אחריות תאגידית זו סיסמה יפה, אבל איך מיישמים אותה? במסגרת כנס "החברה של המחר" של גלובס ותנובה, התקיים פאנל בנושא גיוון והכלה בהשתתפות אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, שלקח חלק באמצעות שידור "זום"; אורן הלמן, מייסד מיזם "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה; נווא ג'השאן, מנכ"לית קו אימפקט; ונטע בן מנחם, מנהלת אחריות תאגידית בתנובה. דוברי הפאנל עסקו בהיבטי הגיוון התעסוקתי לפי ראייתם, וסיפרו כיצד יכול הגיוון התעסוקתי לסייע לחברה, וגם לארגון.
● ESG במציאות משתנה: "ה-ESG הפך להיות מצפן מוסרי וערכי לאורו אנחנו בוחנים את המהלכים העסקיים שלנו"
● מנכ"ל מקינזי דיוויד צ'ין: "אנחנו עובדים גם עם הגופים הכי מזהמים. רק ככה משפיעים"
במהלך הפאנל, ציינה בן מנחם, האמונה על תחום האחריות התאגידית בתנובה, כי מדובר ב"חלק בלתי נפרד מליבת העסקים שלנו". היא הוסיפה כי להערכתה, חברות שלא ידאגו לפעול מתוך אחריות תאגידית ישלמו על כך מחיר כבד. בן מנחם סיפרה כי הסוד לכך טמון בהשקעת משאבים ותוכניות ארוכות־טווח. לדבריה, "תנובה היא חברה תעשייתית, ולכן רק 32% מכלל כוח העבודה הוא נשים, אבל בפורום הניהולי הבכיר אחוז הנשים עומד על 44%. בחברה הערבית אנחנו התחלנו לפני שבע שנים ב־12%, והיום אנחנו עם 22%. 8% מכלל כוח העבודה הוא מהחברה האתיופית, ויש לנו אחוז גבוה של עובדים מעל גיל 55".
אחד ממוקדי העשייה הבולטים של תנובה הוא קריית שמונה. בעיר מתקיימות פעילויות אקטיביות לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. ראש העירייה אביחי שטרן תיאר בפאנל את חשיבות השותפות: "במקום להגיע למרכז אנחנו מביאים את המרכז אלינו". שטרן הסביר כיצד שיתוף הפעולה עם תנובה מקדם את העיר כ"בירת פודטק עולמית", תוך מתן מעטפת חינוכית תומכת וארוכת־טווח, שמבטיחה את המשך קיומו של האקוסיסטם המיוחד שנבנה למען דורות העתיד בקריית שמונה.
"אני חושב שתעסוקה איכותית וארוכת־טווח תתקיים כשברשות יש תשתית איכותית לכך. בשביל שזה יקרה, הקמנו יחד עם אוניברסיטת תל אביב ומכללת תל חי תוכנית פדגוגית ייחודית עבור תלמידים שרוצים ללמוד פודטק, וגם להכשיר לכך מורים. כך כל ילד שסיים את מערכת החינוך לא יצטרך ללמוד במרכז".
לצד זאת, הפעילות המשותפת של תנובה והעירייה עם עמותת יוניסטרים לקידום יזמות טכנולוגית בקרב בני נוער מהפריפריה, מסייעת לקידום החזון של בני הנוער בעיר. "הם מדברים עם נערים על מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים והתשובות משתנות. החלומות של הילדים הם להיות יזמים ולהשתלב במערכת האקוסיסטם שנבנית יום יום בתוך העיר", הוסיף שטרן.
"הגיוון הוא אינטרס עסקי"
מדיניות גיוון והכלה אמנם מקבלת זרקור חשוב בעת האחרונה, אך לעיתים נתפסת כמשנית בחשיבותה. אורן הלמן, מייסד מיזם "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, ציין כי "עולם ה־ESG (השקעה חברתית, ס"ל) הוא לא Nice to have, הוא קשור באופן הדוק גם למיתוג המעסיק. מהלכים כאלה מסייעים ומקלים על גיוס עובדים".
הלמן הוסיף כי הוא "מייצג כמיליון הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, פלח אוכלוסייה משמעותי שיבחר להיות לקוח של חברות שמעסיקות בעלי צרכים מיוחדים, ולא יבחר בחברות שלא עושות זאת. הגיוון התעסוקתי הוא לא טובה לאף אחד, אלא אינטרס עסקי ממעלה ראשונה, משפר ביצועים עסקיים ומוריד עלויות גיוס בהמשך". הלמן הבהיר כי הוא אינו רומז לגיוס של אנשים שאינם מתאימים לעבודה: "יש עובדים מצוינים, תפתחו להם את הדלת. היום הטכנולוגיה מסוגלת להתגבר על כל סוג של מוגבלות, רק על דבר אחד היא לא יכולה להתגבר - אם לא נותנים לה להיכנס בדלת".
הפער של החברה הערבית
גם סוגיית התעסוקה בחברה הערבית משפיעה באופן ישיר על החברה כולה. על פי נתוני קו־אימפקט, החברה הערבית, המהווה 21% מאזרחי המדינה, אינה נהנית מהצמיחה הכלכלית הקיימת ונדחקת לקצה התחתון של שוק העבודה. העובדים מהחברה הערבית מהווים רק 5% משוק העבודה ו־0.3% מהמנהלים בחברות המובילות בסקטור העסקי, אשר מעסיקות את רוב כוח העבודה במדינה. מחקר של בנק ישראל מצביע על כך שתת־תעסוקה בחברה הערבית גורמת להפסד תל"ג שנתי בסך 31 מיליארד שקל (כ־8 מיליון דולר).
נווא ג'השאן, מנכ"לית קו אימפקט, הפועל לקידום התעסוקה בחברה הערבית, ציינה כי הגיוון התעסוקתי קיים ונוכח היום בשיח יותר מבעבר. "אנחנו שואפים לשלב את החברה הערבית דווקא במרכז, איפה שהמטות של החברות הגדולות. אם בחברה הישראלית אנחנו מדברים על תקרת זכוכית, אני מדברת בחברה הערבית על קוביית זכוכית".
עוד הוסיפה ג'השאן כי בכדי לחולל שינוי אמיתי יש להשקיע בכך לאורך זמן ובכמה רבדים. "ארגונים מעידים על כך שגיוון תעסוקתי מוביל לחוסן ארגוני, במחקרים עסקיים שלנו הוכחנו שיש לכך תועלת עסקית אמיתית. כדי לקדם את זה, פיתחנו פרקטיקה של מיתוג מעסיק שתמשוך את הטאלנטים למקומות המתאימים להם".
*** גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף חברת תנובה