"בתקופה של ירידת אמון, נושא האחריות התאגידית קריטי להמשך קיומנו כחברה ישראלית" - כך אמרה ענת גרוס־שון, מנכ"לית חטיבת החלב בתנובה ומי שמובילה את כל האסטרטגיה והתכנון של מערך החלב. את הדברים אמרה בפתיחת כנס "החברה של המחר" של גלובס ותנובה שהתקיים השבוע.
● "בגיוון תעסוקתי לא עושים טובות. זה אינטרס עסקי ממעלה ראשונה"
● אורנה ברביבאי: "כשחברה פועלת בקהילה ויוצרת גיוון תעסוקתי, גם שורת הרווח משתפרת"
● ESG במציאות משתנה: "ה-ESG הפך להיות מצפן מוסרי וערכי לאורו אנחנו בוחנים את המהלכים העסקיים שלנו"
גרוס־שון סיפרה על "מדד האמון של אדלמן", שבודק מדי שנה ב־30 מדינות ברחבי העולם את רמת האמון בין הציבור לגופים שונים, כמו תקשורת, ממשל וחברות עסקיות. לדבריה, התוצאות שהתפרסמו השנה גילו כי "בעוד שהאמון בתקשורת ובממשל צנח, הציבור תופס את החברות כגורם מאחד, ומצפה מהן לאמץ אג'נדות חברתיות ואתגרים לאומיים, ולהיות מעורבות יותר בהשפעה על הקהילות שסביבן הן פועלות".
בשלב זה, סיפרה גרוס־שון על פעילותה של תנובה לשיפור המצב. "תנובה היא חברת המזון הגדולה בישראל ואחת המעסיקות הגדולות במשק עם כ־6,000 עובדים, מרביתם עובדים וחיים בפריפריה - מקריית שמונה ועד אילת", אמרה והוסיפה כי בחברה חשים מחויבות עבור הצרכנים והעובדים יחד, שחיים בכל רחבי הארץ ומגיעים מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית.
"המוצרים שלנו נמצאים בכל בית ובכל צלחת, ואנחנו מגיעים לכל מקום בארץ ובכל תנאי. לאור ההשפעה הגדולה שלנו על הכלכלה, הסביבה והחברה, ומתוך מחויבות ואחריות עמוקה כלפי הצרכנים שלנו, כלפי הלקוחות שלנו וכמובן כלפי העובדים שלנו, אנחנו מובילים אסטרטגיית אחריות תאגידית", אמרה.
גרוס־שון הסבירה כי אסטרטגיית האחריות התאגידית של תנובה מתמקדת בשלושה היבטים: "תזונת המחר", המכיל את מחויבות החברה להוביל תזונה מיטיבה ופתרונות ברי־קיימא לצלחת המזון העתידית של כל צרכן בישראל; "סביבת המחר", המחויבות לקידום תהליכים ופתרונות סביבתיים ברי־קיימא בכדי להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שהחברה מייצרת; ו-"חברת המחר", מחויבות החברה לייצר השפעה על חוזקה וחוסנה של החברה הישראלית באמצעות צמצום אי־השוויון בין הפריפריה למרכז.
היא הוסיפה כי בראש סדר העדיפויות של החברה עומדים שני נושאים: צמצום אי־השוויון בפריפריה החברתית והגיאוגרפית (בדגש על ילדים), ויצירת גיוון והכלה. "אני מאמינה שככל שמדברים יותר על נושאים חברתיים ומעלים אותם למודעות, זה 'מדביק' יותר אנשים, חברות וארגונים, וזה הופך את הארגונים לטובים יותר, ובסוף את החברה הישראלית כולה לטובה יותר. אם כולם יפעלו כך, נחיה בחברה שוויונית ומכילה יותר ונוכל גם להתגבר על אובדן האמון שקורה עכשיו", אמרה.
מקרה בוחן מקריית שמונה
אחת השיטות להגברת האמון בחברות עסקיות, כפי שמספרת גרוס־שון, היא יישום מדיניות ערכית הלכה למעשה, לצד נוכחות בפריפריה. בקריית שמונה לדוגמה, מתקיימים שלושה שיתופי־פעולה שמסייעים לכך. הראשון הוא מפעל "תנובה גליל" (המייצר את "מאמא עוף"), בו החברה מעסיקה כ־200 עובדים ובכך מגדילה את היצע התעסוקה בעיר. השני הוא החממה לסטארט-אפים בתחום הפוד־טק Fresh Start, והשלישי הוא הפעילות המשותפת עם עמותת "יוניסטרים" לקידום יזמות טכנולוגית בקרב בני נוער מהפריפריה.
"תפקידנו כארגון הוא לסייע בפתרון בבעיות סוציו־דמוגרפיות כלכליות וחברתיות, ובצמצום הפערים ואי־השוויון בפריפריה. לייצר חברה מגוונת ומכילה יותר", אמרה גרוס־שון. "זו ריצה למרחקים ארוכים, ולכן היעדים שאנחנו שמים לעצמנו הם יעדים ארוכי־טווח. אבל עצם השיח היומיומי בחברה, בתהליכי העבודה, בתרבות הארגונית ובפעולות שאנחנו מבצעים הוא שמייצר מציאות, ואני מאחלת לעוד ארגונים להצטרף אלינו".
*** גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף חברת תנובה