ישראל עלתה למקום הראשון ביוקר המחיה במדינות ה-OECD / צילום: Shutterstock
בסוף השבוע האחרון שטפו את הרשת ציוצים שמזכירים דוח חדש של ה-OECD, שדירג את ישראל במקום הראשון והלא-מחמיא כשיאנית יוקר המחיה מבין 38 המדינות החברות בארגון. ישראל אכן בולטת בצמרת, ויוקר המחיה כאן גבוה, אך מקום ראשון? המציאות מעט יותר מורכבת. הדוח המדובר, שהתפרסם לאחרונה, מתייחס לממוצעי שנת 2022. זאת, בזמן שנתונים עדכניים יותר מראים שאנחנו נמצאים במקום הרביעי "בלבד" מבין מדינות הארגון.
● הנתונים מגלים: בישראל לא באמת חסרים מורים, הם פשוט במקצועות הלא נכונים
● דוח העושר: ההון הממוצע בישראל ירד לכ-235 אלף דולר לאדם
על פי דוח ה-OECD המצוטט, ישראל הגיעה ב-2022 למקום הראשון ביוקר המחיה. בכך, היא עקפה מדינות יקרות כמו שווייץ ואיסלנד, בהן שכר גבוה מפצה על המחירים הגבוהים. על פי הנתונים הללו, יוקר המחיה בישראל גבוה ב-38% מזה של ממוצע מדינות הארגון. אבל המידע הזה היה לא רלוונטי כבר כשהוא התפרסם.
הסיבה המרכזית לתנודות
על פי הנתונים החודשיים של ה-OECD, שנכונים ליוני 2023, ישראל ניצבת במקום הרביעי ביוקר המחיה, מתחת לשווייץ, איסלנד ואירלנד. ישראל כמובן עדיין יקרה מאוד, בוודאי ביחס לשכר המקומי הממוצע, אך לא כפי שהוצג בדוחות ל-2022.
ממה נובע הפער? קודם כל, שערי חליפין. יוקר המחיה היחסי ב-OECD נמדד ביחס לשערי החליפין של המדינה, וב-2022 השקל היה חזק במיוחד, ונע במהלך השנה בין 3.1 שקלים לדולר ל-3.5. כלומר, בחינת יוקר המחיה במונחים דולריים בתקופה הזו (נניח שאתם תיירים שמגיעים לישראל וחושבים דולרית), הביא לתוצאה קיצונית, שכן את הדולרים היה ניתן להמיר לפחות שקלים. זאת, אפילו אם אין שום שינוי ביוקר המחיה. בהתאחדות התעשיינים אומרים כי "ב-2022 הגיע השקל לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מזה 25 שנה מול סל המטבעות ומול האירו. ב-2023 השתנתה המגמה".
כיום שער הדולר עומד על כ-3.8 שקלים, מה שאומר שמי שמודד את יוקר המחיה בדולרים יגלה שהמחירים הוזלו משמעותית. לישראלי שמקבל את משכורתו בשקלים זה כמובן לא מאוד משנה, ואף עלול להקשות עליו לרכוש מוצרים מחו"ל שמחירם נקבע בדולרים, אך מבחינת המתודולוגיה של ה-OECD, זו התוצאה.
בנוסף, שיעור האינפלציה בישראל בשנה האחרונה מתון ביחס לזה שמקובל במדינות מערביות אחרות: בעוד שהאינפלציה השנתית בישראל עומדת היום על 3.3%, בממוצע אזור היורו היא עומדת על 5.3%, ומוקדם יותר השנה הפער היה קיצוני אף יותר. זאת בעיקר בגלל שמחירי האנרגיה לא זינקו בישראל כמו באירופה, העובדה שחבילות הסיוע בקורונה של הממשלה המקומית היו מתונות ביחס לעולם, ואולי יוקר המחיה הגבוה פה ממילא שמיתן התייקרויות נוספות.
אם כך, נראה שיוקר המחיה בישראל אכן גבוה במיוחד, אך כנראה לא היקר ביותר מכל מדינות ה-OECD, כולל מדינות יקרות מאוד.
בנוסף, כשקוראים דוחות, ראוי לשים לב לאותיות הקטנות: מה תקופת הזמן אליה מתייחסים, מה יכול להשפיע על המחירים - וכיצד הם נמדדים.