אורה סמארט אייר פותחת את המסחר לרגל הרישום בבורסה בתל אביב / צילום: נס הפקות
במשך שנים ארוכות ניסתה הבורסה בת"א למשוך חברות טכנולוגיה להיסחר בה, אך ללא הצלחה מיוחדת. רק ב־2021 הסכר נפרץ, וגל גדול של חברות טכנולוגיה קטנות נכנס בשערי הבורסה בדרך של הנפקת מניות לציבור, על רקע הריביות האפסיות וההייפ במניות הטכנולוגיה.
● ניתוח | גל הליכי חדלות פירעון שוטף את המשק
● ניתוח | הדולר חצה את רף ה־3.8 שקלים. איך זה משפיע על החסכונות שלכם?
אבל הבדל משמעותי הפריד בין הנפקות חברות ההייטק בוול סטריט להנפקות המקבילות בבורסה בתל אביב: לבורסה המקומית הגיעו חברות "חלום", קטנות בהרבה, לרוב בשלבים מוקדמים של חייהן, לפעמים עדיין ללא הכנסות, וביניהן גם כאלו עם הערת עסק חי של רואי החשבון בדוחות.
חלפו שנתיים, והתמונה השתנתה לגמרי. ההייטק איבד מזוהרו ומתקשה למשוך משקיעים, בוודאי לחברות בוסריות שאינן מתקרבות לשלב הרווחים, בעוד שעליית הריבית מצמצמת את האפשרות לגייס הון למימון המשך פעילותן. מכאן הדרך קצרה לחדלות פירעון או למכירה בנזיד עדשים (ראו טבלה).
כעת, הגענו לנקודת ציון מפוקפקת נוספת - חברה ראשונה המגישה בקשה לקפאת הליכים נגדה לאחר שכספה אזל והיא נתונה בחובות של עשרות מיליוני שקלים.
מדובר באורה סמארט אייר שהונפקה בת"א בחודש יוני 2021, כשלוש שנים לאחר שהוקמה ע"י האחים אביעד ואלדר שניידרמן, בעלי השליטה בחברה. ההנפקה בת"א בוצעה בשווי 130 מיליון שקל, על רקע מגפת הקורונה המתמשכת שהתאימה לפעילות החברה, המפתחת ומשווקת מערכת טיהור אוויר חכמה.
בתחילת המסחר במניה השווי של אורה אף עלה עד ל-248 מיליון שקל, אך מאז המניה נחלשה. אחרי שניסיון למכירה לחברה אמריקאית תמורת 32 מיליון שקל נכשל - אורה נאלצה להתמודד עם קשיי נזילות שהלכו והחריפו. מנייתה איבדה כמעט את כל ערכה, ושיקפה לה בסוף השבוע שעבר שווי של כ־3 מיליון שקל בלבד.
כעת היא הגיעה כנראה לסוף דרכה כחברה עצמאית. השופטת נועה גרוסמן מביהמ"ש המחוזי בת"א נתנה ביום שישי צו הקפאת הליכים לבקשת החברה, ומינתה כנאמנים זמניים לחברה - רו"ח עופר בלומנפלד, סמנכ"ל הכספים של החברה, ועו"ד יואל פרייליך ממשרד גיסין ושות'. השופטת קבעה שהאפשרות להפעלת החברה למשך פרק זמן קצוב, גם אם תוך יצירת גירעון תפעולי, עדיפה על חלופת הפירוק.
להלן קווים לדמותה של החברה שהופכת למשל של גל הנפקות ההייטק בת"א.
1 פוטנציאל עצום ללא רווח
בבקשה לצו הקפאת הליכים אורה מציינת כי "יש לזכור כי מדובר בחברת סטארט־אפ שנוסדה אך בשנת 2018, ומטבע הדברים, טרם מראה רווחים, כאשר היא מצויה בשלבי פיתוח מתקדמים. בנסיבות אלה, לאורך שנות פעילותה נתמכה החברה בהשקעות ובהלוואות מאת גורמים שונים, לרבות מגורמים בנקאיים ובהמשך, מגיוס הון מהציבור במסגרת הנפקה בבורסה". לטענתה, הטכנולוגיה, המוצרים והפטנטים שלה "מהווים פוטנציאל עצום", שיכול למשוך משקיע אסטרטגי.
אורה סמארט פיתחה שני מוצרים. הראשון, אורה אייר, הוא מערכת לניהול איכות האוויר בבניינים. השני, אורה אייר מיני, מיועד לחללים קטנים יותר ומבוסס על טכנולוגיה שונה. החברה פועלת בשוק תחרותי והיא מציינת שיש לה כ־100 מתחרים.
אורה התחילה למכור את המוצרים בסוף 2020, אך היא עדיין רחוקה מרווחיות. התפרצות הקורונה הובילה לגידול משמעותי בהכנסות - מ־3.8 מיליון דולר ב־2020 ל־11.5 מיליון דולר ב־2021. אולם הדעיכה של המגפה הביאה לירידה במכירות, ל־5.6 מיליון דולר ב־2022.
מלבד דעיכת הקורונה, אורה "מאשימה" כעת בנפילתה גורמים חיצוניים כמו קשיים בחדירה לסגמנטים עיקריים בארה"ב, תחרות מול מוצרים באיכות נמוכה יותר, מיתון גלובלי וסביבת ריבית גבוהה (הגם שאין בשלב זה מיתון גלובלי).
2משקיעים נוצצים ונדל"ן יקר
כמו חברות טכנולוגיה רבות אחרות בגל ההנפקות של 2021 בת"א גם אורה הצטיידה במספר משקיעים "נוצצים" שמצידם שמחו למהול קצת הייטק בעסקיהם המסורתיים. עד להנפקה הושקעו בחברה 8 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס. בין המשקיעים בחברה לפני ההנפקה, נמנים שמות מוכרים כמו יונתן קולבר, איש עסקים ומשקיע הייטק ויובל ברונשטיין, לשעבר מנכ"ל קבוצת עזריאלי, המכהן כיו"ר אורה סמארט. משקיעים נוספים כללו את חברת א.ב.י שבשליטת בעלי השליטה ביזמית הנדל"ן ישראל קנדה, ברק רוזן ואבי טוכמאייר.
הצמצומים בחברה בשנה האחרונה הביאו לכך שכיום מועסקים בה רק 12 עובדים בישראל. עם זאת, חוזה השכירות של משרדיה נחתם עוד בתקופה הטובה של 2021, והיא שוכרת קומה בשטח 400 מ"ר בבניין ברחוב יגאל אלון בת"א, תמורת 30 אלף שקל בחודש. החברה שילמה את דמי השכירות עד סוף יולי 2023.
3 לא משלמת שכר לעובדים
חובות החברה נאמדים עם קריסתה ב־13 מיליון דולר. בין היתר יש לה חוב בסך 2.7 מיליון דולר לבנק מזרחי, המובטח בשעבוד צף על כל נכסיה וזכויותיה הקיימות והעתידיות. מקור החוב במימון שקיבלה מהבנק ביולי 2022 בסך 4 מיליון דולר, בריבית שנתית של 11.99%.
לעובדים חייבת אורה 370 אלף שקל בגין משכורות יולי וחלק ממשכורות אוגוסט, ועוד תשלומים נלווים. סכום נוסף של 10.3 מיליון דולר היא חייבת לנושים במעמד "נשייה כללית": תעשיות בית אל המספקת לה שירותי ייצור; רשות החדשנות; בנק לאומי; וספקים שונים - ביניהם משרד עו"ד יגאל ארנון, BDO, מטריקס (שניתקה את אורה מהשירות של שמירת נתונים בענן בשל החוב), אובר, עיריית ת"א, הוט ואעוד.