סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy
הכותב הוא חוקר ומרצה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה וחבר פורום הכלכלנים לשמירה על הדמוקרטיה
מאז תחילת המהפכה המשטרית, רבים מתושבי ישראל עוקבים בדריכות אחרי דירוג האשראי של המדינה. אנשים שעד לאחרונה לא הבחינו בין S&P ל־S&M וחשבו שמודי'ס זה שם חיבה ללהקת המודי בלוז, כוססים ציפורניים בצפייה לקראת פרסום דוחות חברות הדרוג, וכשאלה מתפרסמים מתחיל דיון סוער בשאלה מה נאמר בהם. אלא שהדיון מיותר ומסיט את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות שההפיכה המשטרית יוצרת.
לחברות הדרוג יש מנדט אחד בלבד: להעריך מה הסיכוי שבעל חוב, ממשלת ישראל במקרה זה, יצליח להחזיר את חובותיו. הא ותו לא. לפי דוח בנק ישראל ל־2022, החוב הציבורי נטו של ישראל (כמה הממשלה חייבת בניכוי מה שחייבים לממשלה) עומד על 58.5% תוצר. כיוון שהתוצר של ישראל נכון ל־2022 הוא 1,756 מיליארד שקל, החוב הציבורי נטו הוא 1,027 מיליארד שקל. כיוון שלפי נתוני בנק ישראל, יתרות המט"ח של הבנק נכון ליוני 2023 עומדות על כ־202 מיליארד דולר, שהם כ־766 מיליארד שקל, החוב האפקטיבי של ישראל (חוב בניכוי יתרות מט"ח) עומד כיום על כ־260 מיליארד שקל. כדי להעריך את הסיכוי שישראל תצליח להחזיר חוב זה, כדאי לזכור שלפי הדוח השנתי של החשכ"ל ל־2022, משך החיים הממוצע של מלאי החוב של ישראל הוא 9.3 שנים. אם נניח שהחזרי החוב מתפלגים בצורה אחידה על פני זמן, משך חיים ממוצע של 9.3 פירושו שבכל אחת מ־18 השנים הבאות ישראל צריכה לפרוע סכום של 260/18 מיליארד = 14.5 מיליארד שקל. סכום זה מהווה 0.8% מהתוצר השנתי של המדינה, והוא גדול אך במעט מהכספים הקואליציוניים שחולקו בנדיבות. לא צריך להיות כלכלן מדופלם כדי להבין שגם אם ישראל לא תצליח לגייס ולו שקל נוסף, הסיכוי שתעמוד בהחזר חוב שנתי של 14.5 מיליארד שקל הוא מאוד גבוה. לא בכדי דרוג האשראי של ישראל גבוה.
תהליך ארוך ומתמשך
ברור שלא לעולם חוסן. אם ההפיכה תמשך ומצב הכלכלה ידרדר, ההכנסות ממיסים ירדו וישראל תצטרך לממן את הגרעון שייווצר ע"י הגדלת החוב הציבורי. במקביל קיימת האפשרות שהרעה במאזן התשלומים, למשל בעקבות פגיעה בהייטק, תביא לירידה ביתרות המט"ח של בנק ישראל, וזה יגדיל את החוב האפקטיבי של המדינה. אלא שלאור החובות הנמוכים יחסית בהווה ויתרות המט"ח הגבוהות, ייקח זמן רב עד שישראל תקלע למשבר חובות.
הפועל היוצא הוא שלישראל יש דרוג אשראי גבוה והוא עתיד להישאר כזה גם בעתיד הנראה לעין. האם זו סיבה להפסיק לדאוג? לא. העובדה שאין לישראל בעיית חובות אין פרושה שאין לה בעיות אחרות. פרופ' יוג'ין קנדל המשיל את הבעיה שההפיכה המשטרית יוצרת לסרטן, שיביא לגסיסה איטית של הכלכלה, ולא לבעיה קרדיולוגית שתהרוג את הכלכלה באבחה. לפי דימוי זה, חברות הדרוג משולים לקרדיולוגים שמצאו שאין לישראל בעיה לבבית. אלה חדשות טובות, אבל בדיקה אונקולוגית תגלה שבכלכלת ישראל מתפשט סרטן שמאיים עליה.
קריסה איטית ומתמשכת
ההייטק שאחראי על 18% מהתוצר ו־14% מהתעסוקה נמצא במשבר: סטרטאפים מתקשים לגייס כסף. לפי נתוני מכון 'סטרט אפ ניישן', סך ההשקעות בהייטק בחציון הראשון של 2023 עמד על כ־3.7 מיליארד דולר, שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז 2018, וירידה של 68% בהשוואה לחציון הראשון של 2022.
ענף ההייטק איננו היחיד שנפגע מההפיכה. מדי יום אנו מתבשרים על רופאים שמהגרים או מתכננים להגר לחו"ל, על סטודנטים לרפואה ששוקלים לא לחזור לישראל. תופעה דומה מורגשת באקדמיה: מדענים מהגרים או שוקלים להגר, ומדענים ישראלים השוהים בחו"ל שוקלים לא לחזור, לפחות כל עוד ההפיכה בעיצומה. גם הסקטור הציבורי חווה פגיעה קשה, כשבכירים בבנק ישראל, באוצר, ברשות החברות, ברשות התחרות, בפרקליטות, במשטרה, ובמשרדים אחרים מותקפים השכם והערב ע"י שרים וח"כים מהקואליציה, ויש ניסיון ולהצר את צעדיהם.
כפי שאורן דורי פרסם בגלובס משלחת של חברת הדירוג מודי'ס מבקרת בארץ וניתן לומר גם כי החדשות הטובות הן שדירוג האשראי יישאר ככל הנראה גבוה בעתיד הנראה לעין. החדשות הרעות הן שההפיכה גורמת לנזק בלתי הפיך לכלכלה, שאיננו משתקף בדרוג האשראי כדאי לכן להפסיק לדוש בדרוג האשראי, ולעצור את ההפיכה המשטרית לפני שהיא תמיט עלינו חורבן כלכלי.