טלי גוטליב, הליכוד (טוויטר, 20.8.23) / צילום: כדיה לוי
תחת הממשלה הנוכחית המושג "ריבונות" עולה לא מעט, במיוחד בהקשר לשאלה מיהו הריבון. אבל האם יכול להיות שממשלת ישראל מתכוונת למסור את המדיניות הזו לגורם זר? האמנה המתגבשת של ארגון הבריאות העולמי העלתה חשש בנושא מצד חה"כ טלי גוטליב, שדחקה בטוויטר בשר הבריאות משה ארבל שלא לחתום עליה, ונימקה: "ארגון הבריאות העולמי מבקש להשתלט על ריבונות ישראל בענייני בריאות. אל תהיו אדישים לזה! אנא קראו את האותיות הקטנות".
ארבל דחה את הטענה, הדגיש שישראל לא תמסור את ריבונותה בשום עניין, והוסיף: "לצערי מופצות שלל בדיות על מהות אמנת הבריאות". אבל הטענה הזו זוכה לתהודה ברשתות החברתיות, אז החלטנו להיענות לבקשתה של גוטליב ולקרוא את האותיות הקטנות.
נתחיל מהסבר: לאור התגובה הלא מוצלחת של העולם לקורונה, המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי הסכימו לעבוד על אמנה שמטרתה "מניעה, מוכנות ותגובה למגיפות". האמנה עדיין בעבודה, והמטרה היא להציג טיוטה סופית במאי 2024. בינתיים, הסתכלנו על הטיוטה הראשונה, הנקראת "טיוטה 0". הטיוטה נפתחת בכך שהמדינות החברות "מאשררות את עיקרון הריבונות של המדינות החברות בהתמודדות עם עניינים הנוגעים לבריאות הציבור", בפרט בעניינים אליה נוגעת האמנה. סעיף 4(3) מדגיש שוב ש"למדינות יש, בהתאם למגילת האומות המאוחדות ועקרונות החוק הבינלאומי, את הזכות הריבונית לקבוע ולנהל את הגישה שלהן לבריאות הציבור".
אז על פניו הטיוטה מדגישה את חשיבות הריבונות של המדינות. האם יש בה משהו שבמשתמע מוסר את הריבונות של המדינות החתומות לידי הארגון? גוטליב לא הפנתה אותנו לסעיף רלוונטי. אנחנו מצאנו בעיקר סעיפים שמקשים לטעון שבאמת תימסר לידי הארגון ריבונות כלשהי. לדוגמה, הגוף שיוקם לניהול האמנה הזו יורכב מנציגי המדינות החברות וישאף להגיע להחלטות באמצעות קונצנזוס. בנוסף, יש לאמנה סעיף יציאה שניתן לממש לאחר שנתיים מרגע האשרור.
כאמור, האמנה עוד נמצאת בתהליך. באתר הפרלמנט הבריטי הוסבר שטיוטה 0 היא נקודת הפתיחה למו"מ, בו נדונות גם השאלות של ריבונות וזכויות אדם. מי הנושאים ונותנים? המדינות החברות, כשהנהלת הארגון פועלת רק כמגשרת.
הטענה הזו, יצוין, מסתובבת בעולם כבר יותר משנה, וארגוני בדיקת עובדות מרחבי העולם נדרשו לנושא, וכולם הגיעו למסקנה שאין פה קייס. הארגון הגרמני Correctiv סיפק הסבר למקור הטענה: ארה"ב הציעה תיקונים שיחזקו את סמכויות הארגון בתחומים מסוימים, אבל התיקונים האלו טרם הוסכמו ע"י מי מהמדינות ובכל מקרה לא יאפשרו לארגון ללכת מעל לממשלות ולפרלמנטים הלאומיים.
מח"כ גוטליב נמסר בתגובה שהאמנה מהווה "תיקוני האמנה והתקנות אותם ישראל אמורה לאשרר כוללנים. כל מילה בפנייתי לשר הבריאות. מדובר בפגיעה אנושה באוטונומיית הפרט ובריבונות המדינה. מצופה מאמצעי תקשורת להעמיק חקר במקום ליפול לתחבולה פרי היוצר של ארגון הבריאות העולמי".
בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב לא נכונים. האמנה המדוברת של ארגון הבריאות העולמי מדגישה את עקרון הריבונות של המדינות ולא מאפשרת לו להכתיב מדיניות. ארה"ב הציעה תיקונים שירחיבו את סמכויותיו, אך הם נתונים למו"מ ולא יוכלו להכתיב מדיניות.
תחקיר: אוריה בר־מאיר