שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שר הכלכלה ניר ברקת החליט לבחון את אחת ההטבות השנויות במחלוקת במשק - עבודה מועדפת. ברקת אמר בשיחות סגורות כי הוא תומך בביטול מסלולי המענקים לעבודה המועדפת, שרבים סבורים שאינם רלוונטיים יותר לשוק העבודה של ימנו.
● נייקי ופוט לוקר מציגות: עליית הריבית גובה מחברות האופנה בעולם מחיר כבד
● בשוק מעריכים: דיפלומט היא רק הראשונה, היכונו לעוד גל עליות מחירים
לדברי ברקת, "המדינה משקיעה מאות מיליוני שקלים בעבודה מועדפת למקצועות לא רלוונטיים. הדבר הנכון לעשות זה לתקן את העיוות". המענקים עולים לקופת המדינה מעל ל־100 מיליון שקל בשנה, וב־2022 אף הגיעו ל־120 מיליון שקל.
החוק קובע כי חיילים שהשתחררו מצה"ל ומסיימי שירות לאומי שעבדו במשך חצי שנה ברצף, יקבלו מענק בסך 10,481 שקל, נכון לשנת 2023. כך למשל, מתדלק בתחנת דלק, טבח בבית מלון, עובד בקרוז, מנקה שטיחים או מחסנאי במוסך נכללים ברשימת הזכאים למענק. הרשימה לא נקבעה על ידי משרד ממשלתי או על ידי המוסד לביטוח לאומי שאחראי על חלקותו, אלא על ידי הכנסת.
חוק שנוי במחלוקת
חוק "עבודה מועדפת" נחקק בשנת 1982 כדי לעודד צעירים לצאת לעבוד, ומאז כמעט לא עבר שינויים. כבר באותן שנים עלו סימני שאלה רבים באשר לתועלתו.
כך לדוגמה, חברת הכנסת ושרת הבריאות לשעבר, שושנה ארבלי־אלמוזלינו (המערך), אמרה באותם ימים: "אם קבלנים רוצים לקבל פועלים, שישלמו להם, ואם תעשיינים רוצים פועלים לתעשייה שישלמו שכר הוגן בעבודה. החוק לא יעודד חיילים משוחררים ללכת ללמוד מקצוע אשר יבטיח להם את העתיד".
הניסיונות לשינוי נכשלו
בשנת 2014, ועדה מיוחדת של ביטוח לאומי, לצד משרדי הכלכלה, הרווחה והאוצר, הגישה דוח בו הביעה חשש כי "שימוש לא מבוקר בכלי עלול להוביל להסטת חיילים משוחררים לעבודה בענפים בהם לא קיים מחסור". עוד צויין בדוח כי "אי־מיקוד מספק של רשימת הענפים עתיד להוביל לניצול לא יעיל של משאבי המדינה ובהפיכת המענק לכלי לסבסוד שכר בעבור מעסיקים".
הוועדה המליצה לבצע על מספר שינויים. "עם התקדמות הטכנולוגיה וצרכי המשק, נוצר פער בין כוונתו המקורית של המחוקק לבין העבודות שהוכרו". לכן, המליצה להוציא מרשימת המקצועות הכלולים בחוק מתדלקים בתחנות הדלק, לעדכן את העבודות התעשייתיות, וכן להוסיף לרשימה נהגי רכב כבד, מטפלים סיעודיים וכוח עזר בבתי החולים. אלא שהשינוי לא עבר, וגם ניסיונות נוספים לעדכן אותו נכשלו.
גם היום לא מעט בכירים במשק קוראים לשינוי החוק. אוריאל לין, יו"ר איגוד לשכות המסחר, מציע שהמדינה תעביר מענק לכל מי שמצטרף למשך שנה לפחות למעגל העבודה מרגע שחרורו, ללא קשר לענף.
מספר הזכאים צנח
בשנת 2022 ירד מספר הצעירים שהשתחררו מהצבא וקיבלו את מענק העבודה המועדפת ב־23% בהשוואה לשנת 2014 (16.6 אלף זכאים אל מול 12.7 אלף). ניתן להניח ששחיקת שווי המענק ביחס לשכר הממוצע מ־105% ל־80% כיום, הייתה אחת הסיבות לכך. ייתכן גם שרירותיות בבחירת המקצועות תרמה לירידה: מלצר בבית מלון למשל, מקבל מענק, אבל מלצר במסעדה - לא.
"אנשים רוצים 'נחיתה רכה' מהשירות הצבאי, וזה משמעותי ועוזר לחסוך לטיול או לתואר" אומרת ליאת בן-תורה שושן, מנהלת תחום קריירה ב-AllJobs. גם רונית קופר, מנטורית בדרושים IL אומרת ש"השחרור מצה"ל זה רגע מכונן ומרגש, אבל בבת אחת אותם חיילים משתחררים מצה"ל והופכים להיות אדונים לעצמם. אם לא יעבדו, לא יהיה להם כסף. אז אנשים מבררים על עבודה מועדפת".
מביטוח לאומי נמסר: "הביטוח הלאומי סבור מזה שנים שיש לשנות את החקיקה בכנסת ישראל בכל מה שקשור לעבודת חיילים משוחררים ולעדכן אותה למציאות העכשווית. בעבר, הביטוח הלאומי ניסה לקדם מקצועות אחרים, רלוונטיים שיוכלו לסייע בעתיד הכלכלי והמקצועי של הצעירים ובכך יזכו גם להכשרה וגם לניסיון מקצועי. כמו - כן, ניסינו לשנות ולהעלות את גובה המענקים למשוחררים וכאמור, עד רגע כתיבת שורות אלה - השינוי המיוחל לא עבר.
הביטוח הלאומי יהיה שותף לכל חשיבה עתידית לקידום הנושא ולטובת החיילים המשוחררים".