מיכלית דלק של חברת של / צילום: Reuters, Darren Staples
הכותבים הם מנכ"ל ואנליסטית בחברת הייעוץ הכלכלי Complex
בשבוע שעבר הכריז מזכ"ל האו"ם על מעבר מעידן ההתחממות הגלובלית ל־"רתיחה הגלובלית". חודש יולי היה החם ביותר שנמדד בהיסטוריה, בהמשך ישיר למגמה בשמונה השנים האחרונות, החמות בהיסטוריה.
הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה ב־1.2 מעלות צלזיוס מהעידן הפרה־תעשייתי, קרוב ומוקדם מדי ביחס ליעד שנקבע בהסכם פריז (הסכם שהושג בוועידת האקלים של האו"ם ב־2015, ועוסק בהפחתת פליטת גזי חממה ומזעור נזקי הפליטות הקיימים) - עליית טמפרטורה ממוצעת מקסימלית של 1.5 מעלות צלזיוס עד 2050. זאת כאשר במספר מקרים, ובתדירות גוברת, נחצה כבר רף ההתחממות ב־1.5 מעלות. לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, יש סיכוי של 50% שכבר ב־2026 הטמפרטורה הממוצעת בעולם תעקוף את היעד, וחלק מהשינויים יהיו בלתי הפיכים.
● יותר מ-1.5% ביום: מה עומד מאחורי ההתחזקות של השקל?
● "כשהריבית תרד, תהיה התפרצות, כי ביקוש יש": המנכ"לים של חברות הנדל"ן שומרים על אופטימיות
לפי הערכות מדענים עדכניות, עד לסוף המאה העולם יתחמם בכ־2.7 מעלות, ועם התרבות אירועי קיצון אקלימיים, אזורים רבים יהפכו לבלתי ניתנים למגורים. הפגיעה לא צפויה להיות שיוויונית, כאשר מדינות חלשות יספגו את עיקרה.
נזקים ארוכי טווח לטובת רווחים קצרי מועד
כידוע, הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ הם גזי החממה הנפלטים משימוש בדלקים פוסיליים - נפט וגז. אך למרות ההרעה במצב והתחזיות הקודרות, ההשקעות במקורות אנרגיה מזהמים אלה רק גדלות.
עד 2022, חברות האנרגיה המובילות באירופה התמקדו בהפחתת השימוש בנפט וגז ובמעבר לאנרגיה ירוקה - נקייה, חלופית או מתחדשת - לצורך עמידה ביעדי אקלים. אולם, לאחרונה החליטו להעביר את המיקוד חזרה לאנרגיות מזהמות, בדומה למקבילותיהן האמריקאיות.
הרקע לכך הוא מלחמת רוסיה־אוקראינה, שטרפה את הקלפים והמחישה שביטחון אנרגטי יכול להסתמך כיום רק על נפט וגז. זאת, בשל היעדר מקורות תחליפיים מספקים ויכולת אגירה של אנרגיה ירוקה, כשבמקביל יציאת הנפט הרוסי מהשוק בעקבות הסנקציות שהוטלו על המדינה, הובילה לזינוק במחירי הנפט והגז והגדילה את כדאיות הפקתם.
דוגמה מובהקת לשינוי המדיניות הזה היא Shell ההולנדית. לאורך השנים, של השקיעה סכומי עתק בהגעה ליעד אפס פליטות נטו עד 2050, עם שיא השקעה של כ־3.5 מיליארד דולר בשנת 2022, והתהדרה בהצבת יעדים להפחתת פליטות. אולם בתחילת 2023, בהנהגת מנכ"ל חדש, הודיעה החברה על חזרה למיקוד בדלקים פוסיליים, לצד עצירת הגידול בהשקעה באנרגיות מתחדשות. שינוי מגמה זה צפוי להוביל לעלייה ברווחיה, ובהתאם Shell הודיעה על הגדלת הדיבידנדים שתחלק ב־15%.
המשקיעים אהבו את התפנית הזו ודחפו את מניית Shell לעליות מעבר לשאר מניות הסקטור.
במקביל, גם ענקית האנרגיה הבריטית BP הסיטה השקעות לנפט וגז על חשבון אנרגיה מתחדשת, והפחיתה בחדות יעדי צמצום פליטות. זאת, תוך העלאת יעדי EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מסים, פחת והפחתות) לטווח של 51-56 מיליארד דולר עד שנת 2030, מיעד קודם של עד 46 מיליארד דולר, שהדרך להשיגו היא בהגדלת פעילות הנפט והגז לצד צמצום השקעות ארוכות טווח באנרגיה נקייה.
גם ענקית האנרגיה הצרפתית TotalEnergies הבהירה שלמרות הצהרותיה בתחום האנרגיה הירוקה בעבר, היא מחויבת להפקת נפט וגז.
בארה"ב, בעלי המניות במפיקות הוותיקות אקסון ושברון ממשיכים להתנגד ליעדי האקלים, והצביעו במאי נגד יעדי החברות להפחתת פליטות הפחמן הנדרשים לעמידה בהסכם פריז.
"אפס פליטות" שווה אפס תשואות?
וגם בענף ההשקעות - גופים גדולים בעולם נסוגים בהדרגה מהתחייבויות שנתנו להשקעות באנרגיה ירוקה ולהימנעות מהשקעות בחברות דלקים פוסיליים. מנהלי ההשקעות לא רוצים להישאר מחוץ לחגיגת התשואות שרושמות חברות האנרגיה בשנה האחרונה, ונכנעים גם ללחצים פוליטיים שמופעלים עליהם בשם אינטרסים קצרי טווח.
בזירה זו, בולט במיוחד לובי רפובליקני בארה"ב הפועל נגד מנהלי השקעות שתומכים בהשקעות ירוקות, בטענה שאסטרטגיות אלו פוגעות בחובתם להניב תשואות מקסימליות ללקוחותיהם. מאחורי טענות "רשמיות" אלה, עומד החשש מפגיעה בתעשיית הנפט שעליה נסמכת הכלכלה בחלק ממדינות ארה"ב, ובראשן טקסס.
להמחשה, בשנת 2022 לפחות שבע מדינות בארה"ב משכו בהפגנתיות יותר מ־2 מיליארד דולר מענקית ההשקעות בלקרוק, בשל מדיניות ה־ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) שלה. בנוסף, הועלו בארה"ב טענות כי מנהלי השקעות מפרים חוקי הגבלים עסקיים בשל התאגדותם לפעול יחדיו להפחתת פליטות, תחת Net Zero Insurance Allianz (NZIA). ארגון זה הוקם ב־2021 במטרה להפוך את תיקי ההשקעות של המשתתפים בו ל'נט־זירו' פליטות גזי חממה עד 2050, ואיגד בשיאו מאות גופים שהיקף נכסיהם היווה כמחצית מההשקעות המנוהלות בעולם. אולם בשל האיומים, פרשו מהגוף מנהלי ענק, בהם Lloyd's, Axa, Scor, Allianz, Swiss Re ו־Munich Re, מה שפגע דרמטית בכוחו.
גם בישראל, אלטשולר שחם, הגוף המוסדי הגדול הראשון שחרת על דגלו הימנעות מהשקעה בדלקים פוסיליים, חזר בו לאחרונה והשקיע מאות מיליוני דולרים בשברון, אקסון ו־BP.
מהווה שחור לעתיד ירוק יותר?
הסטת השקעות חברות האנרגיה לדלקים מזהמים היטיבה עם המשקיעים בשנה האחרונה, לאור עליית המניות והרווחים.
אך אנו מעריכים כי המגמה הזו לא צפויה להימשך לאורך זמן. ראשית, הרווחיות החריגה של הדלקים הפוסיליים בשנת 2022 אינה בת־קיימא וכבר נבלמת, על רקע הירידה במחירי הנפט והשיפור בהיצע. ברבעון השני השנה כבר צנחו רווחי החברות בסקטור בכ־50% לעומת 2022, אז מלחמת רוסיה־אוקראינה דחפה את מחירי הנפט והגז לשיא.
שנית, ההחמרה המואצת במשבר האקלים הקיץ עשויה ליצור לחץ כבד על ממשלות העולם להסיט את המטוטלת בחדות לעבר השקעה באנרגיות נקיות והגבלת השימוש בדלקים פוסיליים. להערכתנו, חברות האנרגיה הגדולות עלולות להיתפס לא מוכנות ולהיתקע עם השקעות עתק בפיתוח שדות נפט וגז ללא שימושים ארוכי־טווח מספקים, על חשבון חוסר במשאבים הנדרשים לאנרגיות מתחדשות.
שלישית, סטיית חברות האנרגיה מיעדי אקלים שהציבו לפני זמן קצר, לטובת רווחיות, פוגעת באמינותן וכן ועשויה להקשות עליהן לחזור למסלול הנט־זירו עד 2050 ולעמוד ביעדי הביניים הנדרשים. כל זאת עלול להצריך מהן השקעות עתק מפצות באנרגיה ירוקה בעתיד, שיפעלו כבומרנג על הרווחיות.
לבסוף, מנהלי השקעות שנכנעו ללחץ תוך ויתור על הערכים שעליהם הצהירו, בשם מרוץ התשואות, עלולים לגלות שקפצו על הרכבת המזהמת באיחור, ולסבול בקרוב מתשואות חסר במניות חברות האנרגיה.
הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם