו בממשלה מספר קולות זהה? מי בכלל יכנס את הממשלה במצב דברים כזה? במקרים הקודמים הייתה הסכמה על שר משרי הממשלה שלקח על עצמו את התפקיד, אך לא לעולם חוסן.

תשתית ליום שאחרי

כל עורך דין העוסק בצוואות או בייפוי־כוח מתמשך, יודע שקשה לגרום לאנשים לעסוק ב"יום שאחרי". לא פשוט לשכנע אנשים שאחריותם למשפחתם ולעסקיהם מחייבת אותם להכין את התשתית המשפטית ליום שבו לא יהיו בעולם, או שלא יהיו כשירים לקבל החלטות. אם כך לגבי בני אדם מהשורה - בוודאי שקשה יותר לשכנע בכך מנהיגים, הרואים עצמם כמי שנמצאים בעיצומה של שליחות היסטורית, ושרויים בעשיה אינטנסיבית.

דווקא אורח החיים של מנהיגים פוליטיים חושף אותם, יותר מאנשים אחרים, לסכנות רפואיות, ולצערנו - גם לחשש מפני התנקשות בחייהם. דווקא האחריות הכבדה שמוטלת עליהם מחייבת אותם לראות כחלק מתפקידם גם דאגה ל"יום שאחרי" במקרה שיום זה יבוא מוקדם מהצפוי.

הועלו כל מיני סברות על מניעים אישיים ופוליטיים ליצירת המצב הנוכחי בישראל. אלה תירוצים שאין בהם כדי להתמודד עם חוסר האחריות שבהימנעות מהדרת ממלא־מקום. לבעיות הפוליטיות יש פתרונות. ניתן לקבוע בחוק מראש כי שר הביטחון, כמי שעוסק בתחום הרגיש ביותר ויכול להבטיח בו המשכיות, יהיה ממלא־המקום. ניתן להגדיר את התפקיד לפי הסדר ברשימה שבמסגרתה נבחר ראש הממשלה לכנסת. גם שיטת הסניוריטי (בגיל או בוותק) אינה פסולה, וניתן גם לקיים רוטציה בין שרים.

קול הציבור

בהיעדר ממלא־מקום העובר אוטומטית לשמש כראש ממשלה בפועל, אין למעשה, ברגע שבו ראש הממשלה לא יכול עוד לשמש בתפקידו, ממשלה מתפקדת במדינת ישראל. לעיקרון החוקתי של רציפות הממשלה לא תהיה אז משמעות מעשית מלאה. לא יהיה ברור מי בממשלת ישראל מקבל את ההחלטות החשובות לקיום המדינה. לידידינו ברחבי העולם לא תהיה כתובת לפנות אליה, וסביבנו אויבים רבים מאוד, המחכים לשעת כושר מהסוג הזה.

רק בשבת זו קראנו בפרשת השבוע על הניסיון האחרון של משה רבנו לדחות את רוע הגזירה ולהישאר מנהיג האומה גם בעת כניסת עם ישראל לארץ ישראל. ניסיון זה נענה על־ידי האל בהנחיה: "וצו את יהושע, וחזקהו ואמצהו". במדינת ישראל של היום לא יבוא כנראה צו אלוהי. הקול צריך לבוא מראש הממשלה עצמו, ואם לא ממנו, אז מהציבור הרחב ומיתר נציגיו בבית המחוקקים.

איני מקבל את הסברה שלראשי הממשלה פשוט לא אכפת מה שיקרה אחרי לכתם. לכל ראש ממשלה חשובה המדינה גם בראייה היסטורית. המדינה יקרה לליבו, וכל מה שהוא עושה נועד לחזקה גם בשנים שיבואו אחרי שנות חייו. לכן, חובתו של ראש הממשלה וחובתה של הממשלה הן למנות מיד ממלא־מקום לראש הממשלה.

לתקן את חוק היסוד

כמו כן, ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה. נוכח לקחי העבר, נכון גם לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר שום מקום לאי־ודאות, בדומה לסדר הקיים בארצות־הברית.

לקחי ההיסטוריה מחייבים שיהיה יותר מממלא־מקום אחד בסדר: כשראש הממשלה יצחק רבין נרצח, לא היה שמעון פרס רחוק מכדורי הרוצח, ובארצות־הברית כבר היה קשר שבו נרצח הנשיא, וניסו לרצוח במקביל את סגן הנשיא ואת מזכיר המדינה.

במדינת ישראל, שבה הצמרת המדינית והצבאית מסתכנת לא פעם, כולה יחד, בביקורים במקומות מסוכנים, ושמתקיים בה חשש לא רק להתקפי לב ואירועים מוחיים אלא גם לפעולות טרור מצד האויב המכוונות נגד ראשי המדינה - עניין זה מחייב התייחסות רצינית הרבה יותר ממה שמתרחש כיום.

בריאות ואריכות־ימים לראש הממשלה ולכל משרתי הציבור, באשר הם.

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים