גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל חברה אירופית לאשראי חוץ בנקאי חושף מהם כללי הברזל שלו למתן הלוואה

בעוד שבישראל חוו חברות האשראי החוץ בנקאי כשלים, שהובילו לקריסתן ומעיבים על תדמית הענף, מנכ"ל MV Credit, פירמת אשראי פרטית שהשקיעה במהלך שנותיה חמישה מיליארד אירו, מספר על כללי הברזל שלו למתן אשראי

מנכ''ל MV קרדיט, פרדריק נאדאל / צילום: יח''צ
מנכ''ל MV קרדיט, פרדריק נאדאל / צילום: יח''צ

ענף האשראי החוץ בנקאי בארץ חווה טלטלות קשות בשנה האחרונה, אך באירופה המגמה שונה, כך נראה. פרדריק נאדאל, מנכ"ל אחת מחברות האשראי הפרטיות הוותיקות ביבשת, MV Credit, חושף בפני גלובס את האתגרים שניצבים בפני הענף ברמה העולמית, ומסביר מהם הענפים/ המקומות שנכון להעמיד להם אשראי בתקופה המאתגרת.

הנתונים נחשפים: זה הבנק המוביל בשוק המשכנתאות
2023 מסתמנת כ"נורמלי החדש" בגיוסים לבריאות דיגיטלית

בישראל קרסו אשתקד שתי חברות אשראי חוץ בנקאי, עוד בטרם עידן העלאות הריבית, עקב אי סדרים שהתגלו בהן בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים - יונט קרדיט וגיבוי אחזקות. בחודשים האחרונים נכנסה חברה נוספת לסחרור - בול השקעות, ונדרשת לנהל מגעים להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח שלה. ככלל סבלו חברות הענף מירידה חדה בשוויין. פעילות החברות החוץ בנקאיות בארץ, שמתבססת בעיקר על ניכיון צ'קים והעמדת אשראי מבלי שלענף יש כללי אסדרה ברורים, נבדלת מחברות האשראי באירופה שפועלות מחוץ למערכת הבנקאית.

MV Credit שהוקמה בשנת 2000 היא פירמה פרטית בבעלות בנק ההשקעות הצרפתי נטיקסיס (NATIXI), הנסחר בשווי של כ־12.6 מיליארד אירו. מאז הקמתה השקיעה החברה כ־5 מיליארד אירו ב־500 עסקאות מימון. החברה מעמידה הלוואת מסוג של חוב בכיר ומשני במערב אירופה, תוך התמקדות בסקטורים ספציפיים. מהגופים המוסדיים בישראל גייסה עד היום רבע מיליארד אירו, והיא פועלת כעת לגיוס סכום דומה. MV Credit מיוצגת בישראל על־ידי 4F Distribution.

בשאלה מה חווה כיום ענף האשראי החוץ בנקאי בעולם מפרט נאדאל כי "הדינמיקה בכלכלה הגלובלית השתנתה. שרשרת האירועים והתמורות בתנאים הפיננסיים, בראשם הריבית שהתנתקה במהירות מהרמה האפסית, מחייבת את החברות והמשקיעים להיערך גם לתרחיש הגרוע מכול. בתקופות כאלה אנו נמדדים כחברה ואני יכול לומר שמאז התחלת פעילותנו העסקית (ההלוואה הראשונה שהענקנו הייתה בינואר 2001), נתקלנו בלא מעט אירועים 'משבשים', כמו מתקפת הטרור על מרכז הסחר בארה"ב (אסון התאומים), המלחמה בעיראק, השלכות בועת הדוט.קום, המשבר הפיננסי הגלובלי, התפרצות הקורונה, פלישת רוסיה לאוקראינה ועוד".

מה אפשר היה ללמוד מהמשברים בעבר?
"אלו היו נקודות שהציפו אתגרים וסיכונים, וצלחנו אותם. רגעי שפל הם חלק בלתי נפרד מכל מחזור עסקי, וזה למעשה אחד היתרונות העיקריים שלנו - היכולת להתנהל באחריות ומקצועיות גם בשוק מורכב ואתגרי. אנחנו לא 'מוכרים' למשקיעים שלנו שאנחנו האנשים החכמים בעולם, ממש לא, אלא בעיקר את העובדה שצברנו מספיק ניסיון, יכולות וקשרים עסקיים על־מנת להבטיח שנתנהל באחריות ונהיה ממושמעים וזהירים בעסקאות שאנחנו מבצעים, בתקופות גאות ושפל".

מיקוד במערב אירופה ובענפים דפנסיביים

מה כללי הברזל שלכם כיום במתן אשראי?
"מאז 2011 אנחנו שואפים להרכיב פורטפוליו שיוכל לשחזר את מה שחווינו ב־2009 (שנת ההתאוששות ממשבר האשראי העולמי, ח' ש'). זו המטרה שלנו - ואני לא מדבר רק על הביצועים (התשואה), שכן אחוז אחד לפה או לשם הוא נקודת הכובד מבחינתנו, אלא קודם לא להפסיד כסף ולשמור על ערכו. זו הסיבה שהתמהיל שלנו רב־גוני ועשיר מבחינת הלווים (חברות ותאגידים), כשזו הדרך להיערך גם למה שאתה אף פעם לא יודע לצפות".

נאדאל מספר כי "פרוץ מגפת הקורונה היה הפתעה גמורה, כמו גם האינפלציה שבאה אחריה. אנשים ועסקים לא היו ערוכים לתרחיש כזה של אינפלציה שתגרור העלאות ריבית חדות ומהירות), ויש לכך השפעה מהותית גם על הביצועים העסקיים ושורת הרווח של חברות. הזהירות שאנו נוקטים עומדת לזכותנו בזמנים אלו".

למעשה, הוא מוסיף, "פעילות הליבה של MV Credit נשענת על מתן הלוואות לחברות ותאגידים במערב אירופה עם מיקוד במגזרים דפנסיביים, למשל בריאות ותוכנה, שאינם מחזוריים ופחות רגישים לשינויים המהירים בתנאים הפיננסיים. כמו כן אנחנו בוחרים רק חברות בוגרות שצברו ותק ומוניטין בתחומן, ונמצאות תחת קורת גג של חברות בינלאומיות מובילות".

ענף התוכנה נחשב אצלכם לדפנסיבי?
"חשוב לי להבהיר - כשאני אומר חברות 'תוכנה' אני לא מתכוון לחברות חדשניות (סטארט־אפים) ופורצות גבולות, אלא דווקא כאלה שנהנות מיסודות שוק חזקים ומגמות של צמיחה (דמוגרפית, עסקית וכד'), כך שקל להן לגלגל את עליות המחירים הלאה.

"אלה חברות לכאורה 'משעממות' שמספקות למשל תוכנות לניהול שכר עובדים, מערכות דיווח, HR וכדומה. סוג פלטפורמות שקשה לעסקים לוותר עליהן, שנשענות על תשלום דמי מנוי חודשיים ויש בהן שימוש בכל זמן, גם כשהכלכלה מתערערת. כך גם לגבי חברות בתחום הרפואה והבריאות, ששומרות על יציבות עסקית גם בתקופות אלה.

"מעבר לכך, כחלק מהערכת סיכונים, אנחנו מעניקים הלוואות רק לחברות שמציגות רווח בשורה התחתונה ויודעות לייצר מזומנים. זה עולם שונה לחלוטין מהשקעה בסטארט־אפים מכווני צמיחה, שטומנים סיכון גבוה. כי בסוף, אני מלווה כסף והצורך שלי הוא לבחון את העסק מכל זווית. אני צריך לוודא שאנחנו מלווים לחברות והאנשים הנכונים ביותר עבורנו".

ואיך עושים את זה?
"אנחנו בוחרים להתמקד רק בשוקי אשראי שאנחנו מכירים לעומק. הלוואות כספים זה החלק הקל בתהליך, האתגר הוא לקבל את הקרן (ההלוואה) ואת רכיב ההחזר גם כשדברים משתבשים".

אתם פועלים במתן אשראי בארץ?
"בהלוואות אנחנו לא פעילים בישראל, מכיוון שאנחנו בוחרים להתמקד כאמור בשווקים שאנחנו מכירים היטב כמו מדינות מערב אירופה, בהם אנחנו מבינים ומכירים את מערכות הפיננסים והרגולציה. אלו דברים מאוד חשובים עבורנו. אנחנו בוחרים להימנע מכלכלות שנקלעו למצבים מורכבים ולמקד את הפעילות במספר מועט יחסית של מדינות, כמו בריטניה, ספרד והמדינות הנורדיות. אנחנו מכירים את מערכות המשפט והרגולציה שם לעומק, ויש לזה חלק מהותי בבחירה שלנו היכן לפעול".

"לא זמן גרוע להשקעה, כן תיתכן האטה"

אנחנו בתקופה של עלייה חדה בריבית, ענף ההלוואות הפך למסוכן יותר?
"אנחנו בוחרים בקפידה את החברות והמגזרים בהם אנו פועלים. כך למשל נימנע מחשיפה גבוהה לסקטור הקמעונות, שם האינפלציה משחקת תפקיד מרכזי, שכן חברות בתחום חשופות לתנודות במחירי הסחורות וחומרי הגלם. מנגד, בתחומי הבריאות, תוכנה ודיגיטציה, שכאמור נשענים על יסודות שוק חזקים, יש פחות רגישות לאינפלציה וריבית. זה שם אותנו, כחברה, בעמדה יציבה וחזקה".

עוד בהתייחס למצב השווקים, אומר נאדאל כי "משקיעים שואלים כל הזמן 'האם זה הזמן הטוב ביותר להשקיע?'. אני לא רוצה לנסות לתזמן את השוק ולכן אומר 'לא יודע', אבל מה שאני כן יודע הוא שזה בהחלט לא הזמן הכי גרוע להשקעה".

לאן הולכת הריבית בעולם לדעתך?
"אולי אפשר לראות את אופק סיום העלאות הריבית, אבל זה לא אומר שהיא תרד במהרה. אני יכול להעריך בזהירות שנראה עוד העלאת ריבית בבריטניה, ואולי בארה"ב. בבריטניה שוק המשכנתאות מתבסס ברובו על ריבית משתנה, כך שבעלי המשכנתה חטפו מהלומה של כמעט הכפלה בעלות תחזוקת החוב.

"בראייתי, אנו נכנסים למחזור שדורש להסתגל לסביבת ריבית גבוהה יחסית לתקופת זמן לא מבוטלת, לפחות עד שנראה סימנים ממשיים שהאינפלציה דועכת וחוזרת אל גבולות היעד של הבנקים המרכזיים. ייתכן שזה יהיה כרוך בהאטה כלכלית".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?