נשיא ארה''ב לשעבר, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מתגורר בארה"ב ומנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים. כותב הספר A Brief History of Money, ומקליט הפודקאסט KanAmerica.com
לפני שבועיים עמדו על במה אחת המועמדים בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקאית לנשיאות, וענו לשאלות המראיינים. כולם מלבד המועמד המוביל בבטחה בסקרים, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. אולם מכל השאלות, אחת מרכזית לא עלתה, האם בכלל יוכל הנאשם בפלילים לרוץ לנשיאות?
על־פי חוות־דעת משפטית ארוכה שפרסמו לא מכבר שני פרופסורים מכובדים, שמרנים מוכרים על־פי דעותיהם, התשובה לשאלה היא חד־משמעית, לא! הנשיא לשעבר פסול מלרוץ על־פי תיקון 14 סעיף 3 לחוקה.
התיקון שאושרר לאחר מלחמת האזרחים קובע בבירור כי "לא ישמש אדם כסנאטור, או נציג בקונגרס, או ייבחר לנשיא או סגן נשיא, או יחזיק בשום משרה אזרחית או צבאית, של ארצות־הברית, או של איזו מהמדינות, אם בעבר נשבע… לתמוך בחוקה של ארה"ב, ואחר־כך היה מעורב בהתקוממות או מרד (Insurrection or rebellion) נגדה, או אם נתן תמיכה או עזרה/נחמה (comfort) לכאלו".
● תמונות המעצר של טראמפ בג'ורג'יה הולידו שלל חדשות כזב
● טראמפ הגיע לכלא, שוחרר בערבות ואז החליט: זה הזמן לחזור לטוויטר
● ארבעה משפטים ממתינים לטראמפ, והם עלולים לרוקן את משאביו בשנת הבחירות
אין צורך לחכות להרשעה
פרופסור ווילהם בארוד, דירקטור של החוג למשפט חוקתי באוניברסיטת שיקגו, ופרופסור מיכאל פולסן מאוניברסיטת סינט תומס במיניאפוליס, שכתב ספרים ומאמרים בנושא משפט חוקתי, הם חברים ב"פדרליסט סוסייטי". זהו ארגון שמרני וליברטני בעל השפעה רבה, המקדם פרשנות דווקנית ובלתי מרחיבה לחוקה. שופטים רבים, לרבות לפחות חמישה משופטי בית משפט העליון כיום, נמנו בעבר על שורות הארגון. וכך נכתב במסמך, 126 עמודים אורכו, העתיד להתפרסם בקרוב בביטאון המקצועי של אוניברסיטת פנסילבניה: "הסעיף האמור אינו מצריך שום פעולה מקדימה… וצריך להיות מופעל על־ידי כל בעל סמכות, במדינה או במישור הפדרלי, אשר קובע את מבחן הזכאות להיבחר… התיקון הזה גובר על כל זכות בחוקה לרבות לחופש הדיבור ולהליך משפטי (due process)… יש לפרש את הוראות התיקון באופן מרחיב והוא כולל השתתפות לא ישירה, או תמיכה עקיפה..". לאחר שניתחו את העובדות כפי שהם עלו גם בממצאי וועדת החקירה של הקונגרס לאירועי ה־6 בינואר והבחירות לנשיאות ב־2020, הם קובעים: "השורה התחתונה היא זו, דונלד טראמפ היה גם מעורב בהתקוממות או מרד נגד החוקה וגם נתן תמיכה ועידוד לאחרים שהיו מעורבים בפעילות שכזו… המקרה אינו גבולי אלא חד־משמעי. הוא אינו זכאי (eligible) להיבחר לנשיא".
לדעת הכותבים, הברורה והחד־משמעית, אין צורך בהרשעה ספציפית באחד ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד טראמפ בג'ורג'יה או בוושינגטון הבירה. המידע מצוי ברשות הציבור, כפי שעולה ממצאי וועדת החקירה של הקונגרס, והוא מחייב כל בעל תפקיד בתהליך הבחירות הן ברמה הפדרלית והן ברמת המדינה, לפסול את מועמדותו של טראמפ.
בינתיים, בספטמבר 2022 קבע שופט במדינת ניו מקסיקו, בהליך שהחל בגין יוזמה של קבוצת אזרחים, כי מייסד הקבוצה "קאובויז פור טראמפ" יודח מתפקידו כמנכ"ל רשות אזורית בגין השתתפותו באירועי ה־6 בינואר בגבעת הקפיטול. בנוסף, לפי תיקון 14 לחוקה נאסר עליו לשאת בכל תפקיד פדרלי או מדינתי לצמיתות.
העליון יחליט אם להתערב
בהמשך לחוות־הדעת ולהחלטה בניו מקסיקו כבר החלו מדינות שונות בהתארגנות לקראת תביעות והליכים משפטיים שיבקשו למנוע מטראמפ מלהתמודד. בין המדינות ניו־המפשייר, אריזונה ומישיגן.
בניו־המפשייר כבר הוגשה תביעה דווקא על־ידי אחד המועמדים הרפובליקאים. התובע, ג'ון קאסטרו מטקסס, ביקש מבית המשפט לצוות על מזכיר המדינה למנוע את הצגת שמו של טראמפ בפתק ההצבעה בפריימריז, וזאת בגין הקבוע בתיקון ה־14.
כל מערכות הבחירות בארה"ב, לרבות לנשיאות ולפריימריז, נערכות ברמת המדינה ועל־פי חוקיה. כך סביר מאוד כי לפחות במדינות אחדות יימחק שמו של טראמפ מרשימת המועמדים במקדימות, וגם מפתקי ההצבעה לנשיאות אם יזכה במועמדות מפלגתו.
בראיון לרשת ABC אמרה מזכירת מדינת מישיגן כי היא ומזכירי מדינות אחרות כבר החלו מתייעצים ביחס לאתגרים המשפטיים הכרוכים במועמדותו של טראמפ.
הנושא כולו אפוא יגיע כנראה להכרעת בית המשפט העליון, אשר בידיו להחליט אם ירצה להתערב בהחלטות דלמטה.
קשה לדעת מה תהיה התוצאה הסופית. החוקה היא מסמך מקודש באמריקה ובצדק. היא עמוד השדרה המחזיק ביחד את המסגרת העצומה המכונה ארצות־הברית. בלעדיה אין אמריקה, ברוח או בגוף. נכונותם של מומחי משפט מובילים ב"פדרליסט סוסייטי" להוציא חוות־דעת משפטית נחרצת להגנה על החוקה במחיר סילוקו של טראמפ היא עדות ברורה כי העניין אינו עוד מחלוקת פוליטית גרידא.
המלכוד של הדמוקרטים
קשה גם להעריך את מי תשרת פוליטית פסילת מועמדותו של טראמפ. הוא פופולרי מאוד בבייס הרפובליקאי, והצליח להביא לקלפי קבוצות בוחרים חדשות אשר בעבר כמעט ולא השתתפו בהליך. אך טראמפ אינו פופולרי בציבור הרחב. מאז 2021 הוא מחזיק באופן קבוע בשיעור של 56% הרואים אותו באופן שלילי, לעומת 39.7% באופן חיובי. רוב של 54% לעומת 42% גם סבורים כי עליו לעמוד לדין פלילי על ניסיונו להפוך את הבחירות בשנת 2020, ו־64% סבורים כי האשמות אלו "חמורות או חמורות מאוד".
יתרה מזאת, בכל שלוש מערכות הבחירות מאז 2020 טראמפ גרר את מפלגתו ואת המועמדים שהריץ במדינות השונות, לכישלונות. אם לא די בכך יש לזכור כי טראמפ פיצל את המפלגה הרפובליקאית וגרם לעזיבתם של רבים, מכובדים, ובעלי מוניטין, כמו ליז צ'ייני - ביתו של סגן הנשיא לשעבר, ומספר שלוש במפלגה עד אירועי ינואר 2021.
רבים מאלו מתכוונים לפעול באופן נמרץ נגד בחירתו אם יהיה המועמד. בהתחשב בכל אלו ניתן בהחלט לטעון כי טראמפ הוא דווקא הנכס העיקרי של המפלגה הדמוקרטית אשר המועמד שלה, הנשיא המכהן ביידן, גם הוא אינו פופולרי במיוחד. על־פי סקר מיולי כ־75% מהמצביעים הדמוקרטיים היו רוצים לראותו מוחלף במועמד אחר, צעיר יותר. אך בעניין זה, הדמוקרטים נמצאים במלכוד. גם הסגנית, קמלה האריס, אינה פופולרית, 54% כנגד 40%. להזיז אותה, אישה ובת מיעוטים, עלול לעלות למפלגה ביוקר בגין מה שייראה כפגיעה בקבוצות הנאמנות ביותר שלה. הבחירות רק 14 חודשים מהיום, והמהומה וחוסר הבהירות גדולים מתמיד. עימם יכולות לבוא גם הפתעות גדולות.