גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני אישה רגילה": הישראלית שרצה 271 ק"מ וניצחה בתחרות בצ'כיה

גלית בירנבוים-נבון הגיעה במקום הראשון בקרב הנשים במרוץ אולטרה מרתון שנמשך 48 שעות בצ'כיה ● היא אמנם לא שברה את השיא שלה, אך היא רצה לא פחות מ-271.5 ק"מ - כמעט ללא שינה ● בראיון אישי היא מספרת על נקודות המשבר, האימונים והעלות של מרוץ כזה, וגם מה דוחף אותה לקצה

גלית בירנבוים-נבון, ניצחה בין הנשים והתמקמה במקום הרביעי הכללי / צילום: Sri Chinmoy team
גלית בירנבוים-נבון, ניצחה בין הנשים והתמקמה במקום הרביעי הכללי / צילום: Sri Chinmoy team

כשגלית בירנבוים-נבון (50) עמדה על קו הזינוק של האולטרה מרתון הרב יומי שנמשך 48 שעות בצ'כיה, הייתה לה מטרה ברורה ונחשקת: לשבור את השיא שלה שעומד על 281.6 ק"מ למרוץ של 48 שעות. היא כמעט ונגעה בו, אך עצרה את השעון לאחר שסיימה מספר תלת-ספרתי קרוב מאוד והעמידה אותו על 271.5 ק"מ. 10 ק"מ בלבד הפרידו בינה לבין היעד שכיוונה אליו, אבל התוצאה הזו הספיקה כדי לנצח בין הנשים ולהתמקם במקום הרביעי הכללי (גברים ונשים). הישג ראוי וחשוב שמכיל בתוכו אלפי קילומטרים של הקרבה, אימונים והכנה מנטלית סיזיפית.

ראיון | הישראלי שרץ 217 ק"מ בעמק המוות ושרד כדי לספר
זכויות שידור, נותני חסות ופרסום: הכסף הגדול שמאחורי הטור דה פראנס

בחוגי קהילת הרצים והרצות, שמה מוזכר מעת לעת כשרוצים לציין מרוצי אולטרה מרתון שנמשכים מספר ימים או כפי שהם נקראים בעגה המקצועית "רב יומיים". במרוצים כאלה מנצח בהם מי שעושה את כמות הקילומטרים הגדולה ביותר בזמן נתון שיכול להיות 24 שעות, 48 שעות ואפילו שישה ימים. סוג מרוץ שכזה מאוד נפוץ בחו"ל, אבל לא בישראל.

בירנבוים-נבון במרוץ בצ'כיה, ''אני נהנית לפרוץ גבולות ולהגיע רחוק'' / צילום: Sri Chinmoy team

המסלול במרוצים האלו תמיד מעגלי ונע בטווח של 400 מטרים ועד מייל (1.6 ק"מ) ויש בו תחנות הזנה לאורך המסלול. בנוסף, כל אחד מהרצים יכול להקים לעצמו תחנה משלו או אזור מנוחה אישי עם מזרן ואוהל לשינה בו הוא יכול לנוח, לעבור עיסוי או לאכול. היא נשואה לחגי ואמא למיה וטל, ובמקצועה היא אשת שיווק וכיום היא מנהלת השיווק של נעלי "הוקה" (HOKA), כך שהעולמות המקצועיים מתכתבים אצלה ומצטלבים עם התחביב שתופס חלק מאוד משמעותי מחייה.

"העלויות שלי למרוץ הזה היו כ-26 אלף שקל"

בירנבוים-נבון נראית "אישה רגילה", כפי שהיא נוהגת לומר על עצמה, אך ברקורד שלה תמצאו הישג רב משמעות לאחר שהפכה לאישה הישראלית שרצה את המרחק הארוך ביותר. מדובר בשיא אותו קבעה אשתקד כשזכתה במקום השני בקרב הנשים באליפות העולם בהונגריה שארכה שישה ימים, במהלכם רצה במצטבר לא פחות מ-637.5 ק"מ.

מה דוחף אותך לקצה ולעשות מרוצים כאלה?
"מאוד קשה לי לענות על זה. חשוב לי להגיד שהרבה לפני הקצה, יש את שגרת האימונים היום יומיים. אני מאוד אוהבת אותם ונהנית מהם. אני נהנית לבחון את היכולות שלי. יכול להיות שיש בי אלמנט הישגי ותחרותי ואני גם נהנית לפרוץ גבולות ולהגיע רחוק יותר. בדיעבד, אני האישה הישראלית שדי פרצה את הדרך לתחום הזה וגם הגעתי להישגים מאוד מכובדים. יש פה משהו שמאוד מאפיין אותי כאדם - עבודה קשה, חתירה למצוינות, התמדה, השקעה - ואם אני מצליחה בסופה של הדרך לקצור את הפירות, אז זה נהדר. בדרך היו לי מקומות בהם לא הצלחתי ולא עמדתי ביעדים שלי - אבל למדתי להסתכל על זה בחמלה, ולמדתי ללמוד מזה ולבחון כיצד ומה ניתן לשפר. ואני מאמינה שמי שאני כשאני רצה זה גם מי שאני כאשת מקצוע וכאדם. כך שהנושא הוא אולי ריצה, אבל זה הרבה מעבר לכך".

לקראת מרוצים הקילומטרים באימונים שלה יכולים לנוע בין 120 ל-150 ק''מ, אך גם עד ל-200 ק''מ ויותר בשבוע / צילום: Sri Chinmoy team

הכנה למרוץ שכזה היא ארוכת טווח. מה היא כוללת?
"בגדול יש כמובן שוני בעומס האימונים לאורך תקופת האימונים - מתחילתה ועד השיא כחודש לפני המרוץ. האימונים שכותב לי המאמן שלי קובי אורן, רץ רב יומי בעצמו, נבנים בתצורת 'גלים' - של כשלושה שבועות של עלייה בעומסים של אימונים, ושבוע התאוששות. ישנם שבועות עם כ-7 אימוני ריצה בשבוע מסוגים שונים פלוס אימוני כוח, ועד לכמות של כ-11 אימוני ריצה ומעלה ועוד אימוני כוח".

העלויות למרוצים שכאלה הם בוודאי מאוד גבוהות. כיצד ממנים אותן?
"העלויות שלי למרוץ הזה היו כ-26 אלף שקל והם כוללים את העלויות של הציוד בו השתמשתי לאורך כל חודשי האימון והעלויות המרוץ עצמו. הסכום הזה כולל החל מעלות ההרשמה למרוץ ועד הוצאות הביגוד, נעלי הריצה, תזונה, טיסות ארוחות, לינה במלון ועוד. לשם השוואה העלויות שהיו לי כשהשתתפתי באליפות העולם שנמשכה שישה ימים בהונגריה טיפסו כבר ל-35 אלף שקל. גם פה מדובר על הוצאות ההכנה למרוץ והמרוץ עצמו, רק כאן בן הזוג שלי שליווה אותי שילם גם הוא את העלות של ההרשמה למרוץ שעמדה על 5,500 שקל.

"אני מודה שכשאני מכוונת למרוץ אני לא עושה את החישוב הכלכלי. אני רואה את היעד באופק. יחד עם זאת, אני מודה שהעובדה שהמרוצים שאני משתתפת בהם ארוכים, בסופו של דבר בשנים האחרונות המרוצים באו על חשבון הרבה ימי חופש מהעבודה, ולפיכך גם לא ממש יצאתי לחופשות אמיתיות שאינן מרוץ. זה נכון שאני צריכה הרבה מאוד ציוד למרוצים שלי ובוודאי לאימונים יום יומיים. אך בסופו של דבר חלק מהמוצרים נצברים - כמו ביגוד שהשימוש בהם אינו חד פעמי. מרכיב מסוים של הביגוד שלי הוא של 'הוקה' - וכמנהלת השיווק של המותג, אני נהנית מכך שהתחביב והיעדים שלי פוגשים במוצרים של המותג. כמו כן, יש לי חסות של חברת גרמין, ממנה אני מקבלת את השעון שהוא אחד המוצרים היקרים שלי וזו חסות שמסייעת לי במימון הכולל של המרוצים שלי".

אישה שחולמת בגדול על יעדים והגשמה

לגבי ממוצע הקילומטרים השבועי, בירנבוים-נבון מציינת כי אלו יכולים לנוע בין 120 ל-150 ק"מ, אך זה יכול להגיע גם ל-200 ק"מ ויותר. "את המספר הגבוה הזה של קילומטרז' שבועי צריך להכניס לתוך מסגרת שכמובן משולבת באורח חיים של 'אישה רגילה', שיש לה קריירה עם משרה מלאה ומשפחה". למזלה, אומרת בירנבוים-נבון, התא המשפחתי שלה מאפשר לה להיות כל זה ועדיין להיות אישה שחולמת בגדול על יעדים והגשמה בעולם הריצה.

את האולטרה מרתון בצ'כיה, שם התחרתה לפני כשבועיים, היא מגדירה כניצחון בעל משמעות עבורה וזאת משום שהוסיפה לו שכבת קושי נוספת והפכה אותו למרוץ תחת ההגדרה "סלף-ספורטד" (Self-supported): "את המרוץ הזה עשיתי הפעם לראשונה כשאני מתנהלת במרוץ לבדי, ללא ליווי, מתוך רצון להתמודד עם כל מה שיבוא - בעצמי", היא מספרת.

מה זה אומר בפועל שהתנהלת לבד במרוץ?
"במרוצים מסוג זה הרצים מגיעים עם מלווים - זה יכול להיות מאמן, בני זוג, חברים ועוד. לאחר הרבה מאוד מרוצים בהם טסתי עם בן זוגי חגי, וקיבלתי ממנו תמיכה מלאה בכל מה שצריך - החל מעיסויים, דאגה לאוכל מתאים, תמיכה רגשית ותמיכה בכל מה שצריך על הדרך כולל ואולי במיוחד לחזק ולעודד, הפעם, זאת הייתה בחירה שלי להתמודד עם המרוץ בעצמי ללא ליווי במתכונת של 'סלף-ספורטד' (Self-supported) - רק אני, האתגר והמסלול. רציתי לקחת את השליטה המוחלטת של ההתנהלות שלי על עצמי".

בירנבוים-נבון על הפודיום, ''בתום 48 השעות פשוט פרצתי בבכי'' / צילום: Sri Chinmoy team

הייתה לך מטרה מבחינת תוצאה?
"ברמת התוצאה המטרה שלי הייתה לעבור את השיא שלי שעומד כאמור על 281.6 ק"מ. האמנתי שעם הלמידה שעשיתי לאורך השנים אני יכולה לשפר את התוצאה, אבל יש כל כך הרבה משתנים נוספים שמשפיעים על הזמן. כל שפשפת קטנה או שלפוחית שאינה מטופלת יכולות להפוך למטרד, הצורך, או למעשה ההכרח, לאכול כל שעה 200-300 קלוריות פחמימות, חלבונים, שומנים. ישנה גם ההתמודדות עם מזג האוויר שנע בין שמש ישירה של כ-26 מעלות, למטחי גשם עזים. חשוב לדעת, במרוצים ארוכים שכאלו ובכלל במרוצי אולטרה - הרבה תקלות קטנות יכולות להתפתח לתקלות מהותיות עד משביתות".

את יודעת להגיד מה מנע ממך להגיע לתוצאה שרצית?
"קשה מאוד לשים את האצבע על משהו חד ערכי בודד וברור. אני חושבת שזה חיבור של מספר גורמים חיצוניים ופנימיים. יחד עם זאת, אני חושבת שאחת מנקודות התורפה שלי היא חוסר היכולת שלי לשינה אפקטיבית תוך כדי המרוץ ובכך אני לא מצליחה לאפשר התאוששות וחזרה לקצב אפקטיבי. ולאורך זמן זה משמעותי. אבל חשוב לי להגיד, גם מבחן התוצאה מבחינתי הוא לא חד ערכי - אני לא רואה בעובדה שלא שיפרתי את היעד כישלון. כן, לא עמדתי באחת המטרות שלי. אבל אני מסתכלת על מה כן היה שם: יצאתי למרוץ מאוד מאתגר, כשאני במרוץ בהתנהלות שלי עם עצמי - לטוב ולרע. עשיתי את זה ועדיין, לזכות במקום הראשון בנשים בתחרות באירופה, זה לא טריוויאלי. להיות במיקום 4 בקרב כל הגברים והנשים במרוץ - כשרוב המרוץ זה גברים, זה כנראה מעיד שעשיתי משהו טוב ויש בי את היכולת".

"יציאה מאזור הנוחות כוללת מאמץ מאוד אינטנסיבי"

במרוץ כזה יש בוודאי לא מעט נקודות משבר. שתפי אותנו בהן.
"נקודות משבר במרוצים ארוכים באופן כללי יכולות להיות מגוונות - זאת יכולה להיות פציעה או שרירים תפוסים שיכולים להביא להאטה ועד לעצירה. תשישות ועייפות של הגוף והנפש, את זה ניתן לפגוש בכלל במרוצים ארוכים. אני חושבת שהקושי הגדול שמתווסף במרוץ המעגלי שמתחבר לכל מה שפירטתי עד כה הוא הקושי המנטלי בתוספת העובדה שאין תוצאת יעד מוגדרת רשמית של המרוץ, הרי שכל תוצאה תהיה לגיטימית. וכאן, מתחיל אתגר פיזי, רגשי, מחשבתי לא פשוט. מבחינת ההתמודדות שלי - ביממה השנייה הרגשתי דעיכה שלא ידעתי להסביר. הגוף פשוט לא זז בקצב שייחלתי לו. עברתי להליכה שמאוד הרגיזה ותסכלה אותי. מרגע לרגע ראיתי כיצד היעד שלי ברמת התוצאה מתרחק - זאת סערת רגשות שמקשה מאוד על ההתנהלות.

"חשוב לי להגיד בהקשר של המשבר. לא כל בחירה בחיים שלנו כוללת התעסקות רק במה שנעים. בשביל להגיע רחוק צריך לעבוד קשה. העבודה הקשה במהלך תקופת האימונים היא כבר חלק מהרגל. אך תחרות, כמו תחרות, כמו כל מקום שבו אנחנו מנסים לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהגיע רחוק יותר, כוללת מאמץ מאוד אינטנסיבי. אז זאת לא הנאה צרופה, זה לא יכול להיות. וזאת חוויה מטלטלת שנחווית כמו רכבת הרים עם עליות ומורדות - אך ההתמודדות היא חלק מהלמידה שלי על עצמי. בסופו של יום, אני אישה רגילה בת חמישים, לא צעירה, לא עם גוף אתלטי ולא רזה, ממש רגילה, שעובדת במשרה מלאה, מתחזקת ככל יכולתי בית, מנסה להחזיק בכל הכדורים של החיים - וכשבסופו של יום אני מסתכלת ימינה ושמאלה, אני אומרת לעצמי - וואלה, חתיכת הישג".

כיצד מכילים מבחינה רגשית אירוע שכזה?
"בסופו של דבר זה היה מרוץ ארוך, מטלטל ומורכב. היו בו רגעים שווים של הנאה, אך היו בו ובעיקר ביממה השנייה שעות מאוד קשות של משבר. שעות של דיאלוג קשה ביני ובין עצמי על היכולת שלי שנחוותה לי כלא טובה, בטח כשראיתי שלא אגיע ליעד המספרי אליו אני מכוונת. ואז הגיעה השעה האחרונה של המרוץ והרגשתי ממש התרוממות רוח. משהו בפנים שמבין שתיכף זה נגמר.

"הרגשתי שאני ממש צריכה להחניק את הדמעות ופשוט הגוף הרגיש שהוא מגביר עוד ועוד את הקצב. ואם שעות לפני כן בגשם השוטף הלכתי והרגשתי ללא יכולת, אז עכשיו הרגשתי את השמחה חוזרת לגוף. ורצון לרוץ עוד ועוד ולהספיק ככל שאפשר. זאת תחושה עילאית - כל העייפות והתשישות נעלמו. זאת ההוכחה המושלמת שהראש והשמחה הפנימית מניעים את הפן הפיזי. הייתה שם ממש שמחה באוויר עם המלווים, מארגני התחרות ואנחנו הרצים, ממש התפרצות של שמחה ואושר. בתום 48 השעות פשוט פרצתי בבכי. בכי של התרגשות, שמחה, עייפות, שחרור. של הכל יחד. התרגשות מגודל המעמד וההישג".

יודעת כבר מה היעד הבא שלך?
"עוד מוקדם עבורי לקבוע. בימים אלו שאחרי המרוץ אני עוד מעכלת את החוויה. כותבת בתור התחלה משוב על המרוץ ועל ההתנהלות שלי במטרה ללמוד מה היה שם. אני למדתי המון על עצמי במרוץ הזה ואני חושבת ומאמינה שכן יש לי את היכולת לשפר, כמו שרציתי, את תוצאת ה-48 שעות שלי. ולתחושתי, אני אכוון לשם בתקווה להצליח. אבל כל דבר בזמנו".

עוד כתבות

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

עולים חדשים מגיעים לארץ / צילום: Shutterstock

אפס אחוז מס הכנסה: הפטור החדש שמקדמים באוצר לעולים יוצא לדרך

שר האוצר ושר העלייה והקליטה הציגו רפורמת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שתעניק להם פטור ממס על הכנסותיהם בישראל בשנים 2026-2027, עם עלייה מדורגת בשיעור המס עד 2030 ● המהלך נועד לעודד עלייה ולהקל על השתלבות העולים במשק

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

גורם במשטרה: "הטלפון הנייד שנמצא בחוף הצוק שייך לפצ"רית ועובר בדיקה"

על פי אותו גורם, בימים הקרובים יבדקו במשטרה אם נמחקו תכנים מהמכשיר לפני שהושלך לים ● "הפצ"רית בעת מעצרה מסרה לנו את הקוד של הנייד שלה", הוא הוסיף ● אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור ● תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

פרויקט עיר גלים של הכשרת הישוב / הדמיה: טוטם

קריית ים מציגה: יותר מ־6,000 דירות בהתחדשות עירונית וקפיצה במחירים

העיר הסמוכה לים, שנחשבה במשך שנים לשכונה אפורה בפאתי חיפה, צפויה להוסיף בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור חדשות ● המחירים עלו ב־56% בפחות מארבע שנים, אבל המכפילים בפרויקטים עדיין גבוהים

נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם ב־2020 / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא קזחסטן צפוי להכריז הלילה: מצטרפים להסכמי אברהם

אף שהמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כבר יותר מ־30 שנה, המהלך נועד להחיות את הסכמי אברהם ● צה"ל: "השלמנו גל תקיפות לעבר תשתיות טרור ומחסני אמצעי לחימה של יחידת 'כוח רדואן' בדרום לבנון" ● משרד האוצר של ארה"ב: כוח קודס של משמרות המהפכה העביר לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר ● דיווח ברויטרס: צבא ארה"ב נערך להתבסס בנמל התעופה בדמשק כדי לקדם את ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה ● עדכונים שוטפים

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בארה"ב מסקרים את תגובת ישראל לניצחון של ממדאני בניו יורק, העסקה שעשויה לסכן את היתרון של ישראל במזרח התיכון, ובהולנד מבטלים מופע לחנוכה בגלל קשר לצה"ל ● כותרות העיתונים בעולם 

גולן, קמי וגלעד פלם / צילום: אלעד ברמי

גם יין הוא אידאולוגיה: על ההחלטה האמיצה של יקב פלם להתמקד אך ורק בטרואר של הרי יהודה

ב-25 שנות קיומו, הסגנון של יקב פלם הלך והתהדק, והוא ניכר היטב ביינות, שזכו להצלחה בארץ ובעולם ● עם הרוח הגבית הזו החליטה משפחת פלם שהיקב יהיה עצמאי ומקומי לחלוטין

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית ● הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא ● והמס שמכה ויכה בנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עלמה זק ואסי כהן בקמפיין מאוחדת / צילום: צילום מסך

דאבל בינה מלאכותית, דאבל אסי כהן: השחקן האהוב מוביל את הפסקת הפרסומות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לקופ"ח מאוחדת, שכהן הוא הפרזנטור הקבוע שלה, ובמקום החמישי בזכירות נמצאת בזק שהחתימה אותו כעת כפרזנטור - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות

עגבניות קלופות / צילום: נועם פריסמן, O'lala Creative

בר ורמיני: הרבה פריטים קטנים שיוצרים ערב שלא תרצו שייגמר

שלל צלוחיות קטנות עם אוכל טעים ושמח, ורמוטים, שפריצים וקוקטיילים מדויקים שמוגשים בחלל קטן ותוסס – מדריד זה כאן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; ICL צללה ב-15%, נובה ב-8%

מחזור ענק בעקבות עדכון המדדים: 13.4 מיליארד שקל ● ICL נפלה בעקבות דיווח כי זיכיון ים המלח ייפתח בשנים הקרובות למכרז ● תוצאות שיא לנובה, אך תחזית פושרת הפילה את המניה ● טבע זינקה אתמול ב-17% אחרי פרסום הדוחות והפכה לחברה השנייה בגודלה בבורסה ● היום יתבצע עדכון המדדים בבורסה

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

רשמית: מס הנסועה על רכב חשמלי הגיע לסוף דרכו. באוצר יציעו חלופה

מס הנסועה על רכב חשמלי לא יוטל ב־2026 וככל הנראה יבוטל סופית ● צ'רי הסינית מתרחבת מישראל לאירופה בשיתוף עם יבואנים ישראלים ● ג'אקו משיקה בישראל קרוס־אובר פלאג־אין מפואר למשפחות גדולות ● השבוע בענף הרכב

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ארדואן חושש מהיום שבו ישראל תצליח להשאיר את טורקיה מחוץ לעזה

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל צו מעצר מקומי באמצעות התביעה של איסטנבול הוא צעד שאופייני לו בסגירת החשבונות הפוליטית הפנימית בטורקיה ● האם מישהו חושב כי ראש הממשלה, שר הביטחון, או אפילו מפקד חיל הים יבקרו אפילו בשנים הקרובות באנקרה?

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה

רבים מהמכשולים שמנעו את השינוי הדרמטי הוסרו, ונראה שבשנים הקרובות ייפתח מכרז חדש על זיכיון ים המלח ● המכרז יעגן את השמירה על איכות הסביבה ויגדיל משמעותית חלק הממשלה ● כל הפרטים על הפשרה ועל הוויתורים שעשו הצדדים

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה