אמיר פיינטוך, מנכ''ל ווליומז (VOLUMEZ), לשעבר בכיר באינטל / צילום: כדיה לוי
אמיר פיינטוך, יליד חיפה המתגורר בעמק הסיליקון, היה יכול לשמש כיום כאחד מהאישים החשובים ביותר בענף השבבים העולמי. לו היה נשאר באינטל, היה יכול להיות היום יד ימינו של פט גלסינגר, המנכ"ל הנמרץ של החברה או של חברתו ליסה סיו, מנכ"לית AMD. אבל פיינטוך (55), שהיה סגן נשיא באינטל ומנהל ארגון ההנדסה הראשי בענקית השבבים, החליט לכרוך את גורלו בסטארט־אפ הצעיר ווליומז (Volumez) המנוהל ממגדלי עזריאלי.
● ראיון | מי ימצמץ ראשון? המתמטיקה של המשחק הפוליטי
● רופאי בריאות הציבור מזהירים מהרפורמה המשטרית בכתב העת המדעי Lancet
בביקורו האחרון בארץ, שמע על החלטת אינטל לשדרג את מפעל השבבים הנבנה בימים אלה בקרית גת בסכום של 15 מיליארד דולר. אבל זה לא היה הניסוח שבו בחרה ממשלת ישראל להשתמש: היא ייחסה לעצמה את ההחלטה לבנות את המפעל מלכתחילה, למרות שהמפעל כבר בבנייה למעלה משנה. רק לפני מספר שבועות, כאשר סוכנות דירוג האשראי, מודי'ס, הודיעה עוד באותו ערב כי תפרסם עדכון לדירוג האשראי של ישראל, השתמש ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב בשמה של אינטל. הפעם, כדי להעיד על כך שתאגידים זרים בוחרים שוב ושוב להשקיע כאן למרות המשבר סביב החקיקה המשפטית שמקדמת הממשלה הנוכחית.
אלא שבעיני פיינטוך, אינטל איננה דוגמה טובה לחברה שבחרה בישראל דווקא בעת הזו. "יש לחברה מחויבות עמוקה לישראל בעיקר בגלל המצוינות חסרת התקדים של האנשים שמנהלים אותה כאן", הוא אומר בראיון לגלובס. "ישראל משחקת תפקיד קריטי ומרכזי בשרשרת הייצור של אינטל, כך שהמחויבות שלה לפעילות כאן היא אדירה. אבל ההשקעה של אינטל נעשתה למרות הממשלה ולא בגללה".
כמשקיע בחברות ישראליות כמו ויה (Via), הוא חושש מהירידה בהשקעות בסטארט־אפים בארץ בעקבות השינויים שמובילה הממשלה. "הירידה היא מאוד משמעותית", הוא אומר. "בסוף, ההייטק נמצא בחוסר ודאות מובנית בשל היותו ענף שפועל בסביבה חדשנית. כדי לייצר תהליכים חדשים, חומרים חדשים וכדי לעודד חשיבה מחוץ לקופסא, נטילת סיכונים ויצירה של דברים גדולים, אתה חייב לעבוד בתנאים של חוסר ידיעה. השינויים במערכת המשפט הוסיפו משקולת אדירה של חוסר ודאות, והשוק לא ממש אוהב את זה".
במקביל, בזירה הגלובלית עוד ועוד מתחרות קמות לישראל. "נכון יהיה להגיד שאם בעבר ישראל הייתה בין המדינות הבודדות בעולם שנותנות מענקים נדיבים לאינטל - היום יש לה יותר מתחרות, וזה צריך להדאיג את הקברניטים פה", אומר פיינטוך. "ובכלל, התלות ההדדית בין ישראל לאינטל היא ברכה, אבל יש גם קצת חשש לתלות יתר. אנחנו צריכים כאן הרבה מאוד ענקיות טכנולוגיה אחרות כמו ברודקום, סיסקו וגם לדאוג לכך שאנבידיה תתחזק פה.
"עם כל הצער על כך שאנבידיה קנתה את מלאנוקס במקום אינטל, אני חושב שזו הייתה העסקה הטובה יותר. ביום שזה קרה, ישבתי במשרד של ג'נסן (הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, א"ג) שלא האמין שזכה בחברה כי היה משוכנע שאינטל תרכוש אותה. שאלתי אותו: 'איך זה קרה?', והוא ענה בפשטות: 'כך יצא'. ככה שבראייה מערכתית - ולא בראיית אינטל - טוב ש"כך יצא" כי זה מספק יציבות לשוק הישראלי".
"לא הקשיבו לי באינטל במשך שנים"
פיינטוך הגיע לצמרת של ענקית השבבים העולמית, אך הסיכויים בתחילתה הדרך, פעלו נגדו: הוא מעולם לא למד הנדסה והיה תלמיד בינוני בבית הספר. את ההגעה לפסגת גוף ההנדסה המשפיע בעולם - גם ללא תואר מהנדס - הוא זוקף לשתי תכונות: סקרנות חסרת תקדים ואי־העמדת פנים. "אי אפשר לשטות בכל האנשים כל הזמן, ולכן כשהתקבלתי לחברת הטכנולוגיה טקסס אינסטרומנטס בתחילת דרכי, נשארתי לעבוד כל יום עד השעות הקטנות של הלילה. למזלי היו מספיק אנשים טובים ששמחו לשתף אותי בידע".
הסקרנות, לדבריו, תמיד ליוותה אותו. "בכיתה ג' סיימתי לקרוא את כל האנציקלופדיה העברית. בכיתה ה' סיימתי את כל הספרייה בבית הספר. כשהייתי הולך לבקר חברים, הייתי מסיים ספר אחד בביקור ולוקח ספר אחד הביתה. אני לעולם לא אדע לתכנן טרנזיסטור של מעבד, אבל אני ממש טוב בתכנון מערכת, הבנת הצורך העסקי, ניהול מוצר חזק עם אסטרטגיה ולאתגר מהנדסים".
פיינטוך הצטרף לאינטל בשנת 2014 לאחר תקופה ארוכה כסגן נשיא בקוואלקום, כדי לנהל את ארגון פיתוח השבבים שכלל אז כ־30 אלף מהנדסי פיתוח ב־22 מדינות. הוא הגיע כדי לשפר את תהליכי הפיתוח והמעבר ליצור, אבל הכשלים בפניהם התריע במערך הייצור ובתרבות הארגונית לא טופלו כפי שרצה. אינטל נכנסה למשבר טכנולוגי, עסקי וניהולי קשה ממנו היא נחלצת עד היום.
הוא נזכר כיצד ניגש עם רשימה של בעיות והצעות לשיפור ליו"ר אינטל אנדי בריאנט, וזכה ממנו לתשובה שלא ציפה לשמוע. "'אתה צריך להיות חצוף בגישה שלך, כי אחרת לא יבינו את מה שאתה רוצה להגיד', אמר לי בריאנט ויצאתי מהחדר", הוא מספר. "זה היה בסך הכול שנה אחרי שהצטרפתי לחברה. חככתי את ידיי בהנאה ואמרתי לעצמי: עכשיו יעשו עם זה משהו. אבל אז ניגש אלי המנכ"ל דאז, בריאן קרזניץ', ואמר לי: 'שמעתי שהלכת לדבר עם הבוס שלי'״. לבסוף, להפתעתי לא עשו כלום עם עצותיי".
ומה קרה אחר כך?
"כלום, חוץ מזה שהפסיקו להזמין אותי לארוחות ערב עם הדירקטוריון. לא הקשיבו לי במשך שנים, והיום פט (גלסינגר, א"ג) והצוות מנסים לתקן את מחדלי העבר, כאשר השוק השתנה, וכמה שאני מעריך מאוד את ליסה סיו (מנכ"לית AMD, א"ג), חלק מההצלחה שלה הגיעה בעקבות מחדלים קודמים באינטל".
מה בעצם הייתה הבעיה שבפניה התרעת?
"בתעשייה כמו זו, חשוב להיות ראשון ולשפר את הטכנולוגיה לאורך זמן. כך הגדלנו את ההכנסות של אינטל מ־50 מיליארד ל־70 מיליארד דולר בשנה. לפי מה שאנחנו מבינים מהדיווחים האחרונים של החברה, הם מאוד אופטימיים לגבי תהליכי הייצור החדשים של השבבים המתקדמים וזה מצוין לאסטרטגיית היצור החדשה שלה".
בשנת 2019, לאחר יותר מארבע שנים באינטל, עזב פיינטוך את תפקידו ופנה לחברת השבבים גלובל פאונדרי, ולפי ההערכה, היה שותף למשא ומתן לרכישתה על ידי אינטל בתמורה ל־30 מיליארד דולר. הוא איננו מכחיש ואינו מאשר כשנשאל על כך. העסקה בוטלה מאחר שבעלי המניות העדיפו להנפיק את החברה, החלטה שהתברר כמוצלחת. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 32 מיליארד דולר.
"גלסינגר מחזיר עטרה ליושנה"
בימים אלה, בזירה הגלובלית אינטל מנסה להתאושש מהמשבר הטכנולוגי אליו נקלעה. בעשור האחרון, היא איבדה את ההובלה בפיתוח שבבים מתקדמים לטובת TSMC הטיוואנית, התקשתה לפרוץ לשווקים חדשים, וכן לא הצליחה לפתח עסקים אחרים, כמו מעבדים גרפיים למשל. לכן, היא שינתה גישה, ובחרה לפתוח את מפעלי הייצור שלה גם למתחרות.
"כשמסתכלים על ההפרדה בין מערב למזרח, ברור שמישהו צריך לקחת את האחריות ולפתח תשתית עולמית כדי לשאת בנטל", מסביר פיינטוך. "היום הרבה ממשלות מוכנות להשתתף בתהליך הזה כי הן מבינות שהן צריכות להשתתף בנטוורק עסקי חזק. פט גלסינגר מחזיר עטרה ליושנה. אינטל היא חברה יצרנית וכאשר אני מסתכל על הדנ"א הליבתי שלה, מפעלי היצור שלה הם תמיד הראשונים, לפני גוף הפיתוח".
זה נראה כאילו גלסינגר פועל לפיצול אינטל לחברה אחת שעוסקת בייצור, והשנייה בפיתוח. לו הייתי אחד מאלפי המהנדסים באינטל, הייתי חושש לגורלי.
"אם אני הייתי עובד היום באינטל, הייתי ודאי שוקל האם לקדם את שתי המשימות האלה במקביל. קשה לעשות ספקולציות, אבל אם פט היה מתייעץ איתי, הייתי אומר שאם החברה תתפצל לשתיים, אפשר ליצור כאן שלם שגדול מסכום חלקיו: חטיבות הפיתוח והלקוחות יימכרו לחברות אחרות שיתחייבו להתקשר בחוזי ייצור ארוכי טווח עם מפעלי אינטל.
"לגבי החשש האפשרי של העובדים: אני חושב כל אחד צריך לנהל את הקריירה בעצמו ולאזן בין הנאמנות הארגונית לבין הפיתוח האישי שלו כאינדיבידואל. אבל גם אם היחידות העסקיות יפוצלו, הם הרי לא ייעלמו. ימצאו עבורן חברות עם הלימה סינרגטית גבוהה שיש להן עניין בהן".
החשש מההגבלות של ארה"ב על סין
אחד האתגרים שמשפיע על אינטל, כמו גם על חברות רבות נוספות בשוק השבבים, היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. בוושינגטון נחושים למנוע מסין להשיג יתרון יחסי בפיתוח וייצור שבבים מתקדמים ובשימוש בהם, כזה שעשוי להעניק לה יתרון צבאי. בבית הלבן בטוחים שהדרך לכך עוברת גם דרך חברות המצטיינות בפיתוח שבבים ובציוד ייצור.
ההגבלות של ממשל ארה"ב על יצוא שבבים וטכנולוגיות מתקדמות לסין תצליח לדעתך?
"צריך להגיד ביושר שעצירת היצוא לסין היא מכה קשה עבורם. הם סגרו חלקים נרחבים מפרויקט היצור העצמי שלהם. התגלו גם מקרי שחיתות לאחר שהתברר שמענקים אדירים לעידוד הקמת תעשייה מקומית נגנבו. בנוסף, ארה"ב ממשיכה לשמור על יתרון בתחום הבינה המלאכותית, אבל זה תחום תוכנתי.
"מה שמדאיג אותי הוא שמלחמת העולם השנייה פרצה בפסיפיק בגלל אמברגו נפט על יפן. אז אם דאטה של ימינו הוא הנפט החדש, אי־אפשר לדעת לאן אנחנו הולכים, אבל צריך ללמוד מההיסטוריה".
"אתה קם בבוקר בשמחה וחרדה, זה נחמד"
היום, פיינטוך משמש כמנכ"ל שכיר בסטארט־אפ וויליומז שמעסיקה 40 עובדים. "הכניסה שלי לווליומז היא אסטרטגית ולא טקטית, היא נעשתה גם מתוך הכרה שחוק מור הופך קשה יותר, תחום השבבים הופך להיות נחלת ספר שחקנים מועט, וצריך לחפש סוגים שונים של חדשנות. אמר לי חבר מסמסונג: 'אמיר, אתה לא פטיש של 5 קילו על סיכה?'. השבתי לו שאפשר לשכור פטישון להכות בסיכה, אבל אפשר להגדיל את הסיכה למסמר, וזה מה שאני עושה. בדקתי המון אפשרויות, קיבלתי הצעות לשמש כמנכ"ל חברות ציבוריות, לעבוד בחדי קרן מפורסמים בעולם, ותמיד יכולתי לחזור לחברות שבבים - אבל כבר עשיתי את זה".
ווליומז משתלבת במהפכת הבינה המלאכותית ומאפשרת לחברות המעוניינות לצרוך שירותי ענן מחברות כמו אמזון, גוגל או מיקרוסופט לחסוך עלויות של אימון מודלים, למשל. "שאילתה אחת של ChatGPT עשויה לעלות דולרים ל־OpenAI, בעוד שחיפוש רגיל בגוגל עולה לה כמה סנטים. אם אפשר להוריד את עלויות האימון - אז למה לא?".
הדבר נעשה באמצעות מבנה חדש של אחסון נתונים שהמציא יונתן עמית, לשעבר ממייסדי סטורווייז, שנחשב עד היום לאחר המפתחים המובילים בתחום אחסון הנתונים, עם מאות פטנטים הרשומים על שמו.
ווליומז משפרת את הניצולת על כל אחד מהמעבדים הגרפיים המסייעים להפעיל את שירותי הבינה המלאכותית, ויש לה פוטנציאל להקטין את הצמיחה בכמות השבבים שמוכרות ענקיות. יש לחברה טכנולוגיה חזקה, עכשיו אני רוצה להביא אותה להיות חברה משמעותית. עם אנשים כמו אייל ניב, שלמה דוברת ואיציק סגרון בבורד, וטכנולוגיה שמשבשת סדרי עולם, האתגר הוא גדול. כל יום זו רכבת הרים, אתה קם בבוקר בשמחה וחרדה והולך לישון בלילה בשמחה וחרדה. וזה נחמד".
בשנה שעברה הזמין אותו אייל ניב, שותף בקרן פיטנגו ואחד המשקיעים הראשונים בווליומז לארוחת צהריים. ״אני ואמיר מכירים עוד מהימים שלו בקוואלקום״, הוא מספר לגלובס. ״זו היתה ארוחה חברית אבל אז שלפתי בפניו את ההצעה להצטרף כמנכ״ל לסטארט-אפ ווליומז (Volumez), שאותו שאני תופס כפורץ דרך בתחומי הדאטה סנטר. זו לא חברת שבבים וזו חברה לא גדולה, כך שהסיכוי שיסכים היה נמוך מלכתחילה. ידעתי שאם הוא יאמר כן, הוא האדם המתאים לתפקיד, ולשמחתי זה מה שקרה״