רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, מייסדי סלינה / צילום: ענבל מרמרי
לפני 10 חודשים השלימה חברת מתחמי האירוח הישראלית סלינה את המיזוג שלה לחברת SPAC מארה"ב, והחלה להיסחר בבורסת ניו יורק לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר אחרי הכסף. סלינה עשתה זאת כבר אחרי שטרנד ה-SPAC נחלש באופן משמעותי, ובלי הפחתה בשווי - למרות השינויים בשווקים בזמן שחלף מאז שהודיעה על המיזוג ועד השלמתו.
● פאלו אלטו בחרה עיתוי מוזר לפרסום הדוחות, ועכשיו המניה שלה קופצת
● בגיל 38 בלבד ועם היסטוריה ישראלית: הכירו את השורטיסט שגרם לאנשים העשירים בעולם לפחד
עם זאת, ביום המסחר הראשון שלה, כפי שקורה לפעמים בחברות שמתמזגות ל-SPAC שיש בהן מיעוט של מניות סחירות, המניה זינקה במאות אחוזים לשווי של למעלה מ-4 מיליארד דולר. השיא הזה לא החזיק מעמד, ומאז מניית סלינה איבדה כמעט 99% מערכה. בסוף השבוע, לאחר שהמניה צנחה ביום שישי ב-41%, היא ננעלה במחיר שפל של כל הזמנים, 43 סנט, המשקף לחברה שווי של 46 מיליון דולר בלבד.
הירידה החדה ביום שישי הגיעה על רקע עדכון תשקיף שהגישה סלינה והסרת החסימה על 52% ממניות החברה, חודשיים לפני הזמן שנקבע מראש. התשקיף נוגע לעד 8.6 מיליון מניות שבעלי מניות קיימים יוכלו למכור, בכפוף למימוש אופציות.
בהנפקות או מיזוגים נהוג לקבוע תקופה בת מספר חודשים בה לבעלי המניות שהחזיקו בהן לפני העסקה אסור לסחור במניותיהם. זאת במטרה להשיג יציבות במחיר המניה ולא לגרום ל"הצפה" של מניות שנמכרות בבת אחת ועלולות להוריד את שווי החברה תוך זמן קצר. במקרה של סלינה החסימה נוגעת למניות של בעלי מניות שהחזיקו מעל 5%, שבהתאם להסכם עם ה-SPAC היו חסומות ולא ניתן היה לסחור בהן, והן הוסרו מחסימה ביום שישי האחרון - במקום ב-27 באוקטובר הקרוב (שנה לאחר השלמת המיזוג). החברה העריכה שהסרת החסימה תספק נזילות רבה יותר ותפשט את מבנה ההון שלה.
בין הגופים שהחסימה על מניותיהם הוסרה נמצאים גם הגופים שבאמצעותם מחזיקים מייסדי החברה, רפאל מוסרי ודניאל רודסבסקי מחזיקים במניות החברה. עם זאת, המייסדים הודיעו שהם מקבלים על עצמם באופן וולונטרי את המשך החסימה. בדיווח על הסרת החסימה נכתב כי כל מכירה של מניות החברה המוחזקות על-ידי בעלי המניות הגדולים עלולה להוביל לירידה חדה במחיר המניה, ובכך לפגוע ביכולת החברה לגייס הון על-ידי הנפקת מניות נוספות. למרות זאת, ציינה סלינה, חלק מבעלי המניות הגדולים עשויים להשיג תשואה חיובית על השקעתם במכירת המניות, משום שנכנסו להשקעה במחירים נמוכים יותר (טרום ההנפקה) כך שהסרת החסימה יכולה לייצר להם תמריץ לממש את ההשקעה. עם זאת, ירידת המניה לשפל הובילה לכך שנכון להיום, גם המשקיעים הגדולים והוותיקים בחברה רושמים הפסד "על הנייר" מההשקעה.
בין המשקיעים בסלינה לאורך השנים ניתן לציין את סר רונלד כהן, לן בלווטניק, גיגי לוי וכן אדם נוימן, מייסד חברת חללי העבודה המשותפים WeWork, אשר מחזיק כיום ב-8.4% ממניות סלינה. בין סלינה ל-WeWork יש לא מעט דמיון. בשני המקרים, מדובר על חברות שעוסקות בתחום הכלכלה השיתופית, מנהלות מתחמים (של אירוח ונופש או של עבודה) ופונות לדור הצעיר, שמהווה קהל היעד שלהן.
בשני המקרים החברות רשמו התרחבות מהירה במספר האתרים שלהן, אך לא היו רווחיות. שתיהן גם מוזגו לחברות SPAC ומחקו למשקיעים כמעט את כל כספם מאז שהפכו לציבוריות. במקרה של WeWork, שכחברה פרטית זכתה לשווי של 47 מיליארד דולר, צורפה לאחרונה לדוחותיה הערת עסק חי וכיום שוויה הוא 111 מיליון דולר בלבד.
חברה אחרת שקשורה לסלינה היא קבוצת חג'ג' הבורסאית, הפועלת בתחום הנדל"ן. ב-2021 היא חתמה עם סלינה על הסכם שיתוף פעולה במסגרתו הוסכם שחג'ג' תרכוש נכסים ותממן את ביצוע ההתאמות הנדרשות בהם להפעלתם כמלון, ואז תשכיר אותם לסלינה. היקף ההשקעה יעמוד לפי ההסכם על מאות מיליוני שקלים. בסוף הרבעון הראשון חג'ג' עדכנה שעד סוף מאי היא השקיעה כ-91.6 מיליון שקל בשיתוף הפעולה עם סלינה, והתחייבה לעוד 44 מיליון שקל.
פיטרה 350 עובדים וסגרה חמישה מתחמים
עוד לפני התשקיף והירידה במניה שהביא, נראה היה שמצבה של סלינה פחות מזהיר מהתחזיות האופטימיות שניתנו לפני המיזוג ל-SPAC. אחת הבעיות בטרנד הזה הייתה היכולת של חברות כאלה לספק תחזיות אופטימיות לשנים הבאות (שבמבט לאחור היו פעמים רבות אופטימיות מדי), וזאת בניגוד לתהליך IPO שלא מאפשר זאת.
מכל מקום, סלינה העריכה שהכנסותיה יזנקו ב-90% בממוצע מדי שנה עד 2025, והצפי ל-2023 למשל היה להכנסות של 506 מיליון דולר. בינתיים לפחות נראה שזה עוד רחוק: ברבעון הראשון של השנה ההכנסות היו 54.2 מיליון דולר, ההפסד הנקי הסתכם ב-30.3 מיליון דולר וה-EBITDA היה 0.4 מיליון דולר.
סלינה הודיעה לפני חודשיים על פיטורי 350 עובדים - מתוך כ-2,800 שהיא מעסיקה במעל 100 אתרי אירוח ברחבי העולם - ולראשונה בתולדותיה סגרה חמישה מתחמים הפסדיים. המהלכים הללו מגיעים בניסיון לשפר את השורה התחתונה, ולא לצמוח בכל מחיר - בהתאם לשינוי בטעמי המשקיעים שחל מאז שסלינה הצטרפה לשוק. במקביל, סלינה הודיעה אז על השקעה, מצד GUS - חברה אירופית פרטית שפונה גם היא לקהל היעד של סלינה, סטודנטים וצעירים. ההשקעה היא בסך עד 50 מיליון דולר, ומורכבת מ-10 מיליון דולר בחוב להמרה, שאליהם יתווספו בהמשך סכומים נוספים בכפוף לגיוסי הון ותנאים אחרים. סלינה השיגה את אישור רוב בעלי המניות לעסקה, אך ליזמי ה-SPAC, המחזיקים ב-10% מהמניות, הייתה אפשרות לבטל את ההסכמה לעסקת המימון במקרה שהחסימה על המניות לא הייתה מוסרת. בדיווחיה כתבה סלינה כי "החברה מאמינה שהסרת החסימה חשובה למאמצי הגיוס". העסקה אושרה באסיפה ביום שישי.
מסלינה נמסר בתגובה: "לצורך השלמת הגיוס שסלינה פרסמה בחודש יוני, התקיימה אסיפה בה אושרה העסקה ברוב של 84% מבעלי המניות, אשר הביעו אמון באסטרטגיה החדשה של החברה. מתוך גיוס בגובה 185 מיליון שקל, 60 מיליון כבר הועברו לסלינה במהלך החודשיים האחרונים, והחברה מתקדמת להשלמת הגיוס. הנהלת סלינה ממשיכה לפעול לפי אסטרטגיית החברה, במטרה להשלים את הגיוס ולשפר את התוצאות למשקיעים".