גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להסדיר בחוק יסוד: חובת מינוי ממלא־מקום קבוע לראש הממשלה

אשפוזו של נתניהו מדגים עד כמה קריטי לגלות אחריות ולדאוג שימונה לו מיד ממלא־מקום קבוע ● ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה ● נוכח לקחי העבר, נכון לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר מקום לאי־ודאות שפוגעת במדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך
ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

הכותב הוא מנהל המחלקה לעבירות כלכליות בפרקליטות המדינה לשעבר. כיום עורך דין במשרד אלדד־פרץ, מומחה לעבירות הצווארון הלבן

האירועים הקרדיולוגיים האחרונים הפנו את תשומת־הלב לתופעה של חוסר אחריות המתקיימת בממשלת ישראל: אין ממלא־מקום מוגדר מראש לראש הממשלה. אין תוכנית מסודרת למקרה שבו ראש הממשלה לא יוכל, חלילה, להמשיך במילוי תפקידו.

החשש אינו ערטילאי. שני ראשי ממשלה בישראל הלכו לעולמם במהלך כהונתם. האחד, לוי אשכול, נפטר מהתקף לב. השני, יצחק רבין, נפל על משמרתו מידי רוצח נתעב. ראש ממשלה שלישי, אריאל שרון, לקה באירוע מוחי והוחלף בידי ממלא־מקום שהוגדר לכך מראש. שלושה ראשי ממשלה מתוך השלושה־עשר שכבר סיימו את תפקידם, נפטרו או איבדו את כשירותם במהלך הכהונה. כמעט רבע. הדבר אינו חריג בעולם: שמונה מ־44 האנשים שסיימו עד כה לכהן כנשיאי ארה"ב, מתו במהלך תפקידם: כמעט חמישית.

נזק גדול ומהותי

ראש ממשלה שילך, חלילה, במהלך כהונתו לעולמו, בהיעדר מחליף מוגדר מראש, עלול לגרום למדינה נזק גדול יותר ממה שגורמים אישה או איש מן הציבור שלא משאירים צוואה ומותירים כך למשפחתם סכסוכים והליכים משפטיים. ראש ממשלה שנמנע מלמנות לו ממלא־מקום עלול להשאיר מדינה שלמה בחוסר ודאות, כשהאזרחים צופים במנהיגיהם מתקוטטים.

סעיף 5(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי אחד השרים, שהוא חבר כנסת, "יכול שיהיה ממלא־מקום ראש הממשלה". פרשנות היועצים המשפטיים לממשלה לסעיף היא שהביטוי "יכול" - משמעו גם "יכול שלא יהיה כזה". סעיפים אחרים בחוק היסוד קובעים כי ממלא־המקום יחליף את ראש הממשלה במקרה פטירה או במקרים אחרים, וכי הוא ינהל את ישיבות הממשלה בהיעדרו. החוק מאפשר גם מינוי שר אחר, אד־הוק, למשימות אלה, במקרה שאין, בעת הסתלקותו של ראש הממשלה, ממלא־מקום לראש הממשלה.

מה יקרה אם הממשלה תתקשה לקבל החלטה? מה יקרה אם שני מועמדים יקבלו בממשלה מספר קולות זהה? מי בכלל יכנס את הממשלה במצב דברים כזה? במקרים הקודמים הייתה הסכמה על שר משרי הממשלה שלקח על עצמו את התפקיד, אך לא לעולם חוסן.

תשתית ליום שאחרי

כל עורך דין העוסק בצוואות או בייפוי־כוח מתמשך, יודע שקשה לגרום לאנשים לעסוק ב"יום שאחרי". לא פשוט לשכנע אנשים שאחריותם למשפחתם ולעסקיהם מחייבת אותם להכין את התשתית המשפטית ליום שבו לא יהיו בעולם, או שלא יהיו כשירים לקבל החלטות. אם כך לגבי בני אדם מהשורה - בוודאי שקשה יותר לשכנע בכך מנהיגים, הרואים עצמם כמי שנמצאים בעיצומה של שליחות היסטורית, ושרויים בעשיה אינטנסיבית.

דווקא אורח החיים של מנהיגים פוליטיים חושף אותם, יותר מאנשים אחרים, לסכנות רפואיות, ולצערנו - גם לחשש מפני התנקשות בחייהם. דווקא האחריות הכבדה שמוטלת עליהם מחייבת אותם לראות כחלק מתפקידם גם דאגה ל"יום שאחרי" במקרה שיום זה יבוא מוקדם מהצפוי.

הועלו כל מיני סברות על מניעים אישיים ופוליטיים ליצירת המצב הנוכחי בישראל. אלה תירוצים שאין בהם כדי להתמודד עם חוסר האחריות שבהימנעות מהדרת ממלא־מקום. לבעיות הפוליטיות יש פתרונות. ניתן לקבוע בחוק מראש כי שר הביטחון, כמי שעוסק בתחום הרגיש ביותר ויכול להבטיח בו המשכיות, יהיה ממלא־המקום. ניתן להגדיר את התפקיד לפי הסדר ברשימה שבמסגרתה נבחר ראש הממשלה לכנסת. גם שיטת הסניוריטי (בגיל או בוותק) אינה פסולה, וניתן גם לקיים רוטציה בין שרים.

קול הציבור

בהיעדר ממלא־מקום העובר אוטומטית לשמש כראש ממשלה בפועל, אין למעשה, ברגע שבו ראש הממשלה לא יכול עוד לשמש בתפקידו, ממשלה מתפקדת במדינת ישראל. לעיקרון החוקתי של רציפות הממשלה לא תהיה אז משמעות מעשית מלאה. לא יהיה ברור מי בממשלת ישראל מקבל את ההחלטות החשובות לקיום המדינה. לידידינו ברחבי העולם לא תהיה כתובת לפנות אליה, וסביבנו אויבים רבים מאוד, המחכים לשעת כושר מהסוג הזה.

רק בשבת זו קראנו בפרשת השבוע על הניסיון האחרון של משה רבנו לדחות את רוע הגזירה ולהישאר מנהיג האומה גם בעת כניסת עם ישראל לארץ ישראל. ניסיון זה נענה על־ידי האל בהנחיה: "וצו את יהושע, וחזקהו ואמצהו". במדינת ישראל של היום לא יבוא כנראה צו אלוהי. הקול צריך לבוא מראש הממשלה עצמו, ואם לא ממנו, אז מהציבור הרחב ומיתר נציגיו בבית המחוקקים.

איני מקבל את הסברה שלראשי הממשלה פשוט לא אכפת מה שיקרה אחרי לכתם. לכל ראש ממשלה חשובה המדינה גם בראייה היסטורית. המדינה יקרה לליבו, וכל מה שהוא עושה נועד לחזקה גם בשנים שיבואו אחרי שנות חייו. לכן, חובתו של ראש הממשלה וחובתה של הממשלה הן למנות מיד ממלא־מקום לראש הממשלה.

לתקן את חוק היסוד

כמו כן, ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה. נוכח לקחי העבר, נכון גם לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר שום מקום לאי־ודאות, בדומה לסדר הקיים בארצות־הברית.

לקחי ההיסטוריה מחייבים שיהיה יותר מממלא־מקום אחד בסדר: כשראש הממשלה יצחק רבין נרצח, לא היה שמעון פרס רחוק מכדורי הרוצח, ובארצות־הברית כבר היה קשר שבו נרצח הנשיא, וניסו לרצוח במקביל את סגן הנשיא ואת מזכיר המדינה.

במדינת ישראל, שבה הצמרת המדינית והצבאית מסתכנת לא פעם, כולה יחד, בביקורים במקומות מסוכנים, ושמתקיים בה חשש לא רק להתקפי לב ואירועים מוחיים אלא גם לפעולות טרור מצד האויב המכוונות נגד ראשי המדינה - עניין זה מחייב התייחסות רצינית הרבה יותר ממה שמתרחש כיום.

בריאות ואריכות־ימים לראש הממשלה ולכל משרתי הציבור, באשר הם.

עוד כתבות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

תיקון והתנצלות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית