ניימאר (משמאל) ונשיא אל–הילאל פהד בן נפל. חתם לשנתיים / צילום: Reuters, AlHilal Saudi Club / Handout
23 בנובמבר 2022 הוכרז כיום חג לאומי בערב הסעודית. בהחלטת המלך סלמאן נקבע כי כל עובדי המשק יקבלו יום חופש וגם הלימודים בבתי הספר ובאקדמיה בוטלו. הסיבה? ניצחונה הסנסציוני של הנבחרת הלאומית במונדיאל על ארגנטינה וליאו מסי. משפחת המלוכה הסעודית הבטיחה להעניק לכל השחקנים רולס רויס במתנה, האוהדים נצפו ברחובות עם הסיסמה "איפה מסי", והמדינה כולה הייתה באקסטזה.
● הבכיר בחברת הייעוץ הבינלאומית שמסביר כיצד לעשות עסקים עם הסעודים | ראיון
● מגדל היוקרה שנבנה עבור האליטה של ניו יורק נותר חצי ריק
● בינה מלאכותית לתיקון עולם: ראיון עם החרדי הבכיר ביותר במיקרוסופט
הניצחון ההוא אמנם כבר הספיק להישכח, בטח אחרי שהכוכב הארגנטינאי הניף את הגביע בסיום הטורניר, אך חודש לאחר מכן הגיע "ניצחון" סעודי אחר לחלוטין, כזה שספק אם יהיה אפשר לשכוח בשנים הקרובות. היה זה כשקבוצת אל־נאסר הצליחה להחתים את הנמסיס המיתולוגי של מסי, כריסטיאנו רונאלדו. הקבוצה מריאד השקיעה 15 מיליון אירו כדי לשחרר אותו מקבוצתו האנגלית מנצ'סטר יונייטד, ועל פי הדיווחים, הכוכב הפורטוגלי מרוויח עתה סכום פרוע של כ־200 מיליון אירו בעונה. לשם השוואה, באנגליה החלוץ היה המשתכר הבכיר ביותר והרוויח כ־30 מיליון אירו "בלבד".
אם ברגע הראשון היה נראה שהמעבר הזה הוא רק הרפתקה יוצאת דופן, החודשים שחלפו בישרו כי הכדורגל האירופי בדרך לטלטלה של ממש. בזה אחר זה הודיעו עשרות שחקנים ברחבי היבשת כי החליטו לעבור לקבוצות במדינה הערבית. האחרון שבהם היה הכוכב הברזילאי ניימאר, שעזב בשבוע שעבר את פריז סן ז'רמן וחתם באל־הילאל לשנתיים תמורת סכום של כ־150 מיליון אירו לעונה. ברשימה הנוצצת של השחקנים ניתן גם למצוא את כרים בנזמה, זוכה כדור הזהב (כדורגלן השנה באירופה) בשנת 2022, שחתם ביוני האחרון בקבוצה הסעודית אל־איתיחאד.
אפשר אולי לומר שניימאר, בנזמה ורונאלדו הם יחסית מבוגרים, שחקנים בסוף הקריירה (אף שכל אחד מהם יכול למצוא מקום בקבוצה גדולה באירופה), אך תופעת המעבר לערב הסעודית פוקדת גם שחקנים שנמצאים בשיאם. כך לדוגמה, לפני כחודשיים חתם רובן נבס הפורטוגלי בן ה־26 בקבוצת אל־הילאל. נבס נחשב לשם מבטיח בכדורגל האירופי ואף קיבל העונה הצעות ממנצ'סטר יונייטד. גם סרגיי מילנקוביץ־סאביץ', שחקנה של לאציו האיטלקית, בחר לחתום באל־הילאל למרות שכל ההערכות סימנו שמקומו נמצא בקבוצה בצמרת האירופית.
ורשימת השחקנים שעברו לערב הסעודית עוד ארוכה מאוד. "אם היית מבקש ממני לפני כמה שנים להגיד שמות של חמישה שחקנים בליגה הסעודית, לא הייתי יודע. היום אני כבר יכול להגיד 30", אומר אורי קופר, פרשן ערוץ הספורט ומגיש הפודקאסט "הקול מקצועי".
זינוק של 1,000% בשווי
הליגה הסעודית, או בשמה הרשמי "גביע הליגה המקצועני על שם הנסיך מוחמד בן סלמאן", מונה כ־18 קבוצות המגיעות מ־13 ערים. במסגרת "חזון 2030", ששואף להפוך את ערב הסעודית למדינה מובילה, יורש העצר מוחמד בן סלמאן הציב יעד לפיתוח משמעותי של הכדורגל במדינה ולהפיכת הליגה המקומית לאחת מעשר הטובות בעולם. בתום העשור הנוכחי הסעודים מכוונים לכך שיהיו במדינה יותר מ־200 אלף כדורגלנים פעילים (נכון להיום יש כ־20 אלף כדורגלנים בערב הסעודית).
הדרך לשם עוברת בהשקעה של מיליארדים, הפרטה חלקית של קבוצות ופיתוח שחקנים מקומיים ותשתיות. הכסף הגדול מתמקד בעיקר בארבע קבוצות מהערים ריאד וג'דה - אל־הילאל, אל־נאסר, אל־אהלי ואל־איתיחאד - בהן "קרן ההשקעות הציבורית" (PIF), קרן העושר הריבונית של ערב הסעודית, מחזיקה ב־75%. המדינה אמנם זורקת "פירורים" גם לשאר הקבוצות, שצפויות לקבל הסכמי חסויות מחברות ממשלתיות, אך רוב הקבוצות בליגה בבעלות פרטית. הפערים בין הקבוצות הגדולות ליתר היו קיימים תמיד, אבל בתקופה הנוכחית הם גדלים באופן משמעותי בעקבות נהירת השחקנים האירופים.
את המהפכה שעוברת הליגה הסעודית אפשר לראות גם במספרים: על פי אתר Transfermarket, באוגוסט 2016 עמד שווי השוק של השחקנים בכל הליגה על 84 מיליון אירו. כיום, המספר הזה עומד כבר על כמיליארד אירו, כאשר רק בשנה האחרונה הוא שולש. אמנם הסכום הכולל עדיין רחוק מאוד מהליגה האנגלית (כ־10 מיליארד אירו), אך בערב הסעודית כאמור הכסף מתמקד בעיקר בארבע קבוצות וגם בתוכן קיימים פערי שכר גדולים בין הכוכבים האירופים לשחקנים המקומיים. נוסף על כך, נראה שהמספרים רק הולכים וגדלים, כך שבעתיד לליגות האירופיות יהיה קשה עד בלתי אפשרי להתחרות.
צריך לומר שהמהפכה הזאת לא הגיעה משום מקום. בשנים האחרונות העולם הערבי מבסס את כוחו יותר ויותר בכדורגל האירופי. אחד הפרויקטים הגדולים והידועים הוא זה שנעשה בפריז סן ז'רמן: ב־2011 נרכשה הקבוצה הצרפתית על ידי רשות ההשקעות של קטאר והעומד בראשה שיח' נאסר אל־ח'ליפי. מאז הם הצליחו להנחית בפריז את השחקנים הטובים בעולם, כמו מסי, ניימאר ואמבפה.
הפרויקט בפריז אמנם נוחל בינתיים בעיקר כישלונות, אך זה שנעשה במנצ'סטר סיטי כבר מתחיל להניב תוצאות. הקבוצה האנגלית נרכשה בשנת 2008 בידי קבוצת משקיעים מאבו דאבי וכך הפכה למועדון הכדורגל העשיר בעולם. השנה היא גם הצליחה לרשום הישג יוצא דופן כאשר זכתה לראשונה בליגת האלופות.
"הסעודים ראו את כל התהליכים האלה והבינו שיש פה גל חדש. הם נתנו לקטארים ולאמירתים להיכנס לעולם הכדורגל, ועכשיו הם מתגלחים על הזקן שלהם", אומר פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין ללימודי המזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב.
ה"התגלחות" הזאת החלה ב-2020, כאשר קרן ההשקעות הציבורית רכשה את קבוצת ניוקסאל האנגלית. אבל זו הייתה רק ההתחלה. מאז הבינו בערב הסעודית שבמקום להביא את הכסף הגדול אל אירופה, אפשר להביא את אירופה אל הכסף הגדול.
נראה שגם בערב הסעודית לא הבינו כמה ההצלחה תהיה גדולה. "רונאלדו היה שובר השוויון", מסביר קופר. "פתאום התחילו לשדר את הליגה בכל מיני מקומות בעולם, זה הקפיץ את מכירת החולצות והמרצ'נדייז והביא לרצון לקבל עוד. לפני רונאלדו הגיעו שחקנים, אבל הם לא היו וואו. בחודשים האחרונים המציאות משתנה".
קיצור דרך למאה ה-21
ולמרות שההצלחה הגדולה סוחפת את כל המדינה, ברור שהסעודים לא נכנסו לאירוע רק כי הם מאמינים בערכי הספורט. "השינוי לא קורה בגלל שמוחמד בן סלמאן חובב כדורגל", מסביר פרופ' רבי. "הוא מבין שאם הוא רוצה ערב הסעודית חזקה, צריך לעשות שינוי תרבותי, לגוון את מקורות ההכנסה ולדבר עם המאה ה-21. במילים אחרות, הוא רוצה להשיג דריסת רגל בהרבה מאוד תחומים וקיימת הבנה שכדורגל זה ענף הספורט הכי פופלרי.
"דרך הכדורגל הוא רוצה לאסוף את ערב הסעודית למדינה עם נראות גבוהה ולתת לה לגיטימציה רחבה. צריך לזכור שמדובר במדינה שחלק נרחב מהמערב סולד ממנה. אפשר לראות את זה באקולוגיה, בתרבות, בספרי הלימוד - ערב הסעודית נכנסת למאה ה-21 ואין קיצור דרך טוב יותר מהספורט".
איך האזרחים הסעודים מגיבים לזה?
"בעיתונות הסעודית מדברים על זה המון ומתלהבים, הם זוקפים את הראש. יש פה משהו תרבותי שאומר - לא כל הדברים הכי טובים בתחומי הספורט נמצאים במערב. הנה, אנחנו יכולים להביא אותם אלינו. ואם הבאנו את זה, נביא אלינו גם את המונדיאל, נביא את מרוץ המכוניות פורמולה 1, נביא את סבבי הטניס הגדולים. כדורגל הוא רק החלוץ".
כמו שאומר רבי, הסעודים שראו את הקטארים בשנה שעברה, שואפים להביא אליהם את המונדיאל בשנת 2030. מבחינה כלכלית כמובן שאין מניעה, אך עדיין לא ברור האם פיפ"א תסכים לעניין, או שתקבל רגליים קרות בעקבות הביקורת שחטפה על המונדיאל בקטאר. כך או כך, נראה שבמוקדם או במאוחר המונדיאל ינחת בריאד.
השינוי בממלכה בשנים האחרונות כאמור רחוק מלהסתכם בספורט. "לפני שלוש שנים נפתחו במדינה בתי קולנוע", מציין רבי. "אדם מהיישוב לא יחשוב שזה אירוע משמעותי אבל עד אז הדבר היה אסור מטעמיים דתיים. גם בכל הקשור לזכויות נשים - עד לא מזמן הן היו מאוד מוגבלות ואפילו לא יכלו להוציא רישיון נהיגה. כעת הן יכולות לנהוג, וגם נכנסות לשוק העבודה בקצב מהיר.
"תסתכלו על ספרי הלימוד בערב הסעודית - פתאום מלמדים אותם איך להיות אזרח טוב, איך להצטיין בלימודים, בספורט, להכיר את האחרים. זה בדיוק ההפך מהנבדלות שהם חיו בה עד לתקופה האחרונה וזה מראה איפה הייתה המדינה אז ואיפה היא היום".
את המהפכה הזו אפשר לייחס למוחמד בן סלמאן? הכל מגיע מלמעלה?
"זה בהחלט מגיע מלמעלה. בן סלמאן נחשב אמנם לטיפוס לא פשוט אבל הוא נערץ במדינה. ביום שהוא יהיה מלך הדברים יקבלו משנה מרץ. ועם זאת צריך לומר, אמנם הוא אחראי לזה אבל ברגע שהתהליך מתחיל אי אפשר לחזור אחורה".
איך מרגיש שחקן אירופי כאשר הוא מגיע לערב הסעודית?
"יש בשאלה הזו הרבה מאוד דעות קדומות. ערב הסעודית עוברת בשנים האחרונות מהפכה תיירותית גדולה. יש איזו סטיגמה שהשחקנים הולכים לגור בהרי החושך, אבל אם תשאל אותם הם יגידו לך - 'עזוב את כל הסיפורים, אנחנו חיים במקומות הכי טובים שיש'.
"ובכל זאת, במדינות האלה אתה לא שובר את הכללים. אם יש מקום שלא יושבים בו בני זוג שאינם נשואים, אז לא יושבים שם. הנשים לא ילכו באופן חשוף ברחוב ראשי בעיר הבירה. אבל בסופו של דבר, השחקנים האלה חיים בנוחות גדולה מאוד, עם הבתים הכי יפים והרכבים הכי טובים, אז יש התגמשות. אם מישהו ייצא מהשורה ויעשה דברים חריגים - הסעודים לא יספגו את זה. יש פה קוד התנהגות ברור - כבד אותי ואכבד אותך".
יש תחושה של צביעות אירופית במיטבה.
"אין ספק, הם סותמים את האוזניים והעיניים. בסכומים שהם מקבלים לא תשמע אף שחקן אומר משהו. אבל הצביעות הזו אינה חדשה - זה לא רק בכדורגל, זה גם בגיאופוליטיקה, במסחר, כבר עשרות שנים זה ככה. בסוף הכול זה אינטרסים של אנשים ומדינות".
קופר מציין שהדברים נראים אחרת מהדמיון. "יש בתוך ערב הסעודית בועות, מקומות שמיועדים רק לשחקנים האלה. וזה ממש לא נראה כמו ערב הסעודית שאנחנו מתארים. בוא נגיד שכשאשתו של רונאלדו מעלה סטורי באינסטגרם, זה מאוד דומה לאירופה.
"צריך גם לומר שהעובדה שמדובר במדינה ערבית, שמנהלת את קודשי האסלאם, יכולה גם לייצר עניין בקרב השחקנים המוסלמים. כך למשל את אנגולו קאנטה ששיחק בשנים האחרונות בצ'לסי - מדובר במוסלמי אדוק שדיבר כמה פעמים על הרצון שלו לעלות למכה. ויש לא מעט כמוהו".
יכול להיות שבקרוב נראה גם שחקנים ישראלים על אדמת ערב הסעודית?
"תראה, ישראל חתמה על הסכם עם איחוד האמירויות וכבר היום אנחנו רואים שחקנים ישראלים כמו עומר אצילי ומונס דאבור שמשחקים שם. גם בערב הסעודית - אם יהיה הסכם בין המדינות, לדעתי הכדורגל יהיה שגריר מצוין".
"נורמליזציה עם הסעודים תביא גם שחקנים ישראלים למדינה, בוודאי", אומר פרופ' רבי. "מדהים לומר שישראל היא כבר לא מילה גסה עבור הסעודים. במאה ה-20 המדינה הייתה אנטישמית ממש. כן צריך לומר שערב הסעודית עדיין משחקת משחק כפול מבחינת נראות ויכול להיות שהשחקנים יצטרכו לבוא עם דרכון זר, כמו שעשה עומר אצילי באיחוד האמירויות".
הכדור הוא עגול
ואחרי הכול, ברור שלהצלחה הסעודית יש גם מחיר, שאותו הכדורגל האירופי מתחיל להבין. מעבר לבריחת השחקנים הגדולים, נראה כי הסעודים מצליחים לשנות את כל ההיררכיה בשוק הכדורגל. "זה ניתוח כלכלי נורא פשוט", מסביר אלכס קרומר, פרופ' לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. "קח כל שוק עבודה, תוסיף לו עוד מפעל בעיירה קטנה, הביקוש לעובדים יגדל והשכר שלהם יעלה. זה בדיוק מה שקורה כאן. הסעודים החליטו שהם משקיעים בכדורגל, אז נוסף עוד מפעל שמעלה את הביקושים בצורה פשוט מטורפת.
"חשוב להבין - כשאנחנו רואים נהירה לכיוון הליגה הסעודית, זה לא משפיע רק על המשכורות של השחקנים שעוברים. בשיווי המשקל החדש שנוצר, גם השכר של השחקנים הבינוניים יעלה, וגם על הליגה הישראלית זה ישפיע. הרי עכשיו שחקנים עוזבים לערב הסעודית, אז מתפנים מקומות בליגות הבכירות. שחקנים שעד עכשיו היו מוצאים את עצמם בישראל, יכולים להגיע לליגה טובה יותר. זה כפר גלובלי אחד גדול".
"זה אירוע שמאיים מאוד על הכדורגל האירופי, זה ממש יכול להיות אסון", אומר קופר. "אנחנו הולכים לראות תופעה של שחקנים שנוסעים לשנתיים-שלוש כדי לסדר לעצמם קופה של קריירה שלמה. זה יצור מצב שהשחקנים הטובים יהיו בערב הסעודית, ואולי גם קצת באנגליה שהפערים ממנה לשאר אירופה הם עצומים. בכל ליגה אחרת, התוצאה תהיה הרסנית".
לפני כמה שנים נראה היה שגם סין הולכת לאותו כיוון כאשר רכשה לא מעט שחקנים אירופיים בסכומים מפלצתיים. זה שונה הפעם?
"במובן מסוים ערב הסעודית נכנסה לוואקום שסין השאירה לאחר הקורונה. אבל זה שונה לגמרי, מדובר פה בסכומים שלא היו בשום מקום אחר. ומעבר לזה, רוב השחקנים שעברו לסין היו בסוף הקריירה. כאן אנחנו רואים לראשונה שחקנים שנמצאים בשיא הקריירה שלהם שבוחרים לנסוע לערב הסעודית".
גם פרופ' קרומר בטוח שהאירוע הזה שונה לחלוטין ממה שהיה בסין. "ההבדל הראשון הוא שבערב הסעודית באמת חולים על כדורגל. בסין אולי אוהבים כדורגל אבל זה לא באותה רמת להט. בנוסף, אי אפשר היה לדמיין שרונאלדו, בנזמה וניימאר יעברו לסין, זה אירוע אחר. למעשה, הסעודים מנסים ממש לשבור את המסורת ולאותת לשחקנים ולקבוצות שהם חזק בתמונה.
"הדמיון היחיד לסין הוא שבשני המקרים זה יכול לקום וליפול על ההנהגה. לא מדובר פה בהחלטה עסקית טהורה של הקבוצות, אלא בהחלטה אסטרטגית של מדינה".
אחד הסיפורים הגדולים של חלון ההעברות הנוכחי בעולם הכדורגל הוא זה של כוכב נבחרת צרפת קיליאן אמבפה. על פי הדיווחים, הקבוצה הסעודית אל-הילאל הייתה מוכנה לשלם לפריז סן ז'רמן 300 מיליון אירו כדי לשחררו, ועוד 700 מיליון לאמבפה עצמו. כן, סך הכל מיליארד אירו. ולמרות זאת, הכוכב הצרפתי ככל הנראה ישחק בשנה הקרובה בפריז.
"הסיפור הזה בעיקר מראה את היכולת הכלכלית העצומה של הסעודים. ריאל מדריד מוכנה לשלם 150 מיליון אירו על מנת לשחרר אותו מפריז - סכום שנחשב למאוד גבוה. ואז באה הקבוצה הסעודית ופשוט שוברת את השוק. ברגע שפורסמה ההצעה היה אפשר לראות לא מעט כוכבי ספורט בענפים אחרים שכותבים ברשת שהם מוכנים להתחלף איתו. אף אחד באירופה לא ישלם סכומים שמתקרבים לזה".
איך בכל זאת אמבפה מסוגל להגיד לא?
"מדובר במקרה מאוד ספציפי כי אמבפה רוצה להגשים את החלום שלו ובסופו של דבר לשחק בריאל מדריד. אבל עצם זה שהרעיון מתגלגל בתקשורת נותן חומר למחשבה להרבה מאוד שחקנים".
"זה לא הסדר הישן והטוב"
ולמרות שאמבפה סירב, נראה שלא הרבה שחקנים יוותרו על סכומים כאלו ונשאלת השאלה לאן הכדורגל הסעודי שואף להגיע. האם יכול להיות שבעוד מספר שנים חובבי הכדורגל ימצאו את עצמם יושבים מול הטלוויזיה וצופים במשחק בין אל איתיחאד לאל נאסר?
"אנחנו חוזים במהפכה של ממש בתרבות הצריכה והספורט", אומר פרופ' רבי. "לאט־לאט אנחנו נתחיל לקבל קבוצות של שכירי חרב עולמיים, אבל מהטופ של הטופ. אני אתפלא מאוד אם מרכז הכדורגל לא יעבור לערב הסעודית".
יש מצב שבקרוב נראה קבוצה סעודית בליגת האלופות של אירופה? ישראל יכולה לשמש תקדים לקבוצה מאסיה שמשחקת בליגה הזו.
קופר: "לדעתי ערב הסעודית לא תרצה את זה. ליגת האלופות מנוהלת על ידי אופ"א ויכולות להשתתף בה רק קבוצות שחברות בארגון. אם ערב הסעודית הופכת להיות חלק מהארגון, זה מחייב את הנבחרת שלה להשתתף גם בטורנירי המוקדמות של אירופה, מה שיקשה עליה מאוד בהגעה למונדיאל".
עם זאת, קופר מציין אפשרות אחרת - בשנים האחרונות מספר קבוצות באירופה יוזמות את הקמת הסופרליג: ליגה עצמאית חדשה שאינה כפופה לחוקי אופ"א. אם אכן ליגה כזו תוקם, ייתכן שגם נראה בה קבוצה סעודית. "הקבוצות החזקות שהקימו את הסופרליג לפני שנתיים יצאו למלחמה נגד אופ"א. בסופו של דבר כולן חזרו בהן, אבל הסוגיה הזו לא נעלמה מהעולם - לקבוצות האירופיות יש אינטרס להקים ליגה משל עצמם כדי להבטיח יציבות כלכלית.
"הסעודים מכוונים לשם ורוצים להיות חלק מזה. וברגע שדבר כזה יקרה, ברגע שהם ישחקו באותה ליגה כמו סיטי וברצלונה, כבר באמת לא יהיה שום דבר שיעצור שחקנים מלהגיע לשם".
על פניו, אפשר לומר שמדובר באותו הכדורגל. פעם הוא באירופה, פעם הוא בסין, פעם בערב הסעודית, מה זה משנה. אך במציאות, גם האוהדים מתחילים לזוז באי נוחות לאור התהליכים שעוברים על הכדורגל העולמי.
"אני שונא את זה בטירוף", אומר קופר. "וזה בכלל לא קשור לערב הסעודית - גם כשערן זהבי היה בסין לא ראיתי את המשחקים שלו. לוקחים מדינה בלי מסורת ומנסים לצקת לתוכה כדורגל. זה לא הסדר הישן והטוב. אנשי הרומנטיקה מתעבים את מה שקורה".
גם יוסי שפיגל, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ת"א ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה, מזדהה עם התחושות. "כל אוהד כדורגל צריך לשאול את עצמו האם יכול להיות שהספורט איבד משהו. פעם הייתה הזדהות עם שחקן, אמונה שהוא מייצג ערכים של הקבוצה. היום הנאמנות היא בערבון מוגבל.
"הכדורגל האירופי שיחק משחק מסוכן במשך שנים, כאשר הסכים לקבל את הכספים העצומים של המדינות השונות. עכשיו הסעודים לוקחים את השחקנים הגדולים וזה מתהפך על אירופה. בסופו של יום, אנשים רואים ספורט כי זה משקף רומנטיקה, כי יש בזה מפלט מהחיים הרגילים, כי זו בריחה. וברגע שאתה יודע שהכול נעשה עבור כסף, אז אין מה לעשות, הוא מחליף את האהבה".