חביות נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker
מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בראשית 2022, משרד האוצר קובע הפחתות זמניות למס הבלו על הדלק, שמתחדשות פעם אחר פעם בשיעור משתנה. הטבות אלו נועדו לבלום את השפעות עליית מחירי האנרגיה, מחולל אינפלציה משמעותי, ולשמור את מחיר הדלק מאוזן. אלא שבעקבות הזינוק של למעלה מ־10% במחיר הנפט בחודש האחרון ושחיקת השקל המתמשכת אל מול הדולר, קיים ספק עד מתי יוכל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להמשיך במדיניות הנוכחית שהוא מוביל.
● אופטימיות אבל עם נורת אזהרה: 4 הערות על החלטת הדירוג של פיץ' לישראל
● בפחות מ־200 אלף שקל: המכוניות החשמליות שנמצאות מעבר לפינה
מאז אפריל אשתקד, אז החל שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן, במדיניות זו, קופת האוצר הפסידה מיליארדי שקלים מאובדן הכנסות מס על הדלק. בחודש אוגוסט, לפי אומדני האוצר, הפסד הכנסות המדינה כתוצאה מהמהלך צפוי לעמוד על 231 מיליון שקל - סכום גבוה משמעותית מהסבסוד בחודשים הקודמים. בעבר, גורמי המקצוע במשרד התנגדו להמשך הפחתות מס הבלו כפי שהוא מתנהל כעת, ללא תוכנית סדורה.
האופציות שמונחות לסמוטריץ' על השולחן
הפחתות המסים על הדלק לא מצריכות הוצאות מצד הממשלה, אבל באוצר נדרשים להעמיד להן מקור בתקציב המדינה בגלל הפגיעה בהכנסות. לגלובס נודע כי באוצר מעריכים שהסכום אשר הוקצה להוזלת הדלק בתקציב 2023 לא יספיק עד סוף השנה, בקצב הנוכחי שבו העלות עומדת על מאות מיליוני שקלים בכל חודש.
מה יקרה כאשר ייגמר התקציב להוזלות הזמניות של הדלק? בפני סמוטריץ' יעמדו אז שלוש חלופות אפשריות: האחת היא הפסקת הטבת המס באופן שעלול להביא לזינוק מחירים בתחנות הדלק. זוהי האופציה הקשה ביותר עבור כל פוליטיקאי; האפשרות השנייה היא המשך המדיניות הקיימת תוך קיצוץ בתקציבים אחרים. אלא שגם זו אופציה לא פופולרית; ולבסוף, האלטרנטיבה הקלה ביותר אבל הכי בעייתית מבחינה פיסקאלית היא הגדלת הגירעון.
כבר כיום עומד הגירעון המצטבר על כ־18 מיליארד שקל, שהם 1% מהתוצר. בתקציב המדינה שאושר במאי האחרון, הממשלה הציבה יעד גירעון שאפתני של 1.1% לסוף השנה, אבל כבר אחרי שבעה חודשים, הגירעון הגיע מרחק עשירית אחוז מכך. בשבועות האחרונים קיים סמוטריץ' ישיבת הנהלה באוצר בה הנחה לשמור על ריסון תקציבי הדוק ככל הניתן. מעניין יהיה לראות כיצד ינחה את אנשיו לפעול בעדכון הבא של הדלק, במקרה שעלות הסבסוד תמשיך לגדול.
לאורך שנים נשמעת ביקורת על מיסי הדלק הגבוהים בישראל. בשנה שעברה זרמו לקופת האוצר 18.6 מיליארד שקל ממס הבלו על הדלק. מדובר בעלייה של 2% לעומת שנה קודמת, למרותאובדן הפסד הכנסות המדינה ממס על הדלק באוגוסט שלאורך רוב שנת 2022 נמכר הדלק במס מופחת. באוצר מהרהרים כבר מספר שנים בשינוי או החלפת שיטת מס הבלו, שחל רק על רכבי בנזין ודיזל, במס נסועה חדש שיחול גם על המכונית החשמליות. כך או כך, המדיניות הנוכחית שמשחקת עם גובה המס בכל חודש הייתה אמורה להיות פלסטר זמני בלבד, ולא פתרון קבוע.
הרציונל שעומד מאחורי החלטת האוצר
מחיר ליטר בנזין עומד כיום על 6.86 שקלים. לפי נתוני האוצר, בחודש אוגוסט חלה הפחתת מס שמוזילה את מחיר הדלק ב־89 אגורות לליטר. כלומר, המחיר הריאלי של הדלק לצרכן אמור היה לעמוד על 7.75 שקל לליטר. כך, צרכן ממוצע היה משלם כ־40 שקל יותר בתחנת הדלק. וכשהדלק מתייקר, אז גם מחירי השינוע והתובלה מתייקרים, באופן שלוחץ את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה בשלל ענפים וסחורות. לפיכך, באוצר שואפים שמדיניות זו תסייע בבלימת האינפלציה.
הוזלת מחיר הדלק הייתה גם הבטחת בחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפני הקמת הממשלה הנוכחית, מחיר ליטר בנזין עמד על 6.85 שקל, כך שבפועל הדלק לא הוזל, אלא נותר באותה רמת מחיר. אולם, מאז תחילת השנה, השקל נחלש משמעותית אל מול הדולר, כך שלממשלה הנוכחית עולה הרבה יותר כסף להותיר את מחיר הדלק יציב, מאשר לקודמתה.
שיא בביקוש לנפט ברחבי העולם
בנוסף, נרשמה עלייה חדה במחירי הנפט בעולם. בשבוע שעבר, מחיר חבית ברנט חצה את רף ה־88 דולר, הגבוה ביותר מאז ינואר. בין הסיבות לכך היא שיא ביקושים עולמי שהגיע ל־103 מיליון חביות ביום ביוני, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), כשבמקביל קצב ההפקה של מדינות OPEC+ נותר נמוך. בסוכנות מסבירים את היקף הביקוש בצמיחה הגבוהה מהצפוי במדינות ה־OECD, בתנועה אווירית ערה ובזינוק בצריכה של סין.
נזכיר שערב הסעודית הודיעה על המשך הפחתת תפוקת הנפט שלה במיליון חביות ליום בספטמבר, כך שתעמוד על 9 מיליון חביות, וגם רוסיה הודיעה על צמצום של 300 אלף חביות ביום. הפחתת ההפקה עולה למדינות הללו ביוקר: בחציון הראשון ההכנסות של חברת הנפט הלאומית הסעודית, עראמקו, צנחו ב־29.5%. על פי הערכות, המצב שאיתו מתמודדת עראמקו משליך על הממלכה כולה.
במקרה של רוסיה, הצניחה בהכנסות משמעותית יותר, בעקבות המלחמה באוקראינה. מתחילת השנה, ההכנסות מנפט ומגז טבעי ירדו ב־41.4% ל־4.2 טריליון רובל (כ־43.4 מיליארד דולר). מוסקבה מושפעת מהחלטת מדינות האיחוד האירופי להשית מחיר גג של 60 דולר לנפט, שמגביל את גובה ההכנסות.
בינתיים, בסוכנות האנרגיה מעריכים שהביקוש לנפט רק ימשיך ויגדל. ממוצע הביקוש החודשי השנתי ב־2023 עשוי להגיע לשיא של 102.2 מיליון חביות ביום, עלייה של 2.2 מיליון חביות שנובעת מזינוק חד בביקושים מסין.