בנק ישראל הודיע היום כי הריבית במשק נשארה ללא שינוי, ברמה של 4.75%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. זאת הפעם השנייה ברציפות שבה בנק ישראל מותיר את הריבית על כנה, מאז שהחל בהעלאות הריבית באפריל 2022 במשך 10 פעמים ברציפות.
● ברקע להחלטת הריבית בישראל; הדולר קופץ ל-3.81 שקלים
● שובו של הנע"מ: נייר הערך הנשכח שהפך חביב הקרנות הכספיות
החלטת הריבית בישראל תאמה את תחזיות הקונצנזוס של הכלכלנים הבכירים במשק, שציפו כי הריבית תיוותר על רמה של 4.75% לאור ההתמתנות סביבת המחירים בישראל באינפלציה בחודשים האחרונים. מדד המחירים לצרכן של חודש יולי, למשל, הפתיע לטובה כאשר האינפלציה בישראל ירדה בחדות מ-4.2% ל-3.3%, בעוד שהתחזיות המוקדמות ציפו כי האינפלציה השנתית בחודש יולי תעמוד על 3.4%.
בבנק ישראל ציינו בהודעה, בין השאר, כי "הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסויימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
עוד מציינים בבנק המרכזי כי "מנתוני החשבונאות הלאומית עולה כי רמת התוצר משקפת רמת פעילות המצויה מעל קו המגמה טרם משבר הקורונה. יחד עם זאת, קצב הצמיחה הוא מתחת לפוטנציאל צמיחת המשק, סך השימושים במשק ירד ומספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות מסוימת בצמיחה".
לגבי הפיחות בשקל אומרים בבנק ישראל כי "מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-2.3%, מול האירו ב-1.3%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-1.5%. הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה".
"המדד הקרוב צפוי להביא את האינפלציה אל סביבת 4%"
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, מציין בתגובה להודעת בנק ישראל: "ההחלטה להותיר, שוב, את הריבית על כנה עקבית עם התפתחות ציפיות השוק, ולא רק אצלנו, בתקופה האחרונה. ציפיות אלה התמתנו בשבועות האחרונים בתגובה לעלייה באינדיקציות להשפעת סביבת הריבית המרסנת, בארץ ובעולם על הפעילות. בראייה מקומית, במשך תקופה ארוכה לא ניכרה תגובה מהותית של הצרכן המקומי לעליית הריבית, לפחות כאשר מסתכלים מרחוק על הסטטיסטיקה היבשה. מנגד, במבט מקרוב נתוני הקצה האחרונים מצביעים כבר על מקטע רך יותר".
בפרט, הוא מוסיף, "אנו רואים את ההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים של יוני ויולי כסממנים מובילים לתופעה זו. ועל זה ניתן להוסיף את האינדיקציות הנוכחיות להאטה בשימוש בכרטיסי אשראי, גם באוגוסט. בראייה עולמית ניתן עוד לציין את ההתמתנות העקבית בציפיות השוק בארה"ב להודעת הפד הקרובה, לאור התמתנות החששות מספירלה אינפלציונית, על רקע ההאטה בפעילות והעלייה באבטלה".
לדבריו, "נתוני מדד המחירים הקרוב צפויים להביא את האינפלציה השנתית בישראל אל סביבת 4%. לתפיסתנו, הסיבה לזה היא טכנית במידה רבה, ומושפעת במידה רבה מהעמקת ההוזלה על הבלו, באוגוסט שנה שעברה. מנגד, פוטנציאל עליית מחירי הדלק המקומיים דווקא התרחב בחודשים האחרונים, לאור עליית מחירי הנפט בעולם, והיחלשות השקל, מחד, אל מול התרחבות הגירעון הממשלתי, מהצד השני. זולת גורמים אלה, נצפה כי עליית מחירי השכירות תהווה את אחד הגורמים העיקריים לעליית האינפלציה המקומית, בתקופה הקרובה".
"ריבית בנק ישראל עלתה מעבר לציפיות האינפלציה הקצרות במשק בסביבות מרץ השנה. אל מול זה, ההודעה היום מקבעת את הריבית על הרמה הנוכחית עד שלהי אוקטובר. ותותיר אותנו לפיכך בכשבעה חודשים של "ריבית ריאלית" מצמצמת. בראייה היסטורית, תקופה כזו של מדיניות מצמצת, והמדיניות הנוכחית היא בהחלט כזו, נחשבת פרק זמן ארוך יחסית אשר צפויה להערכתנו להביא לידי ביטוי מובהק וקל לזיהוי את השפעת הריבית לא רק בשטח, אלא גם בסטטיסטיקה, ובאופן בולט יותר", הוא כותב.
