גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעת החוק שעשויה להפוך את ישראל למוקד עולמי לבוררויות

הממשלה מקדמת הצעת חוק המבקשת ליישר קו עם המודל של האו"ם בנוגע ליישוב סכסוכים בינלאומיים ● איך זה ישפיע על מערכת המשפט והאם חברות מהמפרץ יגיעו להתפשר בישראל?

בוררות מקומית
בוררות מקומית

הצעות חוק רבות פורסמו ביום שביטלה הכנסת את עילת הסבירות, אולם בתוך הסערה הפוליטית־משפטית, קל היה לפספס אותן. שתיים מהן עשויות להיות משמעותיות ביותר עבור המגזר העסקי, ובפרט עבור מי שמנהלים את עסקיהם עם חברות מעבר לים. האחת מבקשת להסדיר לראשונה בדין הישראלי את הבוררויות הבינלאומיות, והשנייה מבקשת לאפשר אכיפה של הסדרי גישור בינלאומיים. מה זה בעצם אומר, ולמה זה משנה משהו? נסביר.

למה בוררות?

בעשורים האחרונים יותר ויותר חברות בינלאומיות מעדיפות ליישב את הסכסוכים שלהן מחוץ לכתלי בית המשפט. יש לכך מגוון סיבות - בהן הסודיות והיעילות שמקנה הבירור מחוץ לביהמ"ש - אך הסיבה המרכזית ביותר אולי נוגעת לוודאות: כשחברות מסתכסכות, הן רוצות שתהיה ביניהן הסכמה לפחות על כללי המשחק. כלומר, שחברה אנגלית לא תמצא את עצמה פתאום מתנהלת בדין מצרי בלי שהיא הסכימה לזה.

לכן, כבר הרבה מאוד זמן שחברות מתקשרות בחוזים שכוללים גם את האפשרות שייאלצו לברר ביניהן סכסוכים. בחוזים האלה הן קובעות, בין היתר, מי יברר את הסכסוך ביניהן, איפה זה יקרה, ומה תהיה מסגרת הדינים הרלוונטית. פעמים רבות מעדיפות חברות מסחריות שבחרו בבוררות להותיר בידיהן גמישות בניהול ההליך, אך בה בעת לדעת שיש לו משמעות. כך, למשל, יש חברות שמעדיפות להקנות לבוררים סמכויות רחבות. במקביל, אם בחרו בגישור, הן רוצות לדעת שההסדר שייחתם יוכל להיות אכיף. כל הדברים האלה, עד היום, לא היו מובנים מאליהם בישראל.

מה הרציונל?

מאז 1968 חל בישראל חוק הבוררות. האפשרות להותיר סמכויות רחבות לבוררים למשל, כמו גם סוגיית הגמישות שהוזכרה, אינם מקבלים מענה מספק בחוק הקיים, ומעוררים חשש אצל הרבה שחקנים זרים. על מנת לצמצם את הפער, החליטו במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, בראשותו של ד"ר גיל־עד נועם, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינלאומי), לקדם הצעת חוק ממשלתית שתיישר קו עם העולם.

ד''ר גיל-עד נועם / צילום: משרד המשפטים

במוקד הצעת החוק, שנכתבה בהובלתם של עוה"ד יעל ויינר, ראש אשכול משפט בינלאומי פומבי במשרד המשפטים וצוותה, עומד חוק מודל שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי, שמכונה אוניסטרל. חוק המודל אומץ באו"ם ב־2006 וההסדרים הקבועים בו נקלטו עד היום ב־87 מדינות. ישראל היא לא אחת מהן. הרציונל בבסיסו של חוק המודל היה פשוט: התאמה של הסטנדרטים הנוהגים בבוררויות בינלאומיות על מנת שכולם ידברו את אותה השפה, בין אם הם מסקנדינביה או מאמריקה.

במשרד המשפטים מסבירים שתהליך העבודה על החקיקה החל לפני יותר מחמש שנים, אז עלה הצורך מהסקטור הפרטי, שראה יותר ויותר עניין בבוררויות בינלאומיות. בממשלה מקווים שישראל, שממצבת את עצמה כבר כמה שנים כשחקנית חזקה בשוק הבוררויות הבינלאומית, תהפוך עם החוק החדש להיות "האב" להתדיינויות בינלאומיות, ולחזק בכך את התעשייה המקומית. יש גם מי שמקווים שחברות ממדינות המפרץ שייאלצו ליישב סכסוכים עם חברות רחוקות גיאוגרפית, יעדיפו לעשות את זה באמצע הדרך, בישראל. "החוק יקדם את האטרקטיביות של ישראל כמושב לקיומן של בוררויות בינלאומיות", מסביר נועם.

גם בשוק הפרטי נלהבים. "המנגנון של בוררות בינלאומית - קשה להפריז בחשיבות שלו", מסביר עו"ד גדעון וינבוים, ראש מחלקת הליטיגציה ויישוב הסכסוכים במשרד ERM אפשטיין, רוזנבלום מעוז. "הצעת החוק יכולה להזניק קדימה את ישראל בתחום הזה".

גדעון וינבוים / צילום: תמי בר- שי

מה ישנה החוק החדש?

החקיקה תשנה בראש ובראשונה את ההגדרה שתקבע מהי בוררות בינלאומית. כיום, אם בוררות נעשתה בישראל ובעברית - גם אם נערכה בידי חברות ממדינות שונות - חל עליה החוק המקומי. אם יעבור החוק החדש, יחולו עליה עיקרי ההסדרים של האו"ם.

שינוי נוסף ודרמטי מאוד נוגע לאפשרות לאכוף בישראל צווים זמניים שניתנו בבוררות בחו"ל. "אם למשל מתנהלת בוררות בלונדון והבורר נתן צו מניעה זמני או צו עיקול, אני אוכל לאכוף את הצו הזה בישראל", מסביר וינבוים. בנוסף, ומשמעותי לא פחות, הצעת החוק מבקשת להקנות לבוררים סמכות להכריע בשאלות שנוגעות לאופי ולהיקף הסמכות שלהם.

מעבר לזה, ישנה גם סוגיית הערעור, ובאופן ספציפי השאלה מתי בכל זאת אפשר להכניס את בית המשפט לאירוע. בבוררות בינלאומיות אפשר יהיה לפנות לבית המשפט בנקודות מאוד ספציפיות, ובאופן כללי הרבה פחות מאשר בבוררות מקומית. האפשרות להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט מצטמצמת. המשמעות ברורה - פחות בתי משפט.

ומה לגבי גישור?

הצעת החוק השנייה מבקשת למעשה לאפשר אכיפה פשוטה של הסדרי גישור בינלאומיים בביהמ"ש. כלומר, ביהמ"ש יכול לתת תוקף של פסק דין להסדרי גישור שנעשו על ידי שחקנים ממדינות שונות. עד היום, הסדרים שכאלה נאכפו בישראל, כמו במדינות שונות בעולם, כאילו היו חוזים רגילים, והיו כפופים לשורה של מגבלות שנוגעות לדיני החוזים המדינתיים. זה פגע במוטיבציה של הצדדים להגיע להסדרי גישור שנחשבים לדרך חיובית ליישוב סכסוכים.

שתי הצעות החוק ממתינות להכנה לקריאה ראשונה. במשרד המשפטים מקווים שההצעות יקודמו במושב הקרוב של הכנסת.

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן