שר הרווחה, יעקב מרגי / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
סטריאר הוא יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ומרצה באוניברסיטת חיפה. טרואן הוא חבר הוועדה המדעית במועצה הלאומית לביטחון תזונתי וחוקר באוניברסיטה העברית בירושלים.
השנה, בערב תשעה באב ציינו 12 שנים לאישור חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, חוק שנחקק בתקופת ממשלת נתניהו השנייה ב־27 ליולי 2011. בעשור שקדם לחקיקה התרחשו תהליכים חברתיים וכלכליים משמעותיים מורכבים לרבות מגמות שליליות של החלשת מדינת הרווחה והתרחבות הפערים. אלו באו לידי ביטוי בין השאר במציאות חדשה של תופעת נרחבת של "אי ביטחון תזונתי" שכחמישית מאוכלוסיית ישראל חווה. בסוף העשור, משבר כלכלי עולמי החריף את המתחים שהגיעו לשיא ופרצו במחאה החברתית של 2011. נסיבות אלה הובילו לקידום חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי.
רווחה, מזון ובריאות
בהצגת החוק בכנסת נאמר: "מוצע שהמועצה תגיש לשר הרווחה והשירותים החברתיים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות דין־וחשבון שנתי על ביצוע תפקידיה, שייכללו בו גם המלצותיה. עוד מוצע בהקשר זה לחייב את הממשלה לקיים דיון בדין־וחשבון השנתי במסגרת דיוניה בתקציב השנתי, וכן להתייעץ עם המועצה לגבי התקציבים הקשורים לתחומי פעולתה". מחוקקים וארגוני חברה אזרחית רואים בקיום המועצה הישג חברתי משמעותי, בשל ההכרה המוצהרת באחריות המדינה לביטחון התזונתי של אזרחיה. הכרה זו, עולה בקנה אחד עם תביעה ערכית ופוליטית של האו"ם, שקבע את יעדי מיגור העוני וחיסול הרעב כשני היעדים הראשונים ברשימת 17 היעדים הגלובליים למימוש עד 2030. קביעה שישראל מחויבת לה.
חוק המועצה, קבע שהמועצה תפעל במסגרת משרד הרווחה שאחראי לתיאום בין משרדי של תכנון ויישום מדיניות ביטחון תזונתי. המועצה כוללת 13 חברים, רובם נציגי משרדי ממשלה, שלטון מקומי וארגוני חברה אזרחית. לפי החוק, על המועצה לעקוב אחרי יישום המדיניות והתכניות הקיימות ולהציע למקבלי ההחלטות מתווה מבוסס ידע לקידום מדיניות, תוכניות ושירותים לצמצום ממדי אי ביטחון תזונתי. לשם כך, המועצה מוסמכת להקים ועדות משנה ולקיים מחקר, המועצה כוננה השנה, ועדה אקדמית מייעצת, בה משרתים בהתנדבות מיטב החוקרים בתחומי הרווחה, מזון ובריאות וכן ועדת ארגוני חברה אזרחית המאגדת שורת ארגונים המובילים במתן הסיוע התזונתי וקידום מדיניות בתחום. כוחה של המועצה והישגיה נובעים מיכולתה לשקול שיקולים מקצועיים מערכתיים ולבחון את היתרונות והמגרעות לציבור של חלופות מדיניות שונות על בסיס מחקר וידע מקצועי, ללא שיקולים זרים. המועצה מהווה קול ממלכתי ועצמאי לקידום מדיניות כוללת - לכן, חובה לשמר את עצמאותה. בעיות הביטחון התזונתי ניתנת לפתרון תוך מתן מענים אפקטיביים לתמיכה לאלו שקצרה ידם מלהשיג, ותכנון אסטרטגי לאומי לתכלול מדיניות שתבטיח את החוסן והביטחון התזונתי הלאומי בפני אתגרי העתיד. כדי לצמצם את האי־ביטחון התזונתי בטווח הארוך, לא ניתן לצמצם את העיסוק בו למתן סעד וטיפול בעוני. מניעת התופעה מחייבת תכנון אסטרטגי של מערכות המזון, בראייה רחבה וכוללת של היבטים הנוגעים למדיניות.
הידע קיים
כבר היום יש פתרונות שהיו יכולים לצמצם משמעותית את אי הביטחון התזונתי. ראשית, מוטב לעדכן את מערכת הקצבאות בהתאם ליוקר המחייה כך שמקבלי קצבאות יוכלו להתקיים בכבוד ללא חשש לרעב, מאשר לחלק תווי מזון בבחינת "שי לחג". שנית, יש להעלות את שכר המינימום. שלישית, הממשלה חייבת לקדם תוכניות מבוססות נתונים וידע מקצועי, הסדרת היחסים בין הממשלה וארגוני החברה האזרחית, תוכניות המשלבות אלמנטים של תזונה בריאה, הצלת מזון וקיימות. הידע והמשאבים קיימים. שרשרת היא חזקה כמו החוליה החלשה שבה. קיום ביטחון תזונתי הוא אבן פינה לחוסן חברתי וביטחון לאומי וחובת כל ממשלה לדאוג לה בלי קשר לדמותה הפוליטית.