גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרן של מייסדי מחאת ההייטק גייסה 275 מיליון דולר

קומרה מגייסת את הקרן הגדולה ביותר שלה עד כה, באחת התקופות המאתגרות למשקיעי ההייטק ולצד הירידה הגלובלית בתשואות המיוחסות לקרנות הון סיכון • ויולה כבר ביצעה סגירה ראשונה של הקרן החדשה ותחל לבצע השקעות חדשות

השותפים בקרן קומרה קפיטל: בועז דינטי,  סיון שמרי דהן, דניאל סלוצקי (שותף לשעבר) וארז שחר / צילום: דיויד גראב
השותפים בקרן קומרה קפיטל: בועז דינטי, סיון שמרי דהן, דניאל סלוצקי (שותף לשעבר) וארז שחר / צילום: דיויד גראב

קרן הצמיחה קומרה (Qumra), קרן הון סיכון ישראלית הממוקדת בהשקעה בחברות הייטק בשלב הבוגר, גייסה קרן רביעית בהיקף של 275 מיליון דולר - כך נודע לגלובס. למרות המשבר בהייטק והירידה הגלובלית בתשואות המיוחסות לקרנות הון סיכון - המשקיעות בתמורה למניות בחברות סטארט־אפ - הצליחה קומרה לגייס את הקרן הגדולה ביותר שלה עד כה באחת התקופות המאתגרות ביותר למשקיעי הייטק.

"יש חברות שמוכתרות כיוניקורנים, אך הן מעולם לא הגיעו לשווי של מיליארד דולר"
רגע לפני הדוח שכל וול סטריט מחכה לו, המשקיעים כבר מסתערים על המניה

עליית הריבית הובילה למשבר חמור בענף ההון סיכון, שכלל ירידת תשואה למשקיעים ותחרות מול נכסי השקעות אחרים בעלי תשואות גבוהות יותר כמו חוב, פיקדונות ואגרות חוב.

למרות ההיקף הגדול יחסית של הקרן, מדובר עדיין על סכום הרחוק מיעד הגיוס המקורי ששמה לעצמה הקרן, שעומד על 300 מיליון דולר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאגר קרנות ההון סיכון של PitchBook, בקרן מקווים לגייס את השארית עד סוף השנה. אולם קומרה עדיין לא ביצעה את הליך ה"סגירה הראשונית" (First Closing), שהוא חיתום מוקדם של הקרן המאפשר לה להתחיל ולהשקיע בחברות חדשות.

מקורות בענף ההון סיכון סבורים שקומרה תידרש לגייס כסף נוסף כדי להשקיע בחברות צמיחה, וכי עליה להגיע לפחות להיקף של 350 מיליון דולר כדי להמשיך ולממן חברות צמיחה בהיקף הרצוי על ידה. בקומרה סירבו להתייחס לידיעה.

ממובילי מטה המחאה נגד הרפורמה

הקרן הקודמת של קומרה, שגויסה ב־2020, עמדה על סך של 268 מיליון דולר, איתה ביצעה השקעות בחברות כגון ראפיד API, קונקטים, אקוואנט וארמטיק. בקרנות הקודמות שלה השקיעה קומרה גם בחברות שיצאו להנפקה בסופו של דבר כמו פייבר, ג'ייפרוג, טאבולה, טוקספייס וריסקיפייד.

קומרה איננה קרן רגילה: שותפיה הם פעילים בולטים במחאת ההייטק נגד החקיקה המשפטית. אחד השותפים המייסדים בקרן הוא ארז שחר, שנחשב בעיניי רבים כמייסד מחאת ההייטק, אשר עוד בזמן המשא ומתן הקואליציוני יזם את "עצומת ההייטקיסטים" שקראה להימנע מחקיקה שתפגע במערכת המשפט.

כמה מהחותמים על אותה עצומה - מנכ"ל למונייד שי וינינגר, מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן ויזם הסייבר שלמה קרמר - הפכו למובילי מטה המחאה. מלבד שחר, שותפים בקרן גם סיוון שמרי־דהן, בועז דינטי וסמנכ"לית הכספים שרון ברזיק-כהן.

הקרן הרביעית של קומרה היא הגדולה מבין הקרנות הישראליות שגויסו מאז תחילת השנה. קדמה לה קרן TLV פרטנרס של רונה שגב, איתן בק, עדי יראל טולדנו ושחר צפריר, שהודיעה על גיוס של 250 מיליון דולר בחודש שעבר.

רונה שגב, גם היא מהפעילות המרכזיות במחאה בקרב קהילת המשקיעים הישראלים, סיפרה אז בראיון לגלובס כי "זו תקופה מאוד מאתגרת לגייס משקיעים ולהביא אותם לישראל. היו המון שיחות שבהם הובע החשש ממה שקורה וממה שיקרה, ומה שסייע לנו היה האופי הגלובלי של הקרן - 40% מהיזמים שגייסו מאיתנו הם ישראלים שאינם מתגוררים בישראל".

השנה הגרועה בעשורים האחרונים

קרן נוספת שביצעה סגירה ראשונית של הקרן החדשה שהיא מגייסת היא ויולה צמיחה, אשר לפי ההערכה סגרה 250 מיליון דולר מתוך יעד של כ־400 מיליון דולר. בכך, הפכה ויולה לקרן הישראלית הגדולה הראשונה המבצעת ״סגירה ראשונית״ ב- 2023 ותחל לבצע השקעות חדשות בחברות צמיחה כבר בקרוב, זאת למרות שהיא עדיין רחוקה מיעד הגיוס שלה.

עוד נודע כי גם קרן הסייבר גלילות וגם IGP של חיים שני ומשה ליכטמן קרובות לביצוע סגירה ראשונה של הקרן החדשה שלהן: גלילות צפויה לחתום 100 מיליון דולר מתוך יעד של 200 מיליון, ואילו IGP על 100־150 מתוך 250 מיליון דולר. פיטנגו, אחת הקרנות הגדולות בישראל, מעוניינת בגיוס של יותר מ־400 מיליון דולר. לפי ההערכות היא גייסה עד כה בין 150ל־200 מיליון דולר.

קרנות ההון סיכון, גם אלה שגייסו, סבלו מתהליכי גיוס ממושכים יותר, שאלות נוקבות יותר מכיוון משקיעים, ואפילו מנטישה של חלקם לטובת השקעות אחרות.

אקלים הגיוס עבור קרנות ההון סיכון בשנה האחרונה הוא מהגרועים שנרשמו בעשורים האחרונים. הירידות בשוק ההון ב־2022, עצירת ההנפקות בשל כך וההפחתה בתיאבון הרכישה של ענקיות הטכנולוגיה, הורידה כתוצאה מכך את התשואה של קרנות ההון סיכון, גופי ההשקעה המרכזיים בהייטק, לשפל שלא נראה שנים ארוכות. כך, בסוף שנת 2021 הניבו קרנות ההון סיכון תשואה של 62% על ההון שהושקע בהן, על פי PitchBook.

אולם המצב התהפך כליל ב־2022, כאשר התברר שהתשואה של הקרנות הפכה שלילית (17.6%-), וסימנה אותן כאחד מכלי ההשקעה הגרועים בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. למעשה, כמעט כל קטגוריה אחרת בתחום ההשקעות האלטרנטיביות הניבה ביצועים טובים יותר ב־2022 - בהן תעשיית החוב, נדל"ן מניב, סחורות ואפילו מניות שניוניות של קרנות וחברות.

"יש משקיעים שאף פעם לא דיברו על פוליטיקה"

"גם אם קרנות ההון סיכון גייסו כסף, הדבר נעשה בסכום נמוך משהם קיוו ובתהליך ארוך משציפו מלכתחילה", אומר לגלובס בכיר המעורב בגיוסי הון סיכון.

"כאשר פיקדון בארה"ב מניב לך 5%, אקלים הגיוס של קרנות ההון סיכון יבש. המוסדיים הזרים בישראל למשל השקיעו רבות בשנים האחרונות בחברות הייטק ובקרנות, אבל היום הם נתקלים בחשיפה רבה מדי לשוק הלא־סחיר שמחייב אותם להקטין השקעה בקרנות.

"בנוסף, ירידות השווי האחרונות בוועדות ההשקעה בחברות ההייטק עוד נותרו כזיכרון טרי מדי. תוסיף לכך את האווירה של החקיקה המשפטית - שגם אם זו לא התקדמה למקומות מסוכנים, היא עדיין מייצרת אווירה בעייתית - וישנם משקיעים שלא מוכנים להשקיע בישראל או רוצים להרוויח זמן. יש משקיעים שאף פעם לא דיברו איתם על פוליטיקה, ופתאום כשזה עולה, זה מפתיע אותם".

יחד עם זאת, אומר הבכיר כי "בגלל התנהגות עדרית רוב המשקיעים בורחים, במקום להבין שההייטק עובד בצורה מחזורית, וכי דווקא עכשיו, כאשר החברות מוכנות לתנאי השקעה שטובים למשקיעים, וכאשר שווי החברות נמוך, זה זמן מצוין להשקיע".

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית