גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתווכים שתבעו את שגרירות סין גילו שלא כדאי לגרור דיפלומטים לבית משפט

צמד מתווכים דרש משגרירות סין בישראל תשלום עבור עסקה שביצעה לרכישת בית קומברס ברמת החייל תמורת 192 מיליון שקל ● הם זכו, אך שנה לאחר שניתן פסק דין, התייצב היועמ"ש להליך - ופסק הדין בוטל ● באי-כוחה של השגרירות: "התביעה היא טרטור שווא"

בניין חברת קומברס / צילום: איל יצהר
בניין חברת קומברס / צילום: איל יצהר

כלל אצבע ידוע הוא שכדאי מאוד להימנע מסכסוכים משפטיים הנוגעים לכסף. כלל חשוב לא פחות מלמד שאם כבר נקלעים לסכסוך שכזה, כדאי שהצד השני בו לא יהיה שגרירות זרה, בטח אם היא של מדינה אסטרטגית. שרשרת של אירועים חריגים שהתרחשו במסגרת הליך אזרחי שגרתי לכאורה מעוררת שורה של שאלות, ובהן כיצד אזרחים ישראלים יכולים להתגונן מפני עוולות שנגרמות להם על ידי נציגויות זרות, והאם כללי סדר הדין האזרחי, הקשיחים לכאורה, הם לפעמים רק בגדר המלצה, במקרה שמדובר במדינה חזקה.

"פער בעמדות": יריב לוין ייוצג באופן פרטי בעתירות לביטול עילת הסבירות
אדם שהכפיש מחשבונות פיקטיביים בפייסבוק ישלם פיצוי של מיליון שקל
הפרסום בגלובס מה-7.9.2020 | רכישת בית קומברס בתל אביב: סולקה תביעה נגד בכיר סיני

אסתר עמר ושלמה ששו הם שני מתווכי נדל"ן שהגישו בשנת 2017 תביעה נגד שגרירות סין בישראל, ונגד נציג שלה, אזרח סיני העונה לשם יאנג ויי, בטענה שמגיעים להם דמי תיווך. במרכז התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ניצבה רכישתו של בית קומברס ברמת החייל על ידי שגרירות סין, בעלות של 192 מיליון שקל.

לאחר שכתב התביעה נמסר תחילה בשגגה למקום מושבה של השגרירות בישראל, המציאו אותו המתווכים מחדש באמצעות משרד החוץ, כהוראות הדין, ואישור של משרד החוץ אף הוגש לבית המשפט. בית המשפט התרשם שהפעם מסירת התביעה הייתה כדין, והורה לסינים להגיש כתב הגנה. אך הסינים התעלמו. לא הודעה, לא מכתב, לא יונת דואר.

המתווכים עשו מה שנהוג בנסיבות שכאלה, וביקשו לקבל פסק דין נגד הסינים, גם ללא הגנה מצידם. בית המשפט נעתר, וב-22 באפריל 2018 חתם על פסיקתה (שהיא הצלע היישומית של פסקי דין כספיים) המחייבת את הסינים לשלם 4,492,800 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית למתווכים. הסינים לא הגישו בקשה לבטל את הפסיקתה, והיא הפכה לחלוטה. כלומר שלכאורה לא ניתן עוד לפתוח אותה.

ואז הופיע היועץ

לטענת עורכי דינם של המתווכים, אבי ששו ועמרי קאופמן, בחודשים שחלפו הם ניסו לפנות לשגרירות כדי ליישב את הסכסוך, וכאשר לא זכו למענה - פנו למשרד החוץ כדי שיסייע במימוש פסק הדין. כשגם זה לא הועיל, הם הלכו להוצאה לפועל.

בשלב הזה קרה דבר מוזר: היועץ המשפטי לממשלה אז, אביחי מנדלבליט, הודיע שהוא מתייצב להליך - שנה אחרי שפסק הדין הפך כאמור לחלוט, וטען שיש לבטל את הפסיקה. טעמיו היו בעיקרו של דבר שניים: האחד, שכתב התביעה, כמו גם מסמכים אחרים בתיק, לא נמסרו לסינים כמו שצריך. השני, כי שאלת חסינותם של יאנג ווי והשגרירות לא נדונה, ולכן נפל פגם בהחלטה.

היועץ טען כי בהתאם לחוק חסינות מדינות זרות היה על בית המשפט לעורר את השאלה, אף שהסינים לא העלו אותה. אולם היועץ התעלם מן העובדה שלא סין נתבעה אלא השגרירות שלה - שעליה יכולה לחול חסינות אחרת, אך החוק לא רלוונטי לה.

חלוט - לא מה שחשבתם

אז איך אם כן אפשר היה להגיש בכלל בקשה לביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, לאחר שחלפה התקופה הקבועה בחוק? מערכת המשפט מכירה באפשרות לעשות כן. אפשרות שכזו מצריכה דיון מעמיק בשורה של שיקולים, שבחלוף הזמן, כמו גם אפשרותם של הצדדים לדעת כי מתקיים נגדם הליך ולהתגונן מפניו במועד, הם חלק אינטגרלי ממנה.

כך למשל, על הנתבע להסביר מדוע איחר בהגשת כתב ההגנה מטעמו. בכל מקרה, לא בקלות מתקבלת בקשה לביטול פסק דין שמוגשת שנה לאחר שניתן, בטח כאשר ישנה קביעה שיפוטית שלפיה המצאה של כתב תביעה נעשתה כמו שצריך.

ואולם, במקרה שלנו, בחלוף שנתיים כמעט מאז ניתן פסק הדין המקורי, ביטלה אותו השופטת נועה גרוסמן בהחלטת פתקית קצרה. העובדה שהסינים ידעו שמוגשת נגדם תביעה, התעלמו ממנה ולא טענו כל טענה הנוגעת לחסינותם עד אותה עת - לא שינתה דבר ואף לא הוזכרה.

המתווכים, שכבר הוציאו סכומי עתק על ייצוג משפטי, נאלצו להתחיל את ההליך כולו מחדש. אפילו הוצאות משפט לא נפסקו לזכותם. בהמשך, כפי שפורסם בגלובס, נדחתה התביעה נגד יאנג ווי מטעמי חסינות דיפלומטית.

האירועים המשונים בתיק לא הסתיימו בהחלטת הפתקית. לאחר שהשגרירות הגישה תצהירים והתיק נקבע להוכחות, שאף נדחו לבקשת השגרירות בשל מחלה נטענת של העדים, היא הודיעה לפתע שהיא אינה רוצה להביא אותם, ולאחר שנקבע כי היא אכן רשאית לעשות כן לפי הוראות החוק והאמנות הבינלאומיות, התצהירים נמשכו מהתיק.

אולם בהמשך הוגשה לתיק בית המשפט איגרת מטעם ממשלת סין, שלא באמצעות עורכי דינה של השגרירות, בתחילה באופן חסוי, ובה הוכנסה למעשה גרסתם העובדתית של העדים שהוצאו, דבר שאמור להימצא בתצהירים. החלטת השופטת עינת רביד באשר לגורל האיגרת טרם ניתנה, והיא תינתן לאחר שתוגש תגובה מטעם המדינה, שלטענת עורכי הדין מצויה כעת על שולחנה של המשנה לפרקליט המדינה.

הסכסוך האזרחי על בית קומברס בהחלט אינו הפעם הראשונה שבה דן בית המשפט בשאלות של חסינות דיפלומטית, או כאשר שיקולים של יחסי חוץ מרחפים מעל הליכים משפטיים שהם ממש "בין אדם לחברו".

יותר מכל, זכורה פרשת שגריר מצרים מוחמד בסיוני, שאזרחית ישראלית טענה כי ניסה לאנוס אותה, והוא זכה לחסינות דיפלומטית מהגשת תביעת פיצויים. הימים היו טרם תקופת "מי-טו" והניחוח שעולה מפסק הדין לא קל, אך נקודת המוצא - שלדיפלומטים יש הגנה - נותרה כשהייתה.

"ככל שאני מכיר את הפרקטיקה, מדינת ישראל מתגייסת כלביאה בכל צומת כזה כשיש תביעה כלפי דיפלומט, נציגות דיפלומטית או מדינה זרה. זה נכון תמיד וזה בטח נכון ביחס למדינות אסטרטגיות", מסביר פרופ' גיא הרפז, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית. "הדבר נובע משיקולים אסטרטגיים - גם לסייע למדינות זרות וגם לקבל יחס דומה במדינות זרות. פה מדובר בעילה כספית פשוטה ותמימה, אך גם במקרים עם בעיות ערכיות קשות המדינה מתגייסת, זו פשוט פרקטיקה מקובלת ואני מניח שאנחנו לא לבד".

תגובת שגרירות סין

מעורכי הדין של שגרירות סין, משה מויאל, עמית לוין ושגיא רבינוביץ, נמסר כי "ניכר שהתובעים מבקשים להשפיע על ההליך המשפטי באמצעות מניפולציות בעיתון שאין להן תקומה בבית המשפט ולא ניתן ידינו להתנהלות קלוקלת זאת. בגין רכישת הנכס שגרירות סין שילמה את מלוא דמי התיווך, בסך של 2 מיליון שקל למי שהייתה המתווכת היעילה בעסקה. התובעים טוענים טענות סרק שהם היו המתווך היעיל בעסקה, ושבהתאם גם להם מגיעים דמי תיווך, כאשר הטענות אינן אמת.

"יתר על כן, התובעים מודים כי לא החתימו כל גורם בשגרירות על הסכם תיווך ואף טוענים שמר יאנג, שלטענתם השקרית היה נציג מוסמך של השגרירות, סירב לחתום להם על הסכם תיווך שהעבירו לו. בהתאם לדין ולהלכת בית המשפט העליון, מתווך שלא החתים לקוח על הסכם תיווך כלל לא זכאי לדמי תיווך, וכל התביעה היא טרטור שווא גדול של שגרירות סין".

עוד כתבות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

כוחות צה''ל על הגבול עם רצועת עזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בזמן שבישראל ממתינים לתשובת חמאס: באל-מיאדין מדווחים על מתווה העסקה שהוצגה

דיווח: אם לא יהיו תקלות, הקמת הרציף ההומניטרי בעזה תושלם כבר ביום שישי ● מקורות פלסטינים: מחבל מרכזי בגדוד טולכרם נורה למוות בידי המנגנונים של הרשות • הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם ● עדכונים בולטים

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

סקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

אאורה מוכרת בגבעתיים חלומות לפינוי בינוי. העירייה לא מכירה את הפרטים

בדיווח לבורסה כללה החברה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית בעיר ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● על פי ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה