גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתווכים שתבעו את שגרירות סין גילו שלא כדאי לגרור דיפלומטים לבית משפט

צמד מתווכים דרש משגרירות סין בישראל תשלום עבור עסקה שביצעה לרכישת בית קומברס ברמת החייל תמורת 192 מיליון שקל ● הם זכו, אך שנה לאחר שניתן פסק דין, התייצב היועמ"ש להליך - ופסק הדין בוטל ● באי-כוחה של השגרירות: "התביעה היא טרטור שווא"

בניין חברת קומברס / צילום: איל יצהר
בניין חברת קומברס / צילום: איל יצהר

כלל אצבע ידוע הוא שכדאי מאוד להימנע מסכסוכים משפטיים הנוגעים לכסף. כלל חשוב לא פחות מלמד שאם כבר נקלעים לסכסוך שכזה, כדאי שהצד השני בו לא יהיה שגרירות זרה, בטח אם היא של מדינה אסטרטגית. שרשרת של אירועים חריגים שהתרחשו במסגרת הליך אזרחי שגרתי לכאורה מעוררת שורה של שאלות, ובהן כיצד אזרחים ישראלים יכולים להתגונן מפני עוולות שנגרמות להם על ידי נציגויות זרות, והאם כללי סדר הדין האזרחי, הקשיחים לכאורה, הם לפעמים רק בגדר המלצה, במקרה שמדובר במדינה חזקה.

"פער בעמדות": יריב לוין ייוצג באופן פרטי בעתירות לביטול עילת הסבירות
אדם שהכפיש מחשבונות פיקטיביים בפייסבוק ישלם פיצוי של מיליון שקל
הפרסום בגלובס מה-7.9.2020 | רכישת בית קומברס בתל אביב: סולקה תביעה נגד בכיר סיני

אסתר עמר ושלמה ששו הם שני מתווכי נדל"ן שהגישו בשנת 2017 תביעה נגד שגרירות סין בישראל, ונגד נציג שלה, אזרח סיני העונה לשם יאנג ויי, בטענה שמגיעים להם דמי תיווך. במרכז התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ניצבה רכישתו של בית קומברס ברמת החייל על ידי שגרירות סין, בעלות של 192 מיליון שקל.

לאחר שכתב התביעה נמסר תחילה בשגגה למקום מושבה של השגרירות בישראל, המציאו אותו המתווכים מחדש באמצעות משרד החוץ, כהוראות הדין, ואישור של משרד החוץ אף הוגש לבית המשפט. בית המשפט התרשם שהפעם מסירת התביעה הייתה כדין, והורה לסינים להגיש כתב הגנה. אך הסינים התעלמו. לא הודעה, לא מכתב, לא יונת דואר.

המתווכים עשו מה שנהוג בנסיבות שכאלה, וביקשו לקבל פסק דין נגד הסינים, גם ללא הגנה מצידם. בית המשפט נעתר, וב-22 באפריל 2018 חתם על פסיקתה (שהיא הצלע היישומית של פסקי דין כספיים) המחייבת את הסינים לשלם 4,492,800 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית למתווכים. הסינים לא הגישו בקשה לבטל את הפסיקתה, והיא הפכה לחלוטה. כלומר שלכאורה לא ניתן עוד לפתוח אותה.

ואז הופיע היועץ

לטענת עורכי דינם של המתווכים, אבי ששו ועמרי קאופמן, בחודשים שחלפו הם ניסו לפנות לשגרירות כדי ליישב את הסכסוך, וכאשר לא זכו למענה - פנו למשרד החוץ כדי שיסייע במימוש פסק הדין. כשגם זה לא הועיל, הם הלכו להוצאה לפועל.

בשלב הזה קרה דבר מוזר: היועץ המשפטי לממשלה אז, אביחי מנדלבליט, הודיע שהוא מתייצב להליך - שנה אחרי שפסק הדין הפך כאמור לחלוט, וטען שיש לבטל את הפסיקה. טעמיו היו בעיקרו של דבר שניים: האחד, שכתב התביעה, כמו גם מסמכים אחרים בתיק, לא נמסרו לסינים כמו שצריך. השני, כי שאלת חסינותם של יאנג ווי והשגרירות לא נדונה, ולכן נפל פגם בהחלטה.

היועץ טען כי בהתאם לחוק חסינות מדינות זרות היה על בית המשפט לעורר את השאלה, אף שהסינים לא העלו אותה. אולם היועץ התעלם מן העובדה שלא סין נתבעה אלא השגרירות שלה - שעליה יכולה לחול חסינות אחרת, אך החוק לא רלוונטי לה.

חלוט - לא מה שחשבתם

אז איך אם כן אפשר היה להגיש בכלל בקשה לביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, לאחר שחלפה התקופה הקבועה בחוק? מערכת המשפט מכירה באפשרות לעשות כן. אפשרות שכזו מצריכה דיון מעמיק בשורה של שיקולים, שבחלוף הזמן, כמו גם אפשרותם של הצדדים לדעת כי מתקיים נגדם הליך ולהתגונן מפניו במועד, הם חלק אינטגרלי ממנה.

כך למשל, על הנתבע להסביר מדוע איחר בהגשת כתב ההגנה מטעמו. בכל מקרה, לא בקלות מתקבלת בקשה לביטול פסק דין שמוגשת שנה לאחר שניתן, בטח כאשר ישנה קביעה שיפוטית שלפיה המצאה של כתב תביעה נעשתה כמו שצריך.

ואולם, במקרה שלנו, בחלוף שנתיים כמעט מאז ניתן פסק הדין המקורי, ביטלה אותו השופטת נועה גרוסמן בהחלטת פתקית קצרה. העובדה שהסינים ידעו שמוגשת נגדם תביעה, התעלמו ממנה ולא טענו כל טענה הנוגעת לחסינותם עד אותה עת - לא שינתה דבר ואף לא הוזכרה.

המתווכים, שכבר הוציאו סכומי עתק על ייצוג משפטי, נאלצו להתחיל את ההליך כולו מחדש. אפילו הוצאות משפט לא נפסקו לזכותם. בהמשך, כפי שפורסם בגלובס, נדחתה התביעה נגד יאנג ווי מטעמי חסינות דיפלומטית.

האירועים המשונים בתיק לא הסתיימו בהחלטת הפתקית. לאחר שהשגרירות הגישה תצהירים והתיק נקבע להוכחות, שאף נדחו לבקשת השגרירות בשל מחלה נטענת של העדים, היא הודיעה לפתע שהיא אינה רוצה להביא אותם, ולאחר שנקבע כי היא אכן רשאית לעשות כן לפי הוראות החוק והאמנות הבינלאומיות, התצהירים נמשכו מהתיק.

אולם בהמשך הוגשה לתיק בית המשפט איגרת מטעם ממשלת סין, שלא באמצעות עורכי דינה של השגרירות, בתחילה באופן חסוי, ובה הוכנסה למעשה גרסתם העובדתית של העדים שהוצאו, דבר שאמור להימצא בתצהירים. החלטת השופטת עינת רביד באשר לגורל האיגרת טרם ניתנה, והיא תינתן לאחר שתוגש תגובה מטעם המדינה, שלטענת עורכי הדין מצויה כעת על שולחנה של המשנה לפרקליט המדינה.

הסכסוך האזרחי על בית קומברס בהחלט אינו הפעם הראשונה שבה דן בית המשפט בשאלות של חסינות דיפלומטית, או כאשר שיקולים של יחסי חוץ מרחפים מעל הליכים משפטיים שהם ממש "בין אדם לחברו".

יותר מכל, זכורה פרשת שגריר מצרים מוחמד בסיוני, שאזרחית ישראלית טענה כי ניסה לאנוס אותה, והוא זכה לחסינות דיפלומטית מהגשת תביעת פיצויים. הימים היו טרם תקופת "מי-טו" והניחוח שעולה מפסק הדין לא קל, אך נקודת המוצא - שלדיפלומטים יש הגנה - נותרה כשהייתה.

"ככל שאני מכיר את הפרקטיקה, מדינת ישראל מתגייסת כלביאה בכל צומת כזה כשיש תביעה כלפי דיפלומט, נציגות דיפלומטית או מדינה זרה. זה נכון תמיד וזה בטח נכון ביחס למדינות אסטרטגיות", מסביר פרופ' גיא הרפז, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית. "הדבר נובע משיקולים אסטרטגיים - גם לסייע למדינות זרות וגם לקבל יחס דומה במדינות זרות. פה מדובר בעילה כספית פשוטה ותמימה, אך גם במקרים עם בעיות ערכיות קשות המדינה מתגייסת, זו פשוט פרקטיקה מקובלת ואני מניח שאנחנו לא לבד".

תגובת שגרירות סין

מעורכי הדין של שגרירות סין, משה מויאל, עמית לוין ושגיא רבינוביץ, נמסר כי "ניכר שהתובעים מבקשים להשפיע על ההליך המשפטי באמצעות מניפולציות בעיתון שאין להן תקומה בבית המשפט ולא ניתן ידינו להתנהלות קלוקלת זאת. בגין רכישת הנכס שגרירות סין שילמה את מלוא דמי התיווך, בסך של 2 מיליון שקל למי שהייתה המתווכת היעילה בעסקה. התובעים טוענים טענות סרק שהם היו המתווך היעיל בעסקה, ושבהתאם גם להם מגיעים דמי תיווך, כאשר הטענות אינן אמת.

"יתר על כן, התובעים מודים כי לא החתימו כל גורם בשגרירות על הסכם תיווך ואף טוענים שמר יאנג, שלטענתם השקרית היה נציג מוסמך של השגרירות, סירב לחתום להם על הסכם תיווך שהעבירו לו. בהתאם לדין ולהלכת בית המשפט העליון, מתווך שלא החתים לקוח על הסכם תיווך כלל לא זכאי לדמי תיווך, וכל התביעה היא טרטור שווא גדול של שגרירות סין".

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"