גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ישראל עושה מספיק כדי למנוע זליגת נשק למקומות בעייתיים?

כבר עשורים שישראל היא מיצואניות הנשק הגדולות בעולם, אבל עד 2007 לא היה חוק שמסדיר את הנושא ● איך מגיע נשק ישראלי לגורמים שמואשמים בהפרות זכויות אדם, ואיך ניתן למנוע זאת?

טנק ממלחמת האזרחים בדרום סודאן / צילום: רויטרס (עיבוד תמונה)
טנק ממלחמת האזרחים בדרום סודאן / צילום: רויטרס (עיבוד תמונה)

העסקה למכירת מערכת טילי חץ 3 לגרמניה בסכום של 3.5 מיליארד דולר, שעל אישורה הסופי למדנו השבוע, הזכירה לנו שוב שישראל היא מעצמה עולמית בתחום שאולי לא תמיד נוח להתגאות בו. "זה לא סוד שישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם", אומר בשיחה עם המשרוקית ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), "והיא שומרת באופן יציב על מקומה בין עשר היצואניות הגדולות בעולם". היצוא הזה, הוא מזכיר, גם גדל בצעדי ענק: משנת 2000 עד היום היקפו גדל כמעט פי שישה. ואכן, לפי נתוני מכון מחקר השלום של סטוקהולם (SIPRI), ב־2022 ישראל הייתה היצואנית הביטחונית ה־9 בעולם, עם נתח של 2.6% מהיצוא הביטחוני העולמי.

14 מיליארד שקל מהגרמנים: מאחורי הקלעים של עסקת הענק למכירת חץ 3
כ"ץ אישר את הגדלת יצוא הגז ממאגר תמר: המצרים התחייבו להגדיל את הרכש

האם זה רע? לא בהכרח, אבל רבים בוודאי יזכירו את המשפט הידוע שלפיו עם כוח גדול מגיעה גם אחריות גדולה. ובמילים אחרות, עם ההישגים של התעשייה הביטחונית הישראלית מגיעות גם דילמות אתיות לא פשוטות. מה ישראל עושה כדי להתמודד איתן והאם זה מספיק? יצאנו למסע קצר.

מחאה נגד המלחמה בסמים בפיליפינים / צילום: Reuters

האמריקאים כפו חוק

צעדיה הראשונים של ישראל בתחום היצוא הביטחוני נרשמו בשנות ה־60. במאמר שכתב תא"ל במיל' עוזי עילם במסגרת ה־INSS, הוא מציין כי לאורך השנים היו לא מעט מקרים שבהם הקדימו תהליכי הרכש הביטחוני את כינון היחסים המדיניים (למשל, סרי לנקה). ישראל כמעט שלא פסלה אף לקוח: מדינות "מצורעות" בעיני הקהילה הבינלאומית (צ'ילה ודרא"פ); מדינות בדרום אמריקה, החשודות בפעילות סמים; מדינות אפריקניות הקשורות ברצח־עם; ומדיניות ערביות שונות - כולן קיבלו נשק מישראל. למעשה, עד לראשית שנות ה־2000 לא היה בישראל כל חוק שמגדיר במפורש למי ובאילו נסיבות מותר למכור נשק.

השינוי למעשה נכפה על ישראל. הטכניקה הישראלית, לדחוק רגל בדלת המדינית ע"י עסקאות ביטחוניות, הייתה גם הדרך להגיע למדינה חשובה כמו סין. אך כאן התעוררה בעיה. האמריקאים לא ראו את העסקאות הללו בעין יפה, וישראל נכנסה לתסבוכת מדינית עם "משבר הפלקון" בשנות ה־90 (חוזה של התעשייה האווירית לאספקת מטוסי ביון מתקדמים לסין שבוטל לבסוף), ו"עסקת ההארפי" מ־2004 (עסקה לאספקת והשבחת מזל"טים ישראלים). לאחר העסקה האחרונה, ארה"ב הטילה סנקציות קשות על ישראל, ובכך כפתה עליה לארגן מחדש את הפיקוח על היצוא הביטחוני. כך, החל מ־2007, קיים בישראל חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, שכולל סטנדרטים בינ"ל מסוימים לפיקוח על מכירת נשק.

חייל במלחמת נגורנו קרבאך / צילום: Reuters

אז מה קובע החוק? ראשית, הוא מחייב כל אדם המבקש לעסוק בשיווק או יצוא של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני לקבל רישיון מתאים מהאגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון. מי שמקבל את האישור יוגדר כיצואן ביטחוני, ויידרש לקבל רישיון עבור כל פעולת שיווק ויצוא מול כל גורם זר, בישראל או מחוצה לה. היצואן גם חייב לקבל רישיון לשיווק של כל מוצר ספציפי אותו הוא מעוניין למכור. לפי ד"ר נטלי דודזון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, "שלב זה של הרגולציה הוא ייחודי לישראל ולא קיים במדינות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד ושוודיה". לבסוף, כדי לקבל אישור לביצוע עסקה ספציפית, יש לצרף הצהרה שמפרטת את גבולות השימוש במערכות, כך שהמדינה הרוכשת נדרשת להבטיח למשל שהרכש לא יופנה נגד מתנגדי או מבקרי השלטון. באפ"י פועלת יחידה שבאחריותה לפקח על כך שההתחייבויות הללו אכן ממולאות, וב־2016 החוק אף תוקן כך שהוא העניק לאפ"י סמכויות נוספות.

התנאים הללו נשמעים מחמירים, אך כשבוחנים את הכללים בנושא שהוחלו בעולם בעשורים האחרונים, מגלים שישראל בד"כ העדיפה שלא להתחייב להם באופן מלא. למשל, ישראל אינה חברה מלאה בהסדר ואסנאר (Wassenaar), שנולד ב־1996 ועוסק בבקרה על יצוא נשק קונבנציונלי וטכנולוגיות דו־שימושיות. ההסדר כולל כיום 42 מדינות חברות (ביניהן ארה"ב ורוסיה), אך ישראל אימצה רק חלקים ממנו ולכן זוכה למעמד "מדינה מצייתת". ד"ר דודזון מציינת בהקשר זה כי הסדר ואסנאר ממילא "אינו אמנה או מסמך משפטי, אלא הסכם פוליטי שלא כולל מבחנים משפטיים או אכיפה משפטית. מעבר לזה, ההסכם מסתפק רק בקביעה שיש להטיל פיקוח על מוצרים מסוימים, אך הוא לא קובע את מנגנון הפיקוח".

פליטי רדיפת הרוהינגיה במיאנמר / צילום: Reuters

צעד משמעותי יותר נעשה בעולם ב־2014, אז נכנסה לתוקף אמנה בינ"ל לפיקוח על סחר בנשק (ATT), שמחייבת את המדינות החברות להקים מערכת בקרה לאומית לאסדרת יצואן הביטחוני, ולהעריך את הסיכונים הפוטנציאליים להפרת זכויות אדם והדין ההומניטרי הבינ"ל בעקבות היצוא. גם כאן ישראל לא נכללת בין 113 המדינות החברות, אלא משתייכת ל־28 מדינות אחרות שרק חתמו על האמנה מבלי להיות חברות בה.

חורים ברשת הפיקוח

זה מוביל אותנו לשפע הדיווחים בתקשורת העולמית והמקומית על כך שנשק ישראלי מוצא את דרכו לא פעם גם לגורמים שניתן להגדיר בעדינות "שנויים במחלוקת". כך, למשל, דווח כי טכנולוגיות מעקב ישראליות שימשו את ממשלת דרום סודן לפגיעה באזרחיה; שנשק ישראלי שימש את הממשל במיאנמר ברדיפתו האלימה נגד קבוצת המיעוט הרוהינגה; ושרובים ישראלים שימשו בהוצאה להורג של אלפי אזרחים בפיליפינים.

לדעת ד"ר קליסקי, "הבעיה העיקרית כאן היא זליגת נשק". לדבריו, לא בטוח שהנשק הישראלי מגיע לאותם "כוחות אפלים" דווקא בעסקה ישירה, כשפעמים רבות מעורבות מספר החלפות ידיים בתהליך. זה מתאפשר כי כללי ההסדרה שהזכרנו קודם מעורפלים במה שנוגע למהלכים כאלה. "כאן נעוץ הכשל העיקרי של מנגנון הפיקוח" בסוגייה הזו, הוא אומר.

טנק ממלחמת האזרחים בדרום סודאן / צילום: Reuters

ד"ר דודזון מונה עוד נקודות תורפה. "אין התייחסות מפורשת בחוק לשמירה על זכויות אדם וסוגיות הומניטריות. סעיף 1 בו קובע שהמטרות שלו מתייחסות לביטחון לאומי, ההתחייבויות הבינ"ל של המדינה ויחסי החוץ שלה. ניתן לטעון שהתחייבויות הבינ"ל כוללות גם מחויבות למניעת זליגת נשק אם יש חשש להפרת זכויות אדם, אבל מהעדויות בשטח עולה שייתכן שנדרשת התייחסות קשיחה יותר בחוק".

נקודת תורפה נוספת שהיא מציינת נוגעת להיעדר שקיפות ומידע לציבור. לכאורה, אפ"י חושף את נתוני הפעילות שלו, הכוללים את מספר הבקשות לרישיונות שיווק וייצוא, הביקורות שנערכו והתליות רישיונות בעקבות שינויים לרעה בהיבטי זכויות אדם ויציבות פוליטית. אבל למעשה, היא אומרת, "אין דרך להצליב את הנתונים ולאמת אותם".

ולבסוף, היא מזכירה, משרד הביטחון משחק תפקיד כפול: הוא מפקח על עסקאות היצוא, אבל גם מעורב בהן ישירות, לעיתים אף כבעלים בחברות היצואניות (כמה מחברות הנשק הגדולות בישראל הן ממשלתיות), ומקדם עסקאות כאלה באמצעות אגף אחר במשרד (סיבט), שזה ייעודו. לעומת זאת, ד"ר קליסקי סבור שייתכן שהפונקציות הללו דווקא משלימות זו את זו: "חלק אחד דואג לפתח את התעשייה הביטחונית וחלק אחר דואג שהשימוש בתוצריה יהיה ראוי. יש בזה היגיון רב, כל עוד המרכיבים הללו עובדים בהרמוניה".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מטרתו של חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ והתחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה. גורמי משרד הביטחון הם 'הרשות המוסמכת' לפי החוק. נציגי משרד החוץ חברים בוועדות המייעצות לרשות המוסמכת וקיימת חובת התייעצות איתם בטרם מתן רישיון שיווק או יצוא. רישיונות שיווק או יצוא ניתנים רק לאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים, ובין היתר שיקולי שמירה על זכויות אדם ועמידה במחויבויות הבין לאומיות של מדינת ישראל.
שיקולי שמירה על זכויות אדם כאמור הם חלק בלתי נפרד ממנגנון הפיקוח על היצוא הביטחוני והם משולבים כבר עתה בהליכים המתנהלים במסגרתו. הדבר מוצא את ביטויו, בין היתר, גם בסעיף המטרה בחוק שלאורו מיושמים הליכי הפיקוח והרישוי.

"סיב"ט הוא אגף נפרד מאפ"י ומעורבותו במנגנון הפיקוח, כמו גם של יתר אגפי המשרד הרלוונטיים, נעשית באופן מוסדר, ענייני ומקצועי, תחת נהלים ברורים, במסגרת ועדות מייעצות. החלטות על מתן רישיונות מתקבלות, לאחר הליך סדור, על ידי הרשות המוסמכת בלבד".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; השקל מתחזק, מניית ישראל קנדה מזנקת ב-5%, נייס ב-6%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

אל תמהרו להספיד אותה: גם ב-2008 כולם ירדו על ניפוח המחירים של הלמ"ס

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה