חוות הרצל / צילום: חנה נודלמן פאוסט
ויהי אוגוסט. מעין לוהט ומהביל שכזה, שאינו מאפשר ליהנות מזיוום של מנעמים במהלך הימים. ועל כן השבוע חרג המדור ממנהגו לתפור יום ותפרנו לכם לילה. ועוד איזה לילה, זרוע כוכבים וירח, בין כרמים ויערות של המועצה האזורית גזר, שבין יישוביה מתחבאת עגלה המגישה פיצה רומאית ושרדונה מופלא. לאחר מכן גם המשכנו לסיור לילי מסתורי שנוסך פליאה והתרגשות על משתתפיו.
● המרכולית בקיבוץ שמציעה בריוש עם פרמז'ן ופלפל ורוד ופרסבורגר כמו בהונגריה
● הקיבוץ שתמצאו בו טארט חלומי ואלפחורס עם נגיעות אלכוהול
● תפריט הקוקטיילים בקיבוץ הגלילי לא מבייש ברים בניו יורק
19:30 | פיצה, יין ולהקת אנפות
שמועות מעורפלות הגיעו לאוזני אודות הפיצה המוגשת ב"התאנה 94" במשמר איילון. פעם נאמר כי זוהי חצר ובה מגישים פיצה אלמותית, ואילו לאחרונה סופר כי המיזם הקולינארי עבר מחצר המשק בה הוא שכן למקום אחר. ניסיונות להשיג מידע אודות שעות וימי פתיחה בדרכים המקובלות עלו בתוהו, ועל כן החלטנו פשוט להגיע בערב חמישי.
בדרך לשם ענה קול חייכני לטלפון שאישר שהמקום פתוח והפך זמנית לעגלה, וקיבלתי נקודת ציון להגעה בוויז. הנסיעה אל משמר איילון חתכה דרך אזור התעשייה של מודיעין, ואני נשאתי תפילה אילמת שעגלת הפיצה אינה שוכנת למרגלות אחד ממפלצות הבטון. לשמחתי התפתחה הדרך והפכה מכביש משמים אל עבר שדות חיטה פתוחים שבצידם ברושים, ואנחנו נשמנו לרווחה קצת יופי.
את המקום זיהינו בזכות אנשים שהתגודדו אל מול עגלה שממנה הזדחלו ניחוחות בצק תפוח. ברחבה בין עצי ברוש תמירים, אל מול מבנה יפה שהסתבר כבית העם של היישוב, פוזרו מספר של שולחנות וכסאות, וסביבם ישבו מבוגרים, כלבים וטף. ניגשנו בהיסוס של זרים לדלפק, שם נערמו ריבועי בצק שקרסו תחת מניפת תוספות שחרגו מהז'אנר של תירס־פטריות־זיתים. או אז הבנו שהמרדף אחר "התאנה החמקמקה" השתלם.
קיבלנו תפריט מודפס על דף נייר חלק, נטול סממני מיתוג וקופי מתחכם ובירכנו שוב על יופייה של הפשטות. עד שהריבועים שבחרנו - האחד עם מוצרלה טרייה, שקדים, זוקיני, גבינת פטה ובזיליקום, והשני עם רוטב עגבניות, שום קונפי, פלפל חריף, מוצרלה טרייה, פרמז'ן ורוקט - היו מוכנים, לגמנו כוסית צוננת של שרדונה מיקב בראון מכפר שמואל הסמוך. אזור גזר מפורסם בזכות היותו אחד מאזורי הטראור המוצלחים לגידול ענבים, וטעמו הפריך והמינראלי של השרדונה הוכיח זאת שוב.
הפיצה הגיחה בליווי סלט קיסר פריך ונהדר, ואנחנו נגסנו בריבוע הלוהט בשקיקה שתוקה. עמוק אל תוך הריבוע השלישי שהזמנו (עם תרד, גבינת ברי, פקורינו ודבש) סיכמנו שמדובר באחת הפיצות המצוינות בארץ. הפיצה של "התאנה" היא מהז'אנר הרומאי, הגורס בצק עבה וקריספי. זאת בשונה מאחותה, הפיצה הנפוליטנית המתהדרת בבצק כמעט נוזלי במרכזה ובשוליים תפוחים.
ישבנו שם בחצר הנעימה, זמן מה, נהנים מהפיצה, מהיין ומהפס קול המוזיקלי המקסים שהפך את השעה לאוסף מיוחד של רגעי נחת. לעת שקיעה התמלאו השמיים במשק כנפיים הומה, ולהקת אנפות לבנות נחתה על הברושים מתארגנת לשנת לילה ומספקת מחזה נדיר של ספארי ציפורים.
20:30 | מקלחת יער תחת כוכבים
כשהגענו לחוות הרצל שביער חולדה, נקודת המוצא לסיור הלילי, כבר פינתה השמש את משמרתה לטובת ירח חולמני. באותו לילה זכינו גם למראה זריחתו הנדיר של "הסופר מון", שהטיל אור מכושף על היער.
עוד לפני שיצאנו לסיור ביער, ביקרנו בתערוכה "ברוכים הבאים ליער" שבתוך הבית שבחוות הרצל. בית שהרצל למעשה מעולם לא ביקר בו, אבל הוקדש לחוזה המדינה על ידי החלוצים שנטעו את יער חולדה. לאחרונה הוא שופץ ונפתח מחדש המבנה בהובלת קק"ל, משרד המורשת והחברה הממשלתית לתיירות.
את ניהול המקום הפקידו בידי חברת רן וולף, שיצקה במקום תוכן מקורי כגון תערוכות וסיורים. התערוכה עצמה בנויה ממיצג יפה של יער ממבט על - מיצג המורכב מעצים בתלת מימד, ומציג את היער מנקודות מבט שונות הקשורות לטבע, לתרבות ולטכנולוגיה. לאחר סיבוב קצר בתערוכה, מתקבצים סביב המדריכה הנמרצת שמחלקת לכולם הוראות, פנסים ומערכת שמע.
זה הרגע שבו נפרדים קצת מהוודאות הבטוחה, ויוצאים בשיירה אל היער. איך בכלל מתארים סיור לילי ביער מבלי להרוס את חדוות הגילוי. ובכן, אגיד שמעבר לצלילים, ולצללים האופפים את הגוף מהרגע שפוסעים אל תוככי העלטה, זוכים לחוויה נדירה באיכותה, שהיא על סף המדיטטיבית. בתרבות היפנית יש מסורת עתיקה המכונה "מקלחת יער". כמו עקרונות רבים בתרבות היפנית, היישום פשוט. נכנסים ליער, מאטים את קצב פעימות הלב, מרעידים את הצ'קרות ומקדישים את מלוא החושים המתחדדים לטבע.
בתום חצי שעה של הליכה שתוקה שעוד אלמנטים רבים ומפתיעים מתווספים אליה, התפרקדנו דוממים תחת שחקים רקועים בכוכבים, נושמים אל תוככי חווית הטבע והיער.
שירת היער, סיור סאונד ביער חולדה, חוות הרצל