מנכ''לית משרד גורניצקי ושות', עו''ד עדי נחמיאס / צילום: יונתן בלום
עו"ד עדי נחמיאס
אישי: בת 43, גרושה (בזוגיות שניה) + 2, גרים ברמת אפעל
מקצועי: מנכ"לית משרד עורכי הדין גורניצקי ושות'
ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי ברמת גן, אני הצעירה מבין שלוש אחיות. אבא שלי, שמואל נחמיאס ז"ל, היה חלוץ מרכזי בהפועל רמת גן ולקח איתה את האליפות היחידה שבה זכתה הקבוצה. אמא שלי הייתה ספרית. בבית לימדו אותנו להיות מאוד עצמאים מגיל צעיר, להשיג הכל בעשר אצבעות.
בית הספר: כמעט לא קיבלו אותי ל"בליך", כי הייתי טום-בוי וביליתי הרבה במגרשי כדורגל (אבא שלי חשב שאני צריכה להיות שחקנית) ובצופים, שם התקדמתי עד לתפקיד רשג"דית. התנו את לימודיי בכך שאשיג ממוצע 80 לפחות בשנה הראשונה, אבל בסופו של דבר סיימתי את הלימודים בהצטיינות ונכנסתי למעורבות גבוהה במועצת התלמידים.
● היא הגיעה ל-8200 בלי תעודת בגרות ואז הפכה ליזמת מצליחה
● 90 אלף שקל בשנה: בית ספר חדש לרפואה יוצא לדרך ולא כולם מרוצים
צבא: הייתי מיועדת להיות מ"כית בנים, אבל שברתי רגל במסיבה בדיסקוטק חודש לפני הגיוס ושלחו אותי לחיל קשר, לגדוד קשתיות. התפקיד עצמו, לאתר תנועת מחבלים במשך שעות על מסך המחשב, לא היה בשבילי, אבל עברתי מהר לפיקוד ולתפקידי הדרכה.
יציבות: מתחילת הקריירה שלי ועד היום, כבר 24 שנים, אני עובדת במשרד עוה"ד גורניצקי ושות'. התחלתי שם כמרכזנית, כבר ביום השחרור שלי - זו הייתה עבודה שסידר לי עו"ד מוריאל מטלון, ממייסדי המשרד. אין תפקיד שלא עשיתי בגורניצקי ושות': צילמתי מסמכים, רצתי לבנק להפקיד צ'קים, מצאתי תיקים לעו"ד פיני רובין. על הדרך גם למדתי עריכת דין, הוסמכתי וחזרתי למשרד כמתמחה וכעורכת דין. הדרך למעלה שלי במשרד נראית ככה: מרכזנית, מזכירה, הנהלת חשבונות, טרום מתמחה, מתמחה, עורכת דין ומנכ"לית. אני מנכ"לית הפירמה כבר 15 שנים.
אנשים ולא תיקים: אני בן אדם שרץ על 700 דברים במקביל, לא מתאים לי לצלול לכתיבת ניירות. מה גם שבליטיגציה בבסיס יש משהו שנולד מתוך סכסוך ואני בן אדם ששונא עימותים. הרגשתי שאני מעדיפה לעסוק באנשים ולא בתיקים.
גירושים: אחרי 17 שנות זוגיות ו-11 שנות נישואים התגרשתי, ללא כעס וללא משקעים. אני לא אגיד שזה פשוט לביצוע, אבל הגרוש שלי היה ועדיין חבר מאוד טוב שלי, אנחנו פשוט לא מתאימים כזוג. אנחנו עדיין משפחה לכל דבר ועניין עם הילדים, עושים דברים משותפים, בן הזוג הנוכחי שלי בקשר מצוין אתו, גם בת הזוג שלו בקשר איתי. אנחנו מאמינים שלפעמים צריך אולי לפרק ולבנות מחדש כדי לייצר את הדבר הנכון.
שינוי: חודשיים לאחר שאבא שלי נפטר מתה מסרטן גם חברה טובה שלי, שותפה במשרד. זו הייתה תקופה קשה מאוד בשבילי, שבמהלכה החלטתי להתגרש. פתאום הבנתי שהחיים קצרים ושאנחנו כאן לזמן קצוב. ידעתי שאם עד עכשיו בלעתי את העולם, מעכשיו והלאה אבלע אותו פי שלושה. אני נהנית כל כך מהחיים, שותה אותם ממש בקשית. אני גם ממש עובדת בלהדביק אנשים סביבי בחיוביות. שינוי בגיל שלנו זה אולי קשוח, אבל להזיז את המחט - חד משמעית, זה אפשרי. הילדים שלי צוחקים עליי שאני אומרת שלום לאנשים שאני לא מכירה. אבל הנה, עכשיו אני מכירה.
דוגרי: החדר שלי הוא מקום שלא תמיד פשוט להגיע אליו, כי אני בן אדם מאוד דוגרי ואומרת מה שאני חושבת, גם אם זה דברים פחות טובים. מצד שני, החדר שלי גם מגשים חלומות, לא מעט עובדים שפיטרתי הם חברים טובים מאוד שלי כיום ובטוחים שעשיתי בשבילם את הצעד הכי נכון בעולם.
תקרת זכוכית: לצערי תקרת זכוכית לנשים זה מונח שעדיין לא עבר מן העולם. צריך להמשיך ולעבוד בזה בכל הסגמנטים: רגולציה, חקיקה, בתוך החברות ובציבור הרחב. זו עבודה יומיומית מאומצת. עם זאת, אני גם שמחה שחמש השנים הראשונות בקריירה שלי עברו בסביבה גברית, שיצרה לי מקום של דוגריות שאין בו פחד.
מנטורית: זה נותן לי מזור לנשמה, אני עושה את זה בשעות הפנאי שלי ומאוד מאמינה בשיח עם אנשים. לפעמים אני רואה אנשים שקוף ורק פותחת דלת, הם כבר עושים את כל השינוי בעצמם.
תחביבים: אני משחקת טניס עם בן הזוג שלי ופעילה בהיבט הקהילתי של רמת אפעל, בעיקר בכל מה שקשור לתנועת הצופים. חוץ מזה, אני מאוד אוהבת לרקוד ויש לי ליין של מסיבות בית וחצר.
מבט לעתיד: בעוד עשר שנים ארצה להיות בגורניצקי, אני מאמינה מאוד בעוצמה שלנו. כנראה אלך יותר לכיוונים של ייעוץ, הכוונה ומנטורינג. האם ארצה להישאר כאן עד הפנסיה? חד משמעית כן, ואני אפילו לא רוצה לצאת לפנסיה. אם ירצו אותי, יותר מאשמח להישאר בגורניצקי ושות' גם עד גיל 90.