שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
'שוק החלב בעיקרו, 75%-80%, אינו סחיר בכלל. אי אפשר לייבא חלב", אמר בעבר ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב. גם מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר אמר בזמנו דברים דומים: "בכל הקשור לחלב ולמוצריו, רוב המוצרים לא ניתנים לייבוא, ביניהם חלב ניגר ומוצרי חלב טריים. ישראל היא סוג של אי, אין לנו יכולת מסחר ממשית עם השכנים שלנו, בטח לא במוצרי חלב".
אך לאחרונה, לאחר זמן רב של מחסור בחלב על המדפים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביטל בצו זמני את המכס על חלב ניגר - שעומד בדרך כלל על 40% - ואיפשר יבוא חלב לשלושה חודשים כדי למנוע מחסור בתקופת חגי תשרי. מי שניצל את ההזדמנות במהירות שיא היה איש העסקים רמי לוי, שרשת הקמעונאות בבעלותו השתמשה בקשרים עם מחלבות בפולין כדי לייבא "חלב רמי לוי" לישראל ולמכור אותו ב־5.90 שקלים, נמוך יותר מהמחיר המפוקח שעומד כיום על 6.80 שקלים.
לאחרונה הצטרף למהלך גם איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת "יוחננוף", שהכריז שהוא עומד לייבא חלב ניגר מטורקיה. בשיחה עם "גלובס", מבטיח יוחננוף כי גם החלב הזה יימכר מתחת למחיר המפוקח, ואפילו "מתחת ל־6 שקלים". כלומר, הוא יהיה בתחרות ישירה עם החלב המיובא של רמי לוי.
עד כה אישר רמי לוי יבוא של 150 אלף ליטר חלב, ועל אף שכעת לא ידוע כמה מתכוונת רשת "יוחננוף" לייבא, לפי מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר, המהלכים האלו לא נחשבים ליבוא "אמיתי". "מה שקורה היום זה לא יבוא", הוא אומר. "בישראל מייצרים 7 מיליון ליטר חלב. היבוא הנוכחי הוא טיפה בים. זה לא פתרון, אלא גימיק".
לא רווחי, אך מהותי
הכרזת הרשתות על יבוא החלב נשענת על ההנחה - שכרגע לא קיבלה אישור רשמי של משרד האוצר - שהוא ייפתח ל־9 חודשים נוספים, ובכך יאפשר לרשתות וליבואנים לבסס אופרציה שתהפוך את היבוא לכלכלי יותר. צבי ויליגר, יו"ר ויליפוד, שכבר מייבאת לפה לא מעט מוצרי גבינה (מותג "יורו"), סיפר לפני כשבועיים כי לא רווחי עבורו לייבא חלב לשלושה חודשים בלבד. לדבריו, זה "לא מהלך משתלם. במידה ואכן יאריכו את משך היבוא, נשקול זאת מחדש". על פי הערכות, במקרה של הארכה, גם רשת "שופרסל", תצטרף למהלך.
גם יוחננוף מספר כי יבוא החלב לזמן קצר איננו בהכרח רווחי עבורו. "לא קרענו לעצמנו את הכיס, אבל אנחנו לא מרוויחים בצורה טובה", הוא אומר. אז למה מייבאים בכל זאת? "אנחנו כקמעונאים לא יכולים לסבול את המצב של מחסורים ומדפים ריקים", הוא אומר, ואף מאותת לסמוטריץ' להאריך את היבוא: "רצינו להראות לשר האוצר שאפשר להביא חלב. אם יש מישהו שמוכן למכור ולקנות, אל תטריד את עצמך עם הרווח. כרגע אני רוצה להראות יכולת, הרווח יגיע אחר כך".
בסופו של דבר, תוך זמן קצר השתנה מצב יבוא החלב בישראל באופן משמעותי - מהטענה הרווחת כי לא ניתן לעשות זאת, למצב שבו שני שחקנים משמעותיים בשוק מייבאים חלב. אם תוקף היבוא יוארך, בשוק מעריכים כי מספרם כנראה יגדל לארבעה לפחות. כעת משהוכחה ההיתכנות, בפני סמוטריץ' ניצבת דילמה: האם להאריך את יבוא החלב, ולכמה זמן? נציגי ארגוני הרפתנים ישבו השבוע לפגישות במשרד האוצר, ובעוד שתוכנן לא נחשף, עצם קיומן רומז על כך שהאוצר אכן שוקל להאריך את היבוא, ומתייעץ עם נציגי הארגונים. מסתמן ששבוע הבא ייפגשו הגורמים בענף החלב עם שר האוצר, וכנראה לאחר מכן תתקבל החלטה.
"כל יבוא זה פחות ייצור"
לצד הקמעונאים ניצבת העמדה החד־משמעית של ארגוני הרפתנים: היבוא מזיק. לפי שניידר, "האחריות שלנו היא לדאוג שיהיה חלב מפוקח ושהמוצר הזה יהיה זמין ואזרחים יוכלו להשתמש בו. זה המוצר הכי נמכר במדינת ישראל. פתיחת היבוא מורידה את הוודאות של המחלבות, והיא מפחיתה את המוטיבציה שלהן להשקיע בקווים חדשים. כדי שלא יהיה מחסור, צריך לשכנע את השחקניות להיות מעורבות יותר בשוק". שניידר מדגיש לצד זאת כי יש כעת עודף בייצור חלב גולמי, אולם "החשש הוא שכל יבוא שנכנס למדינת ישראל זה פחות ייצור חלב של הרפתות הישראליות".
בנוסף, לארגוני הרפתנים יש הסכם מול האוצר, שלכאורה אמור למנוע יבוא חלב תוך פגיעה בייצור המקומי. אולם לפי דבריו של סמוטריץ', "לא ניתן לקבל מצב שבו אין חלב על המדפים". גם בבג"ץ לא קיבלו את טענת הרפתנים לגבי הפרת ההסכם. מצד שני, נראה שיבוא החלב משיג את מטרותיו, על פי תפיסת האוצר. המחסור אינו רלוונטי למי שנכנס לרשת רמי לוי ומבקש לקנות חלב, ובקרוב יהיה זה נכון גם ביוחננוף. כאשר גם המחיר של החלב המיובא זול יותר מהמחיר המפוקח, הרחבה של היבוא תעודד שחקנים נוספים להיכנס לשוק ובכך תוכל לאפשר הוזלה לצרכנים.
למעשה, נשאלת גם השאלה מדוע במשרד האוצר מתנהלים בצווים המגבילים את היבוא, ולא עוברים למדיניות קבועה שתיתן ודאות לשחקנים במשק. התשובה קשורה לפיל שבחדר - והוא התכנון במשק החלב.
ישראל מנהלת תכנון ריכוזי של משק החלב, במסגרתו משרד החקלאות, מועצת החלב וועדת המחירים קובעים כמה חלב יהיה מותר לייצר בעזרת חלוקה של "מכסות חלב" לכל רפתן שאי אפשר לייצר מעבר להן. כמו כן, התכנון הריכוזי קובע מה יהיה מחיר החלב הגולמי לרפתנים ומה יהיה המחיר המפוקח לצרכנים. השיטה הזאת קיימת בעולם המערבי בישראל ובקנדה בלבד. האיחוד האירופי החזיק במדיניות כזאת עד 2015, אז ביטל אותה לטובת תמיכות ישירות.
המשק הריכוזי
כל עוד קיים תכנון ריכוזי במשק החלב, יבוא חלב למעשה מהווה התערבות בו. לטענת מועצת החלב, כאמור, היבוא פוגע ביצרני החלב והרפתנים כאחד. מצד שני, כמו שאמר סמוטריץ', אי אפשר לקיים את המצב הנוכחי של מחסור. מכאן, מדיניות קבועה של פתיחת יבוא החלב תחייב מחשבה מחודשת על כל מודל ייצור החלב בישראל. זה כנראה ידרוש מו"מ ואף הסכם חדש מול ארגוני הרפתנים. האם סמוטריץ' מוכן ללכת על מהלך בסדר הגודל הזה? זו ההתלבטות שכעת עומדת בפניו.
מלשכת סמוטריץ' נמסר: "שר האוצר חתם על צו להורדת המכס על ייבוא החלב לתקופה של 3 חודשים בשל המחסור בחלב. השר שב והדגיש כי הוא לא מוכן להשלים עם מחסור במוצר יסוד כמו חלב, בוודאי לא בתקופת יולי־אוגוסט והחגים. השר דוגל מאד בפתיחת רבדים רבים של השוק לתחרות כולל בחינת שינוי מבני בענף החלב. עם זאת, השר רואה בחקלאות הישראלית ערך ציוני ראשון במעלה והוא פועל רבות כדי לחזק אותה".