השכר הממוצע עלה בחודש מאי בקצב גבוה מהאינפלציה ומאיים לתדלק אותה מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
בעוד המאבק באינפלציה בעולם מתנהל במלוא עוזו, נראה כי יש גורם משמעותי שמסרב להיכנע לעליות הריבית. שוק העבודה, שממשיך להיות הדוק, מבטא מצב של תעסוקה מלאה במשק. כך נוצר מצב שבו עובדים רבים, שאינם מוכנים לראות את שכרם נשחק, דורשים העלאות, מה שעשוי לתדלק את האינפלציה ולגרום לעלייה בריבית בנק ישראל.
● מיליוני משרות ייעלמו לפני סוף העשור: עידן כלכלי חדש כבר כאן
● אל תפחדו להזדקן, הבינה המלאכותית תניע את הצמיחה העולמית
● בנק ישראל לבנקים: מצפה שתגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי
איך כל זה נראה במספרים? לחצי השכר באים לידי ביטוי בעליית השכר החודשי, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים בכל חודש. הנתונים, שפורסמו בשבוע שעבר, מראים כי בחודש יוני עלה השכר הממוצע במשק ב־6.3%, הרבה מעל לאינפלציה באותו חודש, שעמדה על 4.2%.
העלייה הגבוהה של השכר במשק יכולה להוביל ללחצים שיפגעו במאבק של בנק ישראל באינפלציה. יתרה מכך, עלייה מהירה בשכר מהווה גורם תומך להמשך העלאת ריבית. התוצאה: לחצי השכר עלולים לגרור עליות ריבית נוספות שיהוו גזירה נוספת על משקי בית רבים במדינה.
"לחצי השכר במגמה מדאיגה"
קיימת הערכה בשוק שהסכם השכר החדש בין ההסתדרות למשרד האוצר יתרום ללחצי האינפלציה בארץ. אולם, רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI בית השקעות, מסויג לגבי טענה זו. "הסכמי השכר סגרו חלק מהפערים שנפתחו אל מול הסקטור הפרטי, בו נרשמה עלייה מהירה יותר בשכר בענף ההייטק ואחר כך באופן כולל", הוא אומר. להערכתו, ייתכן שהעלייה בשכר בסקטור הציבורי תתרום לביקושים בשוק, אבל עיקר הלחצים מגיעים דווקא מהסקטור הפרטי.
גוזלן לא לבד. גם יונתן כץ, האסטרטג הראשי בלידר שוקי הון, מזהיר מהמצב ובטוח שהלחץ מגיע בעיקר מהסקטור הפרטי ולא מהציבורי. לדבריו, "לחצי השכר במשק נמצאים במגמה מדאיגה אשר מייצרת סביבה אינפלציונית גבוהה מזו שרוצים להגיע אליו בבנק ישראל". כץ מדגיש שעליית שכר חודשית כזו תדלק את האינפלציה ולא תאפשר ירידה ליעד שהציב בנק ישראל, שעומד בטווח העליון על 3%.
פרט לכך, הוא מבדיל בין לחץ השכר בענפי המשק השונים: "בתחילת השנה הענף שתרם לעליית השכר בישראל היה הענף הציבורי, כאשר הסכמי השכר במשק נכנסו לתוקף ועובדי המגזר הציבורי קיבלו מענק בסך של כ־6,000 שקל. אבל מדובר בכל זאת במענק חד־פעמי אשר לא אמור להשפיע לאורך זמן. הענף העסקי הוא הרבה יותר קריטי ומשפיע על האינפלציה".
איך המצב ישפיע על הריבית?
עם זאת, לא מדובר בגורם היחידי שבנק ישראל ייקח בחשבון בהחלטות הריבית הבאות. שער החליפין לדוגמה, הוא פרמטר משמעותי לא פחות. גוזלן מ־IBI מעריך שהנתונים משוק עבודה תומכים בהעלאת הריבית על ידי בנק ישראל, אך לא חושב שהם אלו שיכריעו, לפחות לגבי ההחלטה בחודש ספטמבר. "אני מעריך שההשפעות של שוק העבודה ההדוק על האינפלציה יבואו לידי ביטוי בהמשך השנה, ולכן אני מצפה להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות עד לסופה", הוא אומר.
אך לא כולם מסכימים עם טענה זו. בסקירה השבועית של ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, הוא מסביר כי לראייתו בנק ישראל לא יעלה את הריבית החודשים הקרובים. "נכון לשלב זה, נראה כי המשך ירידת סביבת האינפלציה תביא את בנק ישראל להמשך שמירה על הריבית הנוכחית בחודשים הקרובים", הוא אומר.
מגמה דומה בעולם, עם כוכבית
תופעת לחצי השכר אינה ייחודית לישראל. גם בארה"ב המגמה מדאיגה, כאשר בחודש יולי השכר השעתי עלה ב־4.4%, בעוד שהאינפלציה עומדת על 3%. עם זאת, יש לציין שמדובר בירידה משיא עליית השכר בעת האחרונה (5.9% בחודש מרץ אשתקד).
גוזלן מ־IBI מוצא מתאם חזק בין המצב בישראל, בארה"ב ובאירופה. "שוק העבודה ממשיך להיות הדוק עם רמות שפל באבטלה, לצד עלייה בלחצי השכר", הוא אומר. "המגמות בשוק העבודה המקומי זהות למדיי לאלו שרואים בארה"ב ובאירופה".
לדברי גוזלן, דוח התעסוקה בארה"ב לחודש יולי הצביע על כך ששוק העבודה עדיין הדוק ופועל לטובת השכירים. ובכלל, הכלכלה האמריקאית משדרת חוזקה חרף העלאות הריבית החדות של הפד והתרחישים שדיברו על אפשרות של מיתון או האטה. ככל ששוק העבודה האמריקאי ימשיך לשדר עוצמה, גוזלן מעריך כי יהיו לכך השלכות קשות על הפעילות הכלכלית בישראל: "הסיכון לספירלת שכר מתגבר ככל שחולף הזמן, זאת כאשר אנו רואים את הכלכלה העולמית לא גולשת למיתון ולא מאטה".
עם זאת, שוק העבודה בארה"ב מתחיל להראות סימני התקררות מסוימים. למרות קצב עליית השכר, בחודשיים האחרונים מספר המשרות החדשות בירידה. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אומר בהקשר זה כי "השכר אמנם עדיין עולה בקצב מעט גבוה, אך בגלל הירידה במספר שעות העבודה השבועיות, השכר הממוצע השבועי עולה בקצב נמוך הרבה יותר".
מדוע שוק העבודה האמריקאי מתאזן ובישראל לא? כץ מלידר שוקי הון, מסביר את הפערים: "בארה"ב מעלים את השכר במהירות ובחדות, ולכן ראינו את המספרים הגבוהים של ארה"ב כבר בשנה שעברה. בישראל, לעומת זאת, ככל הנראה לוקח יותר זמן לכך ואנו רואים את השינויים לאחר זמן מסויים". התקווה, לדבריו, היא שההתמנות שהחלה כעת בארה"ב תגיע גם לשוק הישראלי.