גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן להודות: ל-WeWork מעולם לא היה מודל עסקי

מתחת למעטה הנוצץ נוהלה ב-WeWork אסטרטגיה בזבזנית במיוחד של חכירת מבנים יוקרתיים במרכזי ערים גדולות בכל רחבי העולם והסבתם המהירה לחללי עבודה יוקרתיים, מעוצבים ומעודכנים, בצורה שהטילה על החברה חובות כה אדירים ● למרות השכירות שהחברה ביקשה מהלקוחות שלה, ההכנסות מעולם לא היו קרובות לכיסוי ההוצאות

WeWork / צילום: Shutterstock
WeWork / צילום: Shutterstock

הגיע הזמן להודות: חברת חללי העבודה המשותפים וויוורק (WeWork) היא סיפור יפה שהחברה מספרת לנו כבר יותר מ־10 שנים. מתחילת דרכה היא הציגה עצמה כחברת הייטק: השיקה רשת חברתית פנימית לשוכרי החללים, הקימה מרכז פיתוח טכנולוגי בישראל, יזמה פעילות השקעה בסטארט־אפים וגייסה משקיעי הייטק יוקרתיים כמו קרן סופטבנק, שהלכה שבי אחר הצוות המייסד, עד הפיצוץ הגדול ביניהם.

מ-40 מיליארד דולר לאיום בפשיטת רגל: הדיווח הדרמטי של WeWork
מנכ"ל אמות: "מצב הרוח במשק ירוד. רואים שלא פותחים עסקים חדשים"

בהשפעת הכריזמה של מייסד החברה, הישראלי אדם נוימן, הפעילה וויוורק יחסי ציבור אדירים שכללו בין היתר הטסת עיתונאי טכנולוגיה מכל העולם לאירועים ומסיבות של החברה, והשקת קמפיינים יקרים במטרה למשוך יזמי הייטק כלקוחות. נרמז שהצמיחה המהירה שלה, למרות ההפסדים המצטברים, תסתיים כמו אצל פייסבוק - היא תצא להנפקה, תהפוך רווחית בנקודה מסוימת ובהמשך למונופול בשוק המשרדים השיתופיים.

אלא שמתחת לכל אלה, נוהלה אסטרטגיה בזבזנית במיוחד של חכירת מבנים יוקרתיים במרכזי ערים גדולות בכל רחבי העולם, והסבתם המהירה לחללי עבודה יוקרתיים, מעוצבים ומעודכנים, בצורה שהעמיסה על החברה חובות כה אדירים, עד שלא הצליחה להתאושש מהם עד היום.

מתחת לסיפור שסיפרו בוויוורק היה היגיון "חברתי": עובדים רוצים חוויית עבודה שיתופית; הם רוצים לצאת לרגע מתא הזכוכית שלהם ולשתות בירה עם בני גילם בחברות שכנות. הם רוצים לעבוד בקהילות של חברות שמפרות זו את זו ורעיונות מוחלפים ביניהן.

היה גם היגיון עסקי בסיפור שלה: שוכרים מעוניינים בגמישות, וחברות הייטק שגדלות או מצטמקות במהירות מעדיפות נדל"ן מודולרי, כזה שאפשר להוסיף או להוריד ממנו שטחים לפי דרישה. חברי המועדון בוויוורק יכלו להשתמש בשטחי משרדים של החברה בכל נקודה בעולם שבה ינחתו בנסיעות העסקיות שלהם.

עד לפני כמה שנים נראה היה כי זה גם עובד יפה - וויוורק הייתה חברה פרטית ואיש מחוץ לה ולקרנות שהשקיעו בה לא ידע את התמונה המלאה. בינתיים, משרדי החברה היו המקום לראות ולהיראות בו. קרנות הון סיכון העתיקו את משכנן למשרדיה המטופחים, והיזמים והמשקיעים הממולחים נראו יוצאים ונכנסים תדיר מהקומות ששכרה החברה בלוקיישנים מרכזיים ברחבי העולם.

חברת נדל"ן עם הילה של הייטק

אלא שלמרות שדמי השכירות שוויוורק גבתה מלקוחותיה היו מהיקרים בשוק, ההכנסות מעולם לא היו קרובות לכיסוי ההוצאות בגין ההתנהלות הבזבזנית שלה. בשנת 2019 החברה ביטלה הנפקה, אחרי שזמן קצר קודם לכן הוערכה בשווי של 47 מיליארד דולר, לאחר גיוס מיליארד דולר בינואר אותה שנה.

היא חשפה אגב כך הפסדי ענק שלימדו שמאחורי הסיפורים, מדובר בסופו של דבר בחברת נדל"ן ותו לא. שיעורי צמיחה שטובים להייטק, הסתירו בחובם את המחיר האדיר ששילמה החברה כדי להתרחב בעולם.

ביטול ההנפקה בשל חששות המשקיעים בוול סטריט אמנם חשף את החולשה המובנית של החברה, אבל נהירת המשקיעים להייטק בזמן בועת הקורונה, והחזרה למשרדים מיד לאחריה, סיפקו רוח גבית לוויוורק גם לאחר עזיבתו הכפויה של המייסד אדם נוימן. אלו גם איפשרו לה להמר על מיזוג SPAC, הגם שבשווי נמוך משמעותית מזה שעליו חלמה בעבר.

אלא שהחזרה למשרדים מעולם לא הייתה מלאה: עד היום מעדיפים אותם מילניאלז, שעד לפני כמה שנים שתו בירה על דלפקי וויוורק, לעבוד מהבית. החברות חזרו למשרדים, אך עדיין נתקלות בהתנגדות רבה של עובדים איכותיים להגיע אליהם בכל ימות השבוע, מה שמראש מכתיב עבורן צמצום שטחי נדל"ן. גם העלאות הריבית בארה"ב חשפו את בעלי המשרדים לעלויות כבדות.

ההשפעה האפשרית על ענף המשרדים

כל אלה לא מסייעים לוויוורק לצאת מההתבוססות שלה בהפסדים. מאז סוף 2017 הסתכמו הפסדי החברה בסכום עתק של כ־15 מיליארד דולר. למרות עלייה בהכנסות, שווי המזומנים שלה דווקא הצטמק נכון לסוף יוני השנה. על החברה רובץ חוב של מיליארדי דולרים שספק אם תוכל לעמוד בו.

אם וויוורק תממש את איומיה ותחדל מלהתקיים, יהיו לסיפורים שהיא סיפרה השלכות כבדות, לא רק עובדיה ועל המוניטין של המשקיעים שלה, כמו סופטבנק למשל - אלא גם על כל שוק המשרדים השיתופיים, ועל הנדל"ן המניב כולו בערים הגדולות שבהן היא פועלת, בעיקר בארה״ב.

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב