לטענת מחזיקי האג"ח בחברת אול-יר, ההסדר המותנה שנחתם עם יואל גולדמן, ששימש יו"ר דירקטוריון החברה, מתבסס על מצגי שווא ● במכתב ששלחו לפרקליטות מיסוי וכלכלה אחרי הפרסום ב"גלובס", כתבו מחזיקי האג"ח כי "פנייתו של מר גולדמן לנאמן ולמחזיקים הייתה כל כולה 'הצגה' אחת גדולה"
יואל גולדמן / איור: גיל ג'יבלי
יממה אחרי הפרסום ב"גלובס" על ההסדר המותנה שנחתם עם יואל גולדמן, מי ששימש יו"ר דירקטוריון חברת אול-יר הולדינגס לימיטד, פונים הנאמן למחזיקי האג"ח באול-יר, משמרת חברה לנאמנות וחברי נציגות מחזיקי האג"ח במכתב חריף לפרקליטות מיסוי וכלכלה בדרישה לבטל את ההסדר. לטענתם, ההסדר מתבסס על מצגי שווא שהציג גולדמן, דבר שניתן היה לברר בקלות עם הנאמן או חברי נציגות מחזיקי אגרות החוב לפני שנחתם ההסדר.
● קריסת חברת גיבוי אחזקות: בדרך לתביעה של מאות מיליוני שקלים נגד דלויט?
● מלך הנדל"ן של ברוקלין והשמדת הערך: הכירו את האיש שעומד מאחורי הקריסה של חברת אול-יר | ניתוח
במכתב נטען כי מעבר לעבירות הדיווח השונות שמצוינות בהסדר, על הפרקליטות לחקור אם גולדמן עבר עבירות נוספות כמו זיוף מסמכים ומרמה. בפי הנאמן וחברי נציגות מחזיקי האג"ח טענות שונות. בין היתר נטען כי גולדמן משך כספים מהחברה שלא לצרכי החברה בסכום כולל של כ-10 מיליון דולר אמריקאי וכן העביר לשניים מחבריו סכום דומה.
כמו כן, נטען כי גולדמן הציג אישורי יתרות בנקים בגובה של כ-35 מיליון דולר, שאינם תואמים את היתרות שהיו בבנקים באותה עת ונחשדים כזיוף, וכי בעודו חתום על "סטנד סטיל" ולאחר מועד עצירת תשלומים לכלל הנושים, שינה גולדמן באופן חד צדדי את הרכב הדירקטוריון של החברה והעביר לנושה בודד סכום של 8.5 מיליון דולר תוך ביצוע העדפת נושים. בנוסף, נטען כי אושרו לגולדמן קווי אשראי על ידי מממנים שונים בחשבונותיו האישיים כנגד שיעבוד כספי של החברה, וכי בדוחות הכספיים ובתשקיפים הוצגו נכסים מהותיים של החברה בשוויים מנופחים בהסתמך על הסכמי שכירות ושימוש פיקטיביים שהציג גולדמן לכאורה.
"ההסדר פסול משפטית, ציבורית וערכית"
לטענת הנאמן, חברת משמרת וחברי נציגות מחזיקי האג"ח, המיוצגים כולם על-ידי עוה"ד אמיר פלמר, עופר צור ואמנון ביס, לא היה מקום לחתום על הסדר מותנה על גולדמן, הן מטעמים אלה והן בשל כך שהציג מצג שווא ביחס למגעים שהוא מקיים להשבתם של עשרות מיליוני שקלים למחזיקי האג"ח. "על זה נאמר לא דובים ולא יער", נכתב.
במכתב נטען כי המו"מ התחלתי שהתקיים עם גולדמן מוצה, וכי במועד החתימה על ההסדר עמו לא התקיימו כל מגעים עם הנאמן. כן נטען כי גולדמן אכן פנה לנאמן ולנציגות באמצעות צד שלישי וביקש להגיע להסדר שלפיו ישלם 10 מיליון דולר בפריסה למשך מספר שנים, אך כי דרישות שהציגו על מנת לוודא שפנייתו רצינית לא מולאו על-ידו, ולכן התקשורת בין הצדדים נותקה.
"כל גורם יכול לפנות לנאמן או לנציגות בהצעות פשרה כאלה ואחרות", נטען במכתב. "אין בפניות מסוג זה כדי להעיד על רצינות הפניה, כנותה ובוודאי שלא על מחויבות משפטית מצד הפונה. לעניות דעת הנאמן והנציגות, מטרתה של הפניה הייתה להציג בפני הפרקליטות הנכבדה מצג שווא כאילו מר גולדמן נמצא ממש על סף תשלום פיצוי למחזיקי אגרות החוב בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אך כמוסבר אין אמת בדברים".
עוד צוין במכתב כי "פנייתו של מר גולדמן לנאמן ולמחזיקים הייתה כל כולה 'הצגה' אחת גדולה שנועדה לשרת את המשא ומתן עם הפרקליטות", וכי "ההסדר פסול משפטית, ציבורית וערכית".
מהפרקליטות לא נמסרה תגובה.